אצל מי החוכמה נמצאת? הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אופיר כץ, שמשמש גם כיו"ר הקואליציה, התכנסה הבוקר (ראשון) לדון בתיקון להצעת החוק בכשירותם של שרים וסגני שרים שזכה לכינוי: "חוק דרעי 2".
יו"ר הוועדה הודיע לחבריה כי הוועדה תחל היום לדון בהנמקת ההסתייגויות שהוגשו, ובסופן תיערך ההצבעה על סעיפי החוק לקראת קריאה שניה ושלישית בכנסת.
ע"פ נוסח התיקון להצעת החוק, כל גורם משפטי, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לא יוכל לעסוק או לפסוק בכל עניין הנוגע למינוי או העברה של שר מתפקידו, מכל עילה שהיא, למעט במקרה שבו מתקיימים תנאי הכשירות הכתובים בחוק יסוד: הכנסת.
במהלך הדיון, הקריא היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד אייל לב ארי, את נוסח החוק כפי שיצביעו עליו בהמשך היום חברי הוועדה.
1+ח"כ אורנה ברביבאי מ'יש עתיד' תקפה: "אנחנו יודעים שבלי דרעי אין ממשלה. אך האם הממשלה מוכנה לפגוע בהחלטת בג"צ לשם כך? אתם מבקשים לשנות את החוק ולהגיד שאדם שנכנס לכלא, יוכל בחלוף 7 שנים להיות שר. כמה פשוט. אתם יוצרים שחיתות מלאה במערכת המשפט".
ח"כ אורית פרקש הכהן תקפה אף היא את הקואליציה: "חודשיים לפני הקמת הממשלה, בזבזתם כדי לפרק משרדי ממשלה. ושלושה חודשים מאז הקמתה, אתם עסוקים בחוקים פרסונליים. לא יודעת לאיזה שפל עוד תורידו את עצמכם. אתם לא ראויים לציבור בישראל, אף אחד לא בחר בכם לפרק את מדינת ישראל".
המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד גיל לימון אמר בוועדה: "השינויים שהוכנסו בחוק מדגישים עד כמה מדובר בחוק פרסונלי, שיוביל להחזרת אריה דרעי לשולחן הממשלה בניגוד לפסיקה של שתי ערכאות שיפוטיות. ההצעה מחלישה את הכלים המשפטיים לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ומצטרפת לחוק המתנות המהווה פתח לשחיתות שלטונית בקבלת כספים ע"י עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וחוק הנבצרות. יש בחוק פגמים מהותיים ויצירת חוק שחור שמחלישים את מנגנוני ההגנה. כתוצאה מכך, חבר כנסת שנאשם בפלילים יוכל לכהן בתפקיד שר המשפטים או בתפקיד השר לביטחון לאומי, ללא אפשרות להתערבות שיפוטית בכך", אמר לימון.
1+המשנה ליועמ"ש הוסיף: "כמו כן, ראש הממשלה יוכל למלא במקביל לכהונתו בתפקיד זה את תפקידיהם של מחצית משרי הממשלה, ללא אפשרות להתערבות שיפוטית בכך. הוא אפילו יוכל להתמנות לתפקיד שר המשפטים, ואין ביקורת שיפוטית על כך לא לשם כך נועדה הסמכות המכוננת של הכנסת".
ח"כ משה ארבל ממפלגת ש"ס אמר: "אנחנו יושבים על המדוכה שבמשך שנים רבים וטובים הביעו את דעתם בסוגיה הזאת. המטרה של יוזמי הצעת החוק היא לחזק את אמון הציבור בבית המשפט. גם לפי מתווה הנשיא, סוגיות הסבירות במינוי השרים צריכה לצאת מידיו של בית המשפט. משום שבמינוי שרים סוגית הסבירות היא סוגיה סובייקטיבית. הביקורות של חברי כנסת צריכות להישמע בבית הזה וההחלטה צריכה להתקבל רק כאן".
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק: "אנחנו רואים קושי גדול מבחינת השימוש לרעה של הכנסת בחקיקה שלה, גם בהעדר חוסר הכלליות שיש בה. הצענו מנגנונים שונים כמו של תחולה עתידית שלא התקבלו ע"י מצעי החוק. המנגנונים שהוספנו באים להגביר שקיפות ולא לרפא דברים אחרים כמו חוסר ביקורת שיפוטית. תפקידו של הייעוץ המשפטי לכנסת להציף בפניכם את הקשיים הקיימים בהצעת החוק. ריפוי אמיתי של חלק מהפגמים היה בתחולה עתידית ובבדיקה מחודשת של תנאי הכשירות כך שהם יתייחסו לטוהר המידות. מדובר בהחלטה ערכית של חברי הוועדה, אנחנו הצבנו את הבעיות ואתם תצטרכו לקבל את ההחלטה", אמרה אפק.
יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ השיב למשנה ליועמ"ש: "לא כל החוכמה נמצאת אצל בג"צ. עם השקיפות שהכנסנו לחוק, הציבור ורק הוא יוכל לשפוט אותנו על ההחלטות שאנחנו מקבלים".
