"כל הנושאים החשובים שמעסיקים ארץ נורמלית בַּיום יום שלה, מִבְּריאות לחינוך, מסָעד לביטחון אישי, נדחים היום מפני געשה של הרפורמה, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ, רפורמה שחצי עם קורא לה "הפיכה" וחצי אחר קורא לה "רפורמה".
"אין דבר אחד היום שאין עליו ויכוח, הייתם מאמינים שבנסיעה להופעות הנהגנו מרצון ומתוך הכנעה, מנהג היאה "לימים הנוראים" האלה, שלא מדברים בענייני רפורמה או הפיכה כי היינו מגיעים להופעה צרודים. לאן שלא תלך היום תראה אנשים מתווכים, מתווכחים ורבים, מתווכים וצועקים, בכעס וזעם וחמה שפוכה.
3+"מצדדי הרפורמה צועקים בכל הקול: אנחנו!!! באים לתקן את הדמוקרטיה. מצדדי ההפיכה צועקים בכל הקול אנחנו נלחמים נגד דיקטטורה, מי זה האנחנו הזה שמדבר אלינו בשני קולות כל כך הפוכים זה מזה, שני צידי מתרס שקוראים לעצמם אנחנו?
"במילון אבן שושן כתוב אנחנו גוף ראשון רבים מדברים, ובדוגמאות של המילון לשימושה של המילה כתוב "אנשים אחים אנחנו" (חחח), "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו" ומסיים בציטוט נוסף של המילה "לפיכך אנחנו חייבים להודות".
"הנה לנו כל הסיפור של הימים האלה בשלוש דוגמאות של מילון עברי. "אנחנו" היה פעם המסד לסיפורה של הארץ שלנו האהובה בימי ההתהוות שלה, כי כשאמרו אז אנחנו! התכוונו לכך (גוף אחד של ראשון רבים מדברים"), גוף אחד כן. גם כשלא הסכימו האחד עם השני, כי למען המטרה המשותפת הרכינו ראש כדי להיות חלק משליחות קודש שנטלו על עצמם כאגודה אחת.
"רק האנחנו האמיתי ההוא הִֵקים לנו מדינה, כל לוחמי מלחמת העצמאות היו אנחנו ששילם אחוז מכלל האוכלוסייה כשחרף נפשו למות על הארץ הזאת, "שלד הברזל שותק כמו רעי". את הפתעת יום הכיפורים הציל האנחנו הזה ששעט קדימה בחזות חשופים אל עבר אויב ומתנקם, והפך (תבוסה ודאית) לָניצחון הגדול בתולדות המלחמות.
3+"היום לָאנחנו שני ראשים ואני לא מוצא בהם את עצמי, כמו הרוב שכאן בארץ ששותק בתדהמה ומייחל לאנחנו של פעם שרוצה בכל מאודו בפשרה מכובדת שמתקבלת על כל חלקי העם ששותק ורואה את מעשי ידי אבותיו טובעים בים.
"האנחנו ששומעים היום בכל רחבי הארץ כפועל יוצא של מאבק פוליטי, הוא אנחנו מזויף, הוא אנחנו שרק התחפש לאנחנו והוא בסך הכל קבוצה של אנשים משני צדדים פוליטיים שיש להם אני גדול שהחליט לקרוא לעצמו אנחנו.
"האנחנו החדש הוא מדומה לא אמיתי הוא אני ואני ואני והאגו שלי. והוא שכח בזעמו היוקד, את המדינה ותושביה שיוצאים כבר מדעתם. זה אנחנו חדש שרואה בעצמו חזות הכל, רואה את עצמו במרכז היקום, שואף לניצחון מוחץ, ושיישרף הכל, ובינתיים המדינה השכוחה נופלת אפים בתחינה, מובסת!!!
3+"ונגיד שהרפורמה תעבור ותוגש עתירה ובג"ץ יפסול את החוקים החדשים, אז המחוקק יחוקק למולו פסקת התגברות, ובג'"ץ יאמר שהחוקים אינם חוקיים והמחוקק יאמר כנגד, שיש לשופטים ניגוד עניינים כי השופטים אינם יכולים לדון בְעניין שעוסק בהם ובתפקידם, תפקיד שבא להם מכח חוק שחוקֵק מחוקק.
"ואז "תעמוד האומה קרועת לב" אך עדיין נושמת למול רגע גורלי ואימתני שהמחוקק יעמוד אל מול השופט פנים אל פנים כשכל אחד ממתין לראות מי ימצמץ ראשון. זה יהיה סוף סוף רגע האמת בו יצטרכו להחליט גם המחוקק וגם השופט – מי בעד עצמו וכוחו ועוצמתו הבלעדית, ומי בעד העם והמדינה ותושביה, כאן נראה בעליל כולנו מי חושב עלינו באמת ויֵחשפו אז למול עיננו, סוף סוף פניו של "האני והאפסי" שהתחפש לאנחנו האמיתי.
