כנס בין לאומי ורב משתתפים בן יומיים בנושא "רפואה יהודית בשואה: אתגרים לעתיד ובחינה מחקרית" התקיים השבוע במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו. לכנס הגיעו עשרות חוקרים והיסטוריונים מהארץ ומהעולם, ביניהם 15 חוקרים מאנגליה, ארה"ב, פולין, גרמניה ומדינות נוספות, שהרצו על ממצאים חדשים בתחום חקר הרפואה היהודית בשואה. בנוסף, השתתפו בכנס גם נציגים ממשרד המדע והטכנולוגיה, בני משפחתו של פרופ' שאול שאשא ז"ל, מנהל בית החולים בנהריה לשעבר וכן הציבור הרחב.
הכנס נערך בשיתוף פעולה עם המשרד למדע וטכנולוגיה ובמהלכו נמסר דיווח על תוצאות מחקר מולטידיסציפלינרי שנערך במשך שלוש שנים במכללה האקדמית גליל מערבי, במסגרת מענק משרד המדע, בנושא: "רפואה תחלואה וילדות בשואה והרלוונטיות לימינו". המחקר הוליד שורת פרסומים וכלל שיתוף פעולה של פרופ' הדס שאשא מהמרכז הרפואי לגליל בנהריה, ד"ר בעז כהן וד"ר מרים עופר שעמדה בראש המחקר.
הכנס, שהתקיים בסימן ציון 80 שנה למרד גטו ורשה, הציג רבדים שונים של המרד היהודי בשואה שבו היה לרופאים חלק מרכזי מאוד, דוגמת רופאים שבחרו להישאר בבונקר ולבצע פעולות כירורגיות. בכנס נחשפו מחקרים חדשים על הפעילות הרפואית היהודית בגטאות, במחנות וביערות, שכללו בין היתר סוגיות טיפוליות בהתמודדות עם מגפות בתקופת המלחמה ודילמות מוסריות וטיפוליות ברפואה תחת השלטון הנאצי.
2+המחקר על רפואה במהלך השואה מפגיש דיסוננס מצמרר בין שתי מערכות רפואה ששונות כל כך אחת מהשנייה. האחת מושתת על עקרון "האדם העליון" ותורת הגזע, והשנייה מקדשת את החיים. באחת הופכים הרופאים לרוצחים, ובשנייה הם מוסרים את נפשם להצלת החולים בכל מחיר. גם בחלוף 80 שנים מאז חוסל גטו ורשה לאחר המרד ההרואי של היהודים, חוקרי השואה והרפואה עדיין חושפים פשעים רפואיים נוראיים שנעשו בוורשה ובגטאות נוספים.
עקבותיהם נותרו בפורמלין עשרות שנים במכוני מחקר בגרמניה ומותירים כתם נוראי על הרפואה והמדע בימי השואה ולאחריה. לעומת זאת, במקביל מתפתח המחקר על פועלם של רופאים יהודים באזורי הדיכוי השונים תחת השלטון הנאצי. בכנס נחשפו מחקרים עדכניים אחרונים שעוסקים ברפואה יהודית בשואה ברבדים שונים, והוצגו מחקרים מהם ניתן ללמוד על הגבורה וההישרדות שהייתה נחלתם של אנשי רפואה רבים במהלך השואה בתנאי המלחמה הקשים.
2+הקרדיולוג וההיסטוריון פרופ' ז'אק ברט וההיסטוריונית מריה ואן בורדן-קאן הרצו על דמותו של הרופא ג'רמי בארת', רופא במרכז הגירושים באמסטרדם בין השנים 1941-1943, שעמד בקשר עם קצין ס.ס בכיר שסייע לו לעזור ליהודים להימלט מהגירוש. החוקרת האוקראינית ויקטוריה סקובטה הרצתה על הרופא הפרטיזן אלברט צ'סרסקי ועל רשימותיו אודות יצירת "רפואה פרטיזנית". ד"ר קנת קולינס, מאונ' גלזקו בסקוטלנד והאונ' העברית, תיאר את גורלו של הרופא הרשל שפרלינג שפעל בטרבלינקה, אושוויץ ומחנות נוספים וההתמודדות הנפשית הקשה שלו לאחר השואה.
דניאלה אוזצקי שטרן מהמכללה האקדמית גליל מערבי הרצתה על "רפואה והתנגדות מאחורי קווי האויב: פרשת הפרטיזנים היהודים", תוך התמקדות בפועלו של הסטודנט לרפואה שלמה גורפינקל ואשתו אמה, שהייתה אחות. בנוסף, פרופ' טרקל שטרדה מדנמרק הרצה על גורלם של רופאים יהודים מנורבגיה שגורשו לאושוויץ בחורף 1942-1943, כאשר מבין 772 יהודים שגורשו, שרדו רק 37 בתוכם שני רופאים צעירים, סאבוסניק רוברט וליאו אטינגר. השניים הפכו את כישוריהם הרפואיים לכלי הישרדות וכיצד הפכו לאחר השואה לרופאים ומנהיגי ציבור.
2+פרופ' אבי עורי אמריטוס לרפואה שיקומית באונ' ת"א, מנהל בית החולים השיקומי "רעות" לשעבר, הציג מחקר רפואי תצפיתי חדש על מחלת הטיפוס, שביצעו רופאים יהודים בבית החולים בראדום, פולין, במטרה לסייע לחולי הטיפוס הרבים בגטו. ד"ר דוד ויינאפל והבקטריולוגית אנה הרשטאל שביצעו תצפיות ותיעדו אותן, גיבשו את עבודתם בנושא "תפקידם של מצבים אזוטומיים במהלך הטיפוס" ושופכת אור לא רק על סבלם של החולים, אלא על הניסיונות הבלתי פוסקים של צוותי הרפואה והבריאות להתמודד עם המחלות המדבקות שפרצו בגטאות לנוכח התנאים הדה-הומאניטריים שהשיתו עליהם הגרמנים.
