נשיאת העליון אסתר חיות טוענת כי אין כל צורך ברפורמה במערכת המשפט. בג"ץ, לפי חיות, הוא בכלל מוסד שמרני, הממעט להתערב בהחלטות קובעי המדיניות. אך שלטון בג"ץ, כפי שמלמד אותנו הסיפור הטראגי הבא, רחוק מלהסתיים בפסילת חוקים.
ה-20 באוגוסט 1998. ליל חמישי. חברון. המחבל, תושב חברון הערבית, הגיע לתל רומיידה הסמוכה, ורצח בדקירות סכין את הרב שלמה רענן. הרב רענן, נכדו של הרב קוק וממקימי העיר בית"ר, מת במקום. האלמנה חיה, ששהתה בבית באותה עת והייתה עדה לרצח, ניצלה בנס: בקבוק התבערה שהשליך המחבל בתוך הבית – לא התלקח. המחבל נמלט.
"קורבנות בג"ץ" – צפו בפרק הראשון בסדרה.
לשבעה, הגיעו ראש הממשלה בזמנו בנימין נתניהו, וגם אלוף פיקוד מרכז – משה יעלון. בפיו של יעלון היה הסבר שהדהים את המשפחה: מסתבר שזמן קצר לפני הפיגוע, הסיר צה"ל עמדת שמירה שהייתה יכולה להציל את חייו של רענן בעקבות תלונה של משפחה פלסטינית. בעקבות הלחץ המשפטי – העמדה אכן הוסרה.
העמדה הצבאית הייתה ממוקמת מעל השביל עליו צעד המחבל, והיא תצפתה ישירות על החלון ממנו חדר לבית משפחת רענן. החיילים נטשו את המקום בעקבות הסוגייה המשפטית ובמקומם אוישה העמדה בסייעני המחבל שתצפתו על הבית בימים שלפני הרצח.
1+לאחר הפיגוע, תושבי חברון דרשו תשובות – אך קיבלו טיוח. אליהו ליבמן, ראש מועצת קריית ארבע, שימש בעת האירוע כקצין הביטחון של היישוב היהודי בחברון: "יש אחריות לבג"ץ על הרצח הזה". ליבמן, שלימים קיבל אות הערכה מהרמטכ"ל יעלון על גבורתו בציר המתפללים, מספר כי בצבא ידעו שהסרת העמדה עלולה לעלות בחיי אדם – אך ידיהם היו כבולות.
הפרקליטות כנראה אפילו לא הייתה טורחת להגן על הצבא בבג"ץ: לפי אסנת מנדל, ראש מחלקת בג"צים לשעבר, על הפרקליטות לסרב מראש לייצג עמדה שהיא סבורה שבג"ץ ידחה: "הפרקליט הציבורי לא יגן על עמדה מבלי שהוכח כי היא בת הגנה משפטית".
1+מי שנדרש להסברים הוא אלוף הפיקוד יעלון. המחבל שרצח את הרב רענן ברח לשטחי הרשות, וביצע כעבור כחודש פיגוע נוסף בחברון – שהייתה באותה עת סוערת מתמיד. המחבל, שנתפס לאחר שביצע פיגוע שלישי, נשפט לשלושה מאסרי עולם, אך שוחרר בעסקת שליט. חיה ובתה ציפי נותרו עם הכאב – והכעס.
ארגוני שמאל קיצוני, שחלקם עותרים לבג"ץ בשם המשפחות הערביות, לא נותנים למשפחה מנוח. הבת ציפי מבקשת לפנות גם למתנגדי הרפורמה, והאלמנה חיה מבקשת משר המשפטים דבר אחד – לא לעצור: "אני פונה לשר המשפטים לוין ולמר רוטמן שלא יוותרו במילימטר. שלא ייכנעו".
