השיח היום בכל מקום הוא דמוקרטיה, על אף שאנחנו חלוקים מהי דמוקרטיה, יש הסכמה נרחבת שאחת הדרכים היעילות והבטוחות לחיסול דמוקרטיה היא אכיפה בררנית, כלומר מצב בו מערכת המשפט פועלת באופן לא שיווני כלפי אזרחים שונים בחברה.
דוגמאות לאכיפה בררנית יש לעין שעור בכל מקום בו מערכת המשפט שמה את ידה, הצורמים ביותר הם מקרים בהם יש פגיעה מינית, במקרים כאלה החברה כולה מאוחדת והצפייה ממערכת המשפט להפעיל את מלוא חומרת הדין, ועדיין מערכת המשפט מתירה לעצמה להגמיש את החוק ולהכיל אותו כרצונה.
3+רק לאחרונה ראינו איך פסק בית משפט גזר דין מקל של חמש שנים בלבד, לאחר שעבריין מין אלים מהפזורה הבדואית תקף ילדה בת 10, שעה שישנה במיטתה. החוק אומנם מתיר ענישה של 10 שנים, אך השופט סבר שהבעת החרטה של העבריין מזכה אותו בעונש מופחת.
ענישה שכזאת אינה מרתיעה ולא עושה צדק עם הקורבן, ההפך הוא הנכון, בית המשפט יצר נוסחה ברורה – פגיעה מינית הכוללת חרטה מאפשרת ענישה פחותה, אלמנט ההרתעה לא רלבנטי וגם לא זכות הקורבן, אלא רק כיצד אותו עבריין מורשע הנתפס בעייני השופט. חודשים ספורים לאחר גזר הדין המגוחך הזה הותקפה מינית אישה בביתה לנגד ילדיה, גם היא ע"י בין מיעוטים מהפזורה.
3+אירוע פגיעה מינית נוסף שלא זכה לסעד משפטי ראוי הוא פרשת הסוהרות, בפרשה מפקדי כלא גלבוע השתמשו בסוהרות על מנת לספק צרכים מיניים של אסירים ביטחוניים, הסוהרות שובצו לאגפים לפי בקשת האסירים, הן הוטרדו מינית ובסוהרת אחת אפילו בוצע מעשה סדום.
ניסיון ראשוני לוועדת חקירה סוכל בזמן ממשלת בנט לפיד אך לימים, אכן זכתה הפרשה לטיפול כלשהו, קצין המודיעין בכלא פוטר אפילו לא מנהל הכלא, אך בפרקליטות הוחלט שלא להעמיד לדין את המחבל מחמוד עטאללה שביצע באחד הסוהרות את זממו, לא שעתם היפה של שומרי הסף.
לצד מקרה מחריד זה חשוב לציין את אחד המקרים החמורים ביותר שהושתקו כאן, והוא תמצית ההגדרה של אכפיה בררנית. פרשת הפדופילים הוא מקרה חד וברור של מערכת משומנת היטב שיודעת להגן על עצמה. לא פחות מ -33 פדופילים (לכאורה) שחמקו מדין וזהותם נשמרת בסוד תחת צו איסור פרסום, החשודים בפרשה זכו להגנה רק בשל היותם חלק ממערכת המשפט וזהו שיא חדש של אכיפה בררנית ומסר ברור לאזרח שיש קורבנות שדם סמוק יותר וכאלה שפחות.
כאמור אכיפה בררנית מובילה בהכרח להרס הדמוקרטיה, בקרב מתנגדי התיקון במערכת המשפט יש מי שחוזרים חדשות לבקרים על הטענה שבלי מערכת משפט עצמאית לא ניתן יהיה לשמור על זכויות אדם, נכון, אך בדיוק באותה מידה אסור להתעלם משכרון הכוח של רשויות אכיפת החוק כאשר היא מקדמת ביודעין אכיפה בררנית.
3+אפשר לא להסכים עם כל השינויים שהממשלה רוצה לבצע במערכת המשפט, אבל מי שיוצא כנגד כל שינוי או תיקון שהוא במערכת המשפט נפשו לא חפצה בדמוקרטיה או בהגנה על זכויות אדם, אלא שימור מוקד כוח שמטה את המערכת הפוליטית כולה.
