מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) את הדוח בנושא הביטחון ומצביע על כך שמדינת ישראל ומערכת הביטחון הפקירו את מכשול קו התפר וכתוצאה מכך אבדה המשילות והסכנה לאזרחי ישראל גדלה. בנוסף מתייחס המבקר בדוח גם לליקויים שלא תוקנו באזורי התעשיה ביו"ש, לפערים שבין הפריפריה למרכז בגיוס ליחידות הטכנולוגיות המבוקשות, וגם – לעיכוב בפינוי הבסיסים ממרכז הארץ דבר שמהווה נטל על כלל אזרחי המדינה.
מכשול קו התפר הופקר
בראשיתו של הדוח מתייחס המבקר לאפקטיביות מכשול קו התפר – הגדר שהוקמה בשנת 2002 לאורך מה שמכונה הקו הירוק לצורך מניעת מעבר של גורמים עוינים או לא מורשים אל הצד השני ועלותה מסתכמת במעל 8 מיליארד שקלים עד שנת 2021, והמענה המבצעי והתפעולי שניתן לו, וטוען כי מדינת ישראל ומערכת הביטחון הפקירו, לא פחות ולא יותר, את המכשול וכתוצאה מכך אבדה המשילות והסכנה לאזרחי ישראל גדלה.
האירוע המאפיין את קביעת המבקר כי הפרוייקט נכשל הוא בעיקרו גל הטרור שפקד את מדינת ישראל בשנה שעברה בין החודשים מרץ למאי בשנת 2022 בו נרצחו 11 בני אדם בשלושה פיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר וכללו בין היתר מספר פיגועים מהקשים שידעה מדינת ישראל כמו הפיגועים באלעד, בתל אביב ובבני ברק.
הדוח מציין כי בעת הקמת המכשול הסד"כ הצבאי שפעל באזור יהודה ושומרון כלל כמה עשרות גדודים, שחלקם עסקו בפעילות ביטחון שוטף לאורך מכשול קו התפר, אך עם זאת, במהלך השנים הסד"כ הצבאי בשטחי איו"ש הצטמצם משנת 2002 לשנת 2019 ועד מרץ 2022, בכ-70%.
7+במקביל לירידת הסד"כ, התקיימה תופעה של פעולות חבלה ופגיעה בגדר קו התפר על ידי פלסטינים. חלק מהנזקים התאפיינו בהרס טוטלי של כל מרכיבי הגדר לאורך קילומטרים רבים. רבים מהנזקים שתוקנו, נפרצו שעות או ימים מועטים לאחר מכן: "צמצום הסד"כ פגע ביכולת צה"ל לשמור על הגדר, ובשנת 2017 החליט צה"ל באמצעות פיקוד המרכז להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר".
מבקר המדינה מצא כי נכון לסוף שנת 2021 קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית לפי מדדי אוגדת איו"ש, כלומר במצב המאפשר הסתננות ללא התרעה. מנתוני פיקוד המרכז והשב"כ עלה כי נכון לסוף מרץ 2022 הסתננו דרך הפרצות במכשול קו התפר אלפי פלסטינים כשוהים בלתי חוקיים מדי יום, הן באופן רגלי והן באמצעות כלי רכב, מה שמגיע לכדי כמיליון עד מיליון וחצי מסתננים בשנתיים האחרונות.
המבקר קובע כי החלטת צה"ל להפסיק לתקן את הפרצות החוזרות ונשנות במכשול קו התפר הביאה להתדרדרות מתמשכת בכשירותו של המכשול ומשמעותה הפקרת מכשול קו התפר ואובדן המשילות במרחב, וזאת בלי שנמצא מענה אחר למניעת הסתננות לשטח ישראל. המבקר מצא כי הדברים הוצגו לדרג מקבלי ההחלטות במשהב"ט, לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני משנת 2017 ואילך. אך עם זאת, הקבינט לא דן בפעולות לשיפור האפקטיביות של מכשול קו התפר עד רצח גל הטרור שהחל בשנה שעברה בזמן ממשלת בנט ולפיד.
