המונולוג המלא
בוקר טוב לחברת אל-על
מכובדיי, אתמול, במהלך יום הזכרון לשואה ולגבורה כרז דורון גינצבורג, קברניט הטיסה מספר 001 לניו-יורק לנוסעים, בעברית ובאנגלית, כי אירועים כמו השואה יכולים להתרחש בדיקטטורה, תוך שהוא מכוון בדבריו בבירור לרפורמה המשפטית, אשר מכונה בפיו ובפי אחרים ״ההפיכה המשטרית״.
נעזוב לרגע את המובן מאליו: את העובדה שמה קשור שרוך נעל לעציץ, ומה קשר כריזת הקברניט שעניינה מזג אוויר וגובה הטיסה לפרשנות פוליטית והיסטורית?
כלומר, עם כל הכבוד להיותו טייס, במה דעתו מעניינת, חשובה, טובה או קשורה יותר מדעתו של מכונאי המטוס, של דיילי הקרקע, של עובדי הניקיון או של הכלכל בטיסה? עליונותו של הקפיטן מתבטאת במטוס רק בדבר אחד: אחריותו על ההגאים. כבוד גדול, אבל כבוד מוגבל.
3+אבל זה באמת בקטנה. כמו גם החוצפה והיוהרה השחצנית והמורמת מעם שגינצבורג הלה חש כלפי הנוסעים, כלפי הצוות, וגם כלפי מקום העבודה שלו, שעה שהוא נואם להם משל היה מינימום ישעיהו לייבוביץ.
לא צריך גם להקדיש זמן לעובדה שהלז מדבר אנגלית קלוקלת ורצוצה, בערך כמו הטיעון שלו. גם לא לעובדה שהיסטוריון הוא לא; איש מדעי המדינה הוא לא; אפילו לא פובליציסט. מקסימום טוקבקיסט עם כנפי טיסה.
ואם אתם מחזיקים שם אצלכם ב״אל-על״ טוקבקיסטים עם כנפי טיסה, מדוע שלא יילהגו – אם כבר יש להם מיקרופון – על ליגת העל בכדורגל, על הסכנות הטמונות בטכנולוגיית ה AI, על הזוגיות החדשה של קיילי קרדאשיאן, ועל סיכויי השיר של נועה קירל באירוויזיון? למה להתמקד רק בפוליטיקה? כך או כך: זה פתטי. ולא אסתטי.
הבעיה העיקרית, חברינו ב״אל-על״, טמונה בעובדה שטייס של חברת התעופה הלאומית של ישראל, חש צורך ומרגיש זכאי לטקבק במערכת הכריזה של המטוס, לקהל שבוי, את דעתו הפוליטית, בגלל שהוא טייס.
ומיותר לציין שמבחינה סטטיסטית לפחות מחצית מהנוסעים מחזיקים בדיעה הפוכה לשלו, ואני מדבר רק על דוברי העברית ביניהם; אבל מה שמטריד באמת היא דווקא העובדה שאותו גינצבורג חש צורך ללהג את הקשקוש הזה שלו גם באנגלית – למען גם התיירים, גם בעלי הדרכון הזר, גם הללו שבסך הכל באו ליהנות מישראל וכעת מבקשים לשוב לביתם בארצות הברית, ישובו הביתה כשעימם מטען עודף של הסתה נגד ישראל.
כאילו חסרה תעמולה אנטי ישראלית בכלי תקשורת זרים. כאילו מעמדה הבינלאומי של ישראל כה מזהיר, עד שאותו טייס חש צורך לסובב את הסכין לא רק בתוך ראשם של נוסעיו הישראליים, כי אם גם לבצע וידוא הריגה לתדמית ישראל באוזני הנוסעים הזרים. הסתה נעימה שתהיה לכם, דיס איז יור קפטן ספיקינג.
מעניין באמת מה חושב לעצמו תייר אמריקאי תמים אשר בא ליהנות מנופיה הנפלאים של ארצנו, כאשר בטיסה בחזרה לביתו בברוקלין או במנהטן, דוחף לו איזה גאון מטעם עצמו, השוואה בין ישראל לבין מדינות דיקטטוריות, ואף רותם את השואה כדי לחזק את המסר.
באחד הימים במקודשים ביותר לעם היהודי ולמדינת ישראל; ביום שהוא אולי המרכזי והמהותי ביותר בהסברה הלאומית שלנו לעניין זכותנו המוסרית על ישראל, הטייס האוויל הזה משווה בין ישראל של היום למדינה בה התרחשה שואה. לגרמניה הנאצית. ואת זה הוא עושה בחברת התעופה הלאומית של ישראל. כפיים, גינצבורג! כפיים על שבירת שיא חדש של טמטום.
