ארבעה לוחמים ולוחמות התיישבו לספר על החוויה הראשונה שהכי תפסה אותם במהלך השירות שלהם בצה"ל. סמל י’ לוחם סילוק פצצות ביחידת יהל"ם מספר על הפעם הראשונה שפוצץ תחמושת, שקד עדני, מדריכת צניחה מספרת על הצניחה הראשונה, סמל מאיה כהן, לוחמת חי"ר גבולות, מ"כית טירונים בבית הספר להגנת הגבולות משתפת על המעצר הראשון שלה ומדמת אויב ביחידה האדומה סמל ר’, משתפת על התרגיל הראשון והמשמעותי.
סמל י’ לוחם סילוק פצצות (ס״פ) ביחידת יהל"ם, עבר מסלול של שנה וחודשיים. תחילה עבר טירונות בבהל"צ, משם המשיך לטירונות יחידה בשטח, לאחר מכן עלה לג'וליס להמשך המסלול, ובסופו של דבר השתבץ בפלוגת ספיר. "הפעם הראשונה שביצעתי פעילות היתה הפיצוץ המשמעותי הראשון שלי", הוא מספר, "היה בסיס שיש בו הרבה תחמושות מסוכנות מפוזרות, הביאו את הצוות שלי במסלול וחצי מפלגת ספיר הסדירים על מנת לזכות שטח שלא בטוח להיות בו".
"במהלך שמונה שעות היינו צריכים לעשות סריקה ולסמן את כל התחמושת המסוכנת ולאחר מכן להשמיד אותה בעזרת חבלה על מנת לזכות את השטח. זו הייתה הפעם הראשונה שפוצצתי תחמושת ועשיתי פעילות מקצועית, מאוד התרגשתי והתלהבתי שאני מסוגל לעשות דבר כזה, דבר שרק מי שמשרת ביחידת יהל"ם ועובר הכשרה יודע וזוכה לעשות", הוא מתגאה. עוד הוסיף כי הפיצוץ "היה כל כך גדול, שהיינו צריכים להתרחק עם אוטובוס כדי להגיע לטווח בטיחות מהפיצוץ ולאחר שסיימנו לפוצץ את התחמושת הפזורה הצלחנו לזכות את השטח ולהפוך אותו לבטוח".

שקד עדני, בת 19 מדריכת צניחה, מספרת: "מדריכות צניחה עוברות הכשרה של עשרה חודשים שכוללת טירונות 05 בבא"ח צנחנים. לקראת סיום הטירונות יצאנו לקורס צניחה מבצעי של שבועיים, כמו הקורס אותו אנו מעבירים. אני זוכרת שספרתי את הימים עד שיתחיל כבר הקורס צניחה, ציפיתי וחיכיתי בהתרגשות מטורפת! אני מאוד אוהבת אדרנלין מאז שאני זוכרת את עצמי ומה יותר מלא באדרנלין מלקפוץ ממטוס?", היא שואלת בהתרגשות.
עדני עברה קורס צניחה שכולל שבוע אימונים ושבוע צניחות: "בשבוע הצניחות, צניחה ראשונה הייתה צניחת פראייר- כלומר בלי ציוד. אני זוכרת שעלינו למטוס וישבתי ממש קרוב לדלת אז ראיתי את כל הפעילות המטורפת של המדריכים במטוס, אז שמענו את הפקודה 'הקשב' וקמנו על הרגליים והאדרנלין עלה. המשכנו בפקודות, אני הייתי הראשונה בדלת, לכן הייתי 'דקה למטרה', כלומר עומדים דקה קרוב לדלת לפני קבלת אור אדום, מחכים לאור ירוק וקופצים".

היא זוכרת איך עמדה בפתח הדלת ושמעה "היכון", "ושם ראיתי את הנוף המטורף מחוץ לדלת המטוס, מה שעובר בראש באותו הרגע זה רק הרצון לקפוץ כבר ולחוות את הצניחה", היא משתפת. "ואז, הגיעה הפקודה שחיכיתי לה 'קפוץ' וטפיחה על השכם וקפצתי מהמטוס. ברגע הזה, אתה עובר מהרעש המטורף במטוס עם כולם ביחד, לשקט באוויר כשאתה לגמרי לבד".
"אתה מבצע את כל מה שלמדת ובודק שהכל תקין, בשלב הזה נהנים מהנוף לפני שמתקרבים לקרקע ומתכוננים לבצע את הגלגול כמו שהמדריכים לימדו אותנו". עדני מספרי שהכשהגיעה לקרקע ביצעה גלגול ופתאום קלטה שקפצה באמת מהמטוס: "זו חוויה מדהימה! ומשם זה ממשיך לכל צניחה וצניחה בהכשרה ובתפקיד- שגם בתור מדריכים אנחנו ממשיכים לצבור ניסיון ולצנוח עם החיילים".