7+תנאי המחיה של הלוחמים – תמונת מצב
מבקר המדינה בדק גם את תנאי המחיה והתשתיות של הלוחמים ביבשה ומצא ליקויים בתנאי המחיה והתשתיות במטבחי הבסיסים ובמגורי החיילים. צוות הביקורת סייר בחמישה מחנות הכשרה, בארבעה מחנות אימונים ובשמונה מוצבים בשלושת הפיקודים המרחביים וביצע סקר בקרב 821 לוחמים ולוחמות בשירות ששהו במהלך החודשים נובמבר 2021 עד אפריל 2022 בתעסוקה מבצעית ובאימונים.
הדו"ח בדק את התנאים בין היתר במבני מגורים, שירותים, מקלחות, מטבחים וחדרי אוכל ומצא כי בכ-37% מהתחומים שנבדקו נמצאו תשתיות לא תקינות או תקינות באופן חלקי. עוד עולה מהסקר של המבקר כי 31% עד 36% מהלוחמים מאוד לא מרוצים או מרוצים באופן חלקי מהתשתיות של המגורים, השירותים, המקלחות וחדרי האוכל במוצבים.
7+המבקר מתייחס בפרט לליקויים שנמצאו במטבחים, בהם הוא מציין שני ליקויים עיקריים שחזרו על עצמם, כשהראשון הוא נזילה או מים עומדים, והשני הוא אריחים חסרים. במגורים, בשירותים ובמקלחות בלטו שלושה ליקויים עיקריים והם היעדר רשתות או חלונות במגורים, פטרת, אבנית או עובש בשירותים ובמקלחות ואסלות לא תקינות: "ליקויים אלה", קובע המבקר, "פוגעים בתנאי המחיה של הלוחמים ואף עלולים להזיק לבריאותם".
"תנאי מחיה ותשתיות ראויים ומכבדים משפיעים בין היתר על המוכנות והמוטיבציה של לוחמים בשירות חובה ובמילואים לשרת בצה"ל", ציין המבקר אנגלמן, "נוסף על כך, לתשתיות של המגורים, השירותים והמקלחות, חדרי האוכל והמטבחים יש השפעה על אפקטיביות ההכשרות, האימונים ומשימות התעסוקה המבצעית של לוחמים. מומלץ כי צה"ל יפיק לקחים מתמונת המצב שעולה מדוח זה וייתן מענה לפערים בתנאי המחיה ובתשתיות של הלוחמים".
רק 16.5% מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות – מהפריפריה
המבקר גם התייחס בדו"ח לאופן תיקון הליקויים העיקריים שצוינו בדוח משנת 2016 בנוגע לנתוני המיון והגיוס לצה"ל. ומצא כי בשנתונים 1998 – 2003 חלה עלייה באי-גיוס בשיעור של כ-3.5% בקרב גברים וכ-2.5% בקרב נשים, כך שסך שיעור אי-הגיוס החזוי לצה"ל לילידי שנת 2003 (ששנת גיוסם העיקרית היא שנת 2021) עומד על 31% עבור גברים ו-45% מפוטנציאל הגיוס לנשים.
בנוסף התייחס המבקר גם לנתוני הגיוס ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל ומצא כי רק 16.5% מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות הם מהפריפריה, לעומת כ-32% ביחידות בכלל צה"ל – כמחצית משיעורם ביחידות בכלל צה"ל: "בצבא קיים מגוון תפקידים בעולמות הטכנולוגיים המקנים למשרתים בהם ניסיון הנחשב למועיל בשוק העבודה האזרחי, ומשכך הם נחשקים על ידי מלש"בים רבים. ככלל, על מנת להשתבץ לתפקידים אלו יש לעבור מיון קדם צבאי בשלב המלש"ב. הגופים הטכנולוגיים המרכזיים בצה"ל הם חיל המודיעין ואגף התקשוב".