״ישראל מצויה כנראה ערב הפיכה למדינה בה מתכננים שואה, או תיתכן השמדת עם״, סובר בוודאי האזרח האמריקאי, שעה שהוא מאזין לגינצבורג; ואת המסר הזה הוא מקבל באדיבות אל עלייה וחנניה. מה אומר ומה אגיד? יותר מאשר חרפה פנים ישראלית, האוויל הלז ביצע פיגוע הסברתי בלב לבו של כלי התיירות החשוב ביותר של ישראל – אל על.
3+אני מבין כי הלה נדרש להתנצל, ואף עשה זאת לקראת סופה של הטיסה; אבל במחילה: עניין זה אינו מספק. לשיטתי – מי שמחבל ביודעין בחוויית הטיסה של מאות נוסעים; מרעיל את שמה של ארצנו באנגלית; ומזהם את המרחב התיירותי והתעופתי, אינו ראוי עוד לשמש כטייס בחברה.
ואינני מבקש כאן לנקום ולהעניש, כי אם להשיא לכם שם ב״אל-על״ עצה מלקוח שלכם, אשר רק לפני שבוע טס במטוסיכם לחופשה בחו״ל ושב באמצעותכם הביתה: אם ברצונכם להיות חברת טיסה בינלאומית אשר מכבדת את כל נוסעיה, ואשר מבטיחה להם חוויית טיסה לא פוליטית ולא מטורללת, מוטב שתגרעו את גינצבורג לתמיד ממצבת נותני השירות שלכם, כי בכל זאת, יש טעויות שנעשות בשוגג, אשר עליהן יש סליחה ותקנה, ויש פיגועים של ממש אשר מזיקים למעמדכם ולדימוי שלכם כחברת תעופה.
והטייס הזה הזיק לשמה ולדימויה של חברת התעופה ״אל-על״ הרבה יותר מאשר לארבע מאות וכמה הנוסעים בטיסה. הם בוודאי הספיקו להתאושש מההלם שאחז בהם, אבל מסופקני אם בשאלון שביעות הרצון מחוויית הטיסה שלהם, כמו גם בשיחות שיינהלו עם חבריהם על הטיסה ב״אל-על״ ימהרו להמליץ על טיסה בחברת תעופה, בה במקום להניח את הראש על מסעד המושב ולשכוח מהצרות, הקברניט שלהם מתעקש לדחוף להם קריים מיניסטר עמוק לתוך הגרון.
3+עושה רושם שאדם זה אינו מצטיין בשיקול דעת משובח. בוודאי תסכימו עמי. ואינני יודע הרבה על הטסת מטוסים, אבל מוסכם בוודאי גם עמכם שטייס ששיקול דעתו אינו משובח בדברים הבסיסיים ביותר, של הגדרת תפקידו, אינו טייס שנכון להפקיד בידיו מטוס על מאות נוסעיו.
אחרי הכל, אם הוא כה כושל בקריאת המציאות של תפקידו ושל הסיטואציה, מי ייתן בידינו שבהיבטים חשובים בהרבה גינצבורג זה איננו סובל בדיוק מאותו כשל מערכות אישי והתנהגותי?
בוקר טוב שיהיה לכם שם בחברת ״אל-על״. ודעו כי הדרך בה תנהלו את האירוע הזה תלמד אותנו לא רק היכן מונחת מחוייבותכם לנוסעיכם הישראליים ולתפקידכם כמוביל הלאומי והא-פוליטי של ישראל; כי אם בעיקר: לאיזו רמת שירות אתם מחוייבים; מה הערכים שלכם כחברת תעופה בינלאומית; וגם: כמה אתם מוקירים ומכבדים ומעריכים את כספם של לקוחותיכם.
אני מקווה שתנהגו בברנש המעופף הזה בדרך שתבהיר לו ולמי מחבריו שמתבלבל בין תפקידו כטייס ליאיר גולן דה לה שמעטע, שאם ברצונו להפגין, שיעשה זאת בקפלן; אבל לטוס ולהטיס? מקסימום באייר דן חלוץ.
בוקר טוב. וד״ש לחנניה, כן? זה, כלומר, אם לחנניה לא מזומנת שואה במדינה הדיקטטורית אליה הוא רוצה לחזור הביתה בטיסת אל על.
צפו במונולוג המלא של שי גולדן
