accessibility-icon
share-icon
אילוסטרציה: אנספלאש
אילוסטרציה: אנספלאש

מהותיות, פורמליות, דמוחארטה, ומה שביניהם

אבירם בן מרדכי

אבירם בן מרדכי

יב אדר ה'תשפג (05.03.23)

1

0

like

0

dislike

דמוקרטיה אינה שני זאבים וכבש שמצביעים על ארוחת הצהריים. אבל היא גם לא שני זאבים, כבש, ובית משפט עליון…


בישראל של 2023 ,ישנה תופעה מעניינת. מפגינים נגד מדיניות של ממשלה נבחרת ברוב ברור, צועקים "דמוקרטיה". מה קורה פה? פשוט מאוד, יש פה שני פירושים שונים למילה דמוקרטיה. וכל צד בוויכוח הפוליטי הזה, לוקח פירוש אחד, ויגיד שהפירוש השני, הוא במקרה הטוב דמוחארטה, במקרה הפחות טוב – דיקטטורה.

אם נשתמש במושגים של אהרון ברק, יש דמוקרטיה "מהותית" ויש דמוקרטיה "פורמאלית". הדמוקרטיה המהותית היא "ערכי היסוד של השיטה", כגון ליברליזם וזכויות אדם. חסידיה מנופפים בכישלון של הדמוקרטיה הלא ליברלית של ויקטור אורבן בהונגריה. לשיטתם, מאחר שבהונגריה כבר אין חופש תקשורת אמיתי, וזכויות האדם נפגעות, היא אינה דמוקרטיה.

maximize-image
images-count2+
אהרן ברק | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אכן, בהונגריה, מפלגתו של ויקטור אורבן זכאית לשני שלישים מהמושבים בפרלמנט גם אם קיבלה רק רבע מהקולות. זה לא דמוקרטיה. אך האם ויתור על חלק מערכי הליברליזם הופך מקום ללא דמוקרטי? משמעות המילה דמוקרטיה ביוונית היא שלטון העם.

עד כאן, הכל טוב ויפה. אבל מה קורה אם יש התנגשות בין רצון העם )או רובו( לבין אותם "ערכי היסוד של השיטה"? לשיטתם, "ערכי היסוד" עדיפים על פני שלטון העם. אפילו כשאינם מעוגנים בחוק. הרי מהות חשובה מפורמאליות. הרי דמוקרטיה היא לא שני זאבים וכבש שמצביעים על ארוחת צהריים, נכון? אבל הם לא עוצרים כאן: מחשש שמא הרוב יחליט לרסק את אותם ערכי יסוד, הם לוקחים ממנו את זכות השלטון. הם לא יגידו את זה בפירוש, אבל אם תקשיבו להם טוב, זה מה שהם אומרים.

מחשש לעריצות הרוב, בית המשפט צריך להיות בעל סמכות ללא הגבלה, כדי שאם בית המחוקקים יפגע באותם ערכי יסוד – בית המשפט ינטרל אותו. איפה פה הדמוקרטיה, שלטון העם? שאלה טובה… מהצד השני, אלה שאומרים שאין כזה דבר דמוקרטיה מהותית. דמוקרטיה היא שלטון העם. נקודה.

מה שיש בחוק, יש בחוק. מה שאין – אין, אפילו אם כתוצאה מכך נפגעות זכויות יסוד מסוימות, הרי בסופו של דבר מקורם של זכויות אלו אינו בחוק. מומלץ כמובן לעגן אותם בחוק, אבל כל עוד לא עוגנו בחוק – איש אינו רשאי לכפות אותם על הציבור. ובתכל'ס, כשחושבים על זה, אם רוב העם ירצה להרוג ג'ינג'ים – הוא יעשה את זה גם אם יהיו 15 שופטים שיגידו לו שזה לא דמוקרטי. שני הזאבים יאכלו את הכבש, לא משנה מה יצביע, ולא משנה אם יהיה שם בית משפט שיעשה להם "נו-נו-נו".

maximize-image
images-count2+
בג"צ. צילום: יונתן זינדל פלאש 90

דמוקרטיה אינה ניתנת לכפייה, מעצם הגדרתה – שלטון העם. ואם העם ירצה שלטון אחר, ולא יתנו לו – אז הוא כבר לא השליט… הטיעון הזה מסוכן; הוא עלול להביא למדיניות כמו זו של אורבן. אבל, מה יותר דמוקרטי, על פי משמעות המילה? שלטון העם, או שלטון אליטה שקובעת את הערכים כדי שלא נאבד את "ערכי יסוד" או איך שהם לא יקראו לזה?

ואיפה אתם רוצים לחיות? במדינה שבה לא הכל מושלם, אבל העם הוא הריבון ואחראי לגורלו, או במדינה שבה הכל מתנהל על פי ערכי אליטה מסוימת ולא נבחרת? פעם, ביוון העתיקה, היה מוסרי להרוג נכים. בגרמניה לפני 80 שנה היה מוסרי להרוג יהודים. ואם פתאום אותה אליטה תחליט להרוג ג'ינג'ים?

עקבו אחרינו גם ב-Google News