סמל מאיה כהן, לוחמת חי"ר גבולות, מ"כית טירונים בבית הספר להגנת הגבולות, התגייסה באוגוסט 21 לחי"ר גבולות, עשתה מסלול והכשרה של שמונה חודשים וסיימה כרובאי 06. "עליתי לקו המבצעי והייתי שם בערך חמישה חודשים כשבסופם יצאתי הקצאה שנייה לקורס מ"כים שבסיירים. בתום הקורס שובצתי כמ"כית טירונים על מסלול ברקת בנוב' 22, חוויה מדהימה. סיימתי איתם טירונות ועכשיו אני בבה"ד 1 – מתחילה תקופה מאתגרת ומפתחת בת שמונה חודשים בדרך להיות קצינה לוחמת".
היא מספרת על המעצר הראשון שלה: "הוא היה אחרי כמה חודשים שלי בקו המבצעי של הגדוד, ציפינו למעצר הזה מספר ימים. הורדת הפקודה הייתה בסביבות הבוקר, היה מרתק לראות איך השטח נותח כמו שצריך וחלוקת הגזרות לכוחות שלקחו חלק מהמעצר הייתה מלאת היגיון", היא מספרת ומוסיפה: "הייתי גם לפני יציאה לקורס מכים אז בכלל זה עניין אותי במיוחד".
"נשלח לנו לו"ז לאורך היום, מסדר ציוד פה, תרגולות שם ועוד כמה דברים לקראת הפעילות. אני הייתי הקשרית של המ״מ שלי, אז גם במהלך המעצר היינו חוליית הפריצה לתוך האיתור. זה היה מטורף, לנסוע בתוך 'זאב', לפרוק לכיוון האיתור, להיכנס, לסרוק, למצוא אמל"ח מאולתר ולצאת עם העצור", היא משתפת בהתרגשות ומוסיפה: "הכי זכור ההפס"ד שחטפנו בדרך יציאה".
"אני הייתי בקדמת הזאב עם הנהג והמ"מ שלי, נוסעים בשיירה כל הכוחות כדי לצאת מהאזור ותוך כדי אנחנו חוטפים אבנים לרכב, צבע לשמשה כדי להסתיר לנו את הדרך והכי מסוכן – בקת"ב לכיוון השמשה. אוויר חם שפשוט שנזרק לפנים, תחושה שלא אשכח בחיים. למזלנו הנוזל מהבקת"ב לא חדר לתוך הרכב אז פרקנו בצד, חיפינו, כיבינו והמשכנו את הנסיעה למוצב", לבסוף היא מסכמת: "זו חוויה מדהימה, האדרנלין שעובר בגוף ממכר ומרגישים סיפוק אדיר שהתכנון יצא לפועל".

מדמת אויב ביחידה האדומה סמל ר’, התרגיל הראשון מספרת: "התגייסתי למחזור הרביעי של היחידה האדומה, שם עשיתי הכשרה של שלושה וחצי חודשים לפני העלייה לפלוגות הסדיר. התרגיל ראשון שלי בסדיר היה בתרח"ט נח"ל, בו דימיתי חוליית סא"ש (סיוע אש). במהלך התרגיל דימינו שתי עמדות סא"ש, אחת מאוישת ואחת כמה קילומטרים ממנה. במהלך התרגיל הפעלנו את שתי העמדות עד שהגדוד הגיע אל העמדה המאויישת".
"כשזיהינו את הכוחות דיווחנו על מיקומם לשאר החוליות בשטח ואז ביצענו ירי סא"ש מהעמדה הבלתי מאוישת על העמדה המאוישת – ובכך גם פגענו בכל הכוחות בשטח כמה דקות לפני שהם מצאו אותנו. זאת הייתה התחושה הכי מספקת כי כל מה שתכננו במשך שבוע בא לידי ביטוי באותו הרגע. בסוף התרגיל המח"ט הגיע אלינו להגיד כמה היינו משמעותיות וכמה הוא למד ממנו", היא מספרת ומסכמת: "אין רגע יותר מספק בשטח מאשר לראות לוחם מול העיניים, להפתיע אותו באיתור ולראות את הלוחמים מבינים שיש מולם כוח אינטליגנטי שייתן להם פייט ויאתגר אותם".

