שוב זה קורה: נגיד בנק ישראל, הפרופ אמיר ירון, העלה היום (שני) את הריבית ב-0.25% לשנה. בעקבות כך, הגיעה ריבית בנק ישראל ל-4.5% וריבית הפריים (הריבית הבסיסית לחישוב ריבית המשכנתאות והאוברדרפט) מזנקת ל-6% לשנה
העלאת הריבית תייקר את החזר הריבית על המשכנתאות ב-70 שקל לחודש, שכן מאז החלה העלאת הריבית לפני שנה, התייקר החזר המשכנתה הממוצעת (בגובה של כמיליון שקל) ב-1,100 שקל לחודש. בתוך כך בנק ישראל מעריך כי שיעור האינפלציה צפוי לרדת לעמוד על 3.9% בשנת 2023 ועל 2.3% ב-2024.
מאיר וידר, מנכל וידר משכנתאות
מדובר במכה קשה, במיוחד לזוגות הצעירים, שכן בין היתר הריבית הגבוהה צפויה להישאר לפחות עד סוף 2023. במקביל נמסרה תחזית עדכנית של הצמיחה במשק ב-2023 וגם בשנה הבאה. לנוכח הנתונים המאקרו-כלכליים והעלייה בציפיות האינפלציה, תהיה הצמיחה נמוכה מהתחזיות הקודמות.
בתוך כך, מי שהגיב על ההחלטה ותקף אותה בחריפות היה השר שלמה קרעי שכתב בחשבון הטוויטר שלו: "תודה לנגיד בנק ישראל על מתנת החג המפוארת שהעניק לאזרחי ישראל. עם אטימות כזו ערב חג הפסח, אולי אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד שיקבל החלטות על העלאות הריבית על סמך אלגוריתם אובייקטיבי ומנותק מהעם. ואולי כדאי כבר להתעסק בפתיחת הקרטל הבנקאי לתחרות, ולא לתת רק לבנקים להתעשר מהריבית".
תודה לנגיד בנק ישראל על מתנת החג המפוארת שהעניק לאזרחי ישראל.
עם אטימות כזו ערב חג הפסח, אולי אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד שיקבל החלטות על העלאות הריבית על סמך אלגוריתם אובייקטיבי ומנותק מהעם.
ואולי כדאי כבר להתעסק בפתיחת הקרטל הבנקאי לתחרות, ולא לתת רק לבנקים להתעשר מהריבית. https://t.co/zRXVDydl4L
— 🇮🇱שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) April 3, 2023
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, רון תומר, ביקר את החלטת הבנק ומסר: "כלי הריבית אותו מפעיל בנק ישראל מיצה את עצמו. על הממשלה לעמוד בהבטחותיה, להיכנס לעובי הקורה ולהפחית את מחוללי האינפלציה. העלאות הריבית התכופות אשר מטרתן להרגיע את הביקושים ובכך להוביל להורדת מחירים, עלולות לתפקד כחרב פיפיות – עסקים אשר הוצאות המימון שלהם עלו ייאלצו כעת להעלות את אותם המחירים".
כמו כן הוסיף נשיא ההתאחדות כי "בניגוד לארה"ב ואירופה, שם האינפלציה גואה, האינפלציה הישראלית בחישוב שנתי היא מהנמוכות ביחס למדינות המפותחות. כמו כן, לפי תחזיות של גופים שונים בארץ ובעולם וגם ובנק ישראל עצמו, השיא בקצב גידול האינפלציה נותר מאחורינו ב-2022, ומעתה היא צפויה להתמתן לרמה שתאפשר יציבות מחירים, על פי יעדי בנק ישראל (1-3%). משמעות הדבר היא שככל הנראה בנק ישראל כבר עמד בהצלחה במטרתו למתן את שיעור האינפלציה".
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף גם כן: "העלאת הריבית של בנק ישראל היא טעות חמורה. העלאת הריבית תהיה הרסנית למשק ולציבור הרחב. זוהי פגיעה אנושה במשלמי המשכנתאות בעוד טרם נמצא פתרון אמת לבעייתם. העלאת הריבית כשלעצמה מעלה את יוקר המחייה ואת העלויות במגזר העסקי".
הוא הוסיף: "היום, כדי לרסן את האינפלציה צריך לפעול בתבונה על צד ההיצע ולא על צד הביקושים. ישנם מהלכי ענק אותם יכולה הממשלה לבצע כדי להוזיל את כלל הצריכה בישראל. הראשון שבהם, לעבור מחיוב במיסי היבוא של כלל היבוא לישראל, שכבר עומד על סך של למעלה ממאה מיליארד דולר, מבסיס הערך לצורכי מכס הכולל את כל ההוצאות, לבסיס של FOB – מחיר הסחורות בנמל היציאה".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הזהיר כי המצב הפוליטי בישראל בשילוב העלאת הריבית עלול לדרדר את המשק לתהום כלכלית. "אמנם, האינפלציה עיקשת בישראל בדומה למדינות אחרות בעולם, אך בשל ההתפתחויות השליליות בישראל וחוסר הוודאות במשק, הגברת לחץ מלאכותי על מערכת הלחצים והסיכונים הגבוהים שממילא קיימים על המגזר העסקי בישראל ועל המשק כולו, יכולה להביא לפגיעה חמורה", פסק.
עוד הוסיף אמיתי: "על מנת להתמודד עם המצב, יש להקים טריבונל ציבורי, כפי שנעשה במדינות רבות אחרות בעולם, אשר בפניו ישמיעו ראשי המגזר העסקי את עמדתם המקצועית במטרה שמוסדות המדינה שקובעים את המדיניות המוניטרית יוכלו להיחשף גם להשלכות האפשרויות על המגזר העסקי בנושאים מהסוג הזה".