7+המשכורות לא מכסות את הוצאות החיילים הבודדים
בודח ישנה גם התייחסות לאופן הסיוע לחיילים הבודדים בצה"ל. מספר החיילים הבודדים ששירתו בצה"ל בדצמבר 2021 עמד על 6,613. מרבית החיילים הבודדים נשארים בארץ, כאשר שיעור החיילים הבודדים שנשארו בארץ מתוך אלו שלא נולדו בארץ ושהשתחררו בשנים 2017-2020 עומד על 87%. לצד המערך המרשים שהקים צה"ל על מנת לעזור להם, המבקר מציין כי ניכרת שחיקה בתחום כשלדוגמא רק 5% מהמשיבים לשאלון שהפיץ דיווחו שהמשכורת שלהם כיסתה את כלל ההוצאות.
החל מינואר 2022 הועלו דמי הקיום של כלל חיילי צה"ל ב-50% וכן ניתן לחיילים הבודדים מענה כלכלי זמני בתקופת הקורונה, אולם מאז הביקורת הקודמת, בשנים 2017 – 2022, ההכנסה החודשית מצה"ל (ללא דמי קיום) של חיילים בודדים לוחמים עלתה ב-54 ש"ח בלבד, מ-1,082 ש"ח ל-1,136 ש"ח. בנוסף צויין כי רוב החיילים הבודדים (57%) מתגוררים בדירות שכורות, ורובם נתקלו בקשיים במימון הוצאות שכר דירה ובמימון הוצאות התחזוקה. מהחישובים שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי קיימת שחיקה בסיוע שצה"ל מעניק לחיילים הבודדים במסגרת השתתפותו בהוצאות שכר דירה.
7+פינוי הבסיסים במרכז מתעכב
הדבר הבא אליו מתייחס המבקר בדו"ח הוא התוכנית המשותפת של מערכת הביטחון ורשות מקרקעי ישראל להעתקת מחנות צה"ל מאזורי ביקוש (שדה דב, צריפין, תל השומר, סירקין, גנים וטירה) ברחבי הארץ לצורך שיווק הקרקעות במחנות המתפנים על מנת להגדיל את היצע יחידות הדיור באותם מקומות.
על פי הסיכום לוח הזמנים להשלמת התוכנית היה ינואר 2023 ונכון לעכשיו הדבר נדחה בכשש שנים עד לנובמבר 2028 זאת לאחר שלושה מחנות פונו באופן מלא (שדה דב, סירקין וטירה) ויתר השטחים טרם פונו כשמחנות תל השומר וצריפין פונו באופן חלקי ובמחנה גנים לא החל הפינוי.
המבקר קובע כי יש בדבר כדי להקל על אזרחי המדינה את עליית מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות ונוקב בכך שישנו צורך האסטרטגי-לאומי ביחידות דיור נוספות במרכז: "נוכח נתוני התוכנית האסטרטגית לדיור של המועצה הלאומית לכלכלה לשנים 2017 עד 2040, צורכי הדיור במרכז הארץ בשנים 2021 עד 2030 נאמדים בממוצע בכ-24,000 יח"ד לשנה. מכאן, שבהיקף העיכובים יש כדי לשקף את השפעתם הניכרת על הצורך האסטרטגי-לאומי ביח"ד באזור המרכז".
7+רמת הכשירות של מערך השריון לא הוצגה לממשלה מ-2016
בנושא אחר מצא המבקר כי יש פיגור של כארבע שנים בהשלמת האספקה של ארבע ספינות המגן להגנת המים הכלכליים של ישראל. על פי החלטת הממשלה מ-2013, היעד היה בתחילת שנת 2019 – והצפי הנוכחי להשלמתו של תהליך זה הוא בשנת 2023. בהמשך לכך הוא ממליץ כי הרמטכ"ל ינחה לבחון את הצורך המבצעי של סד"כ הסטי"לים בזרוע הים ולגבש בהתאם לתוצאות הבחינה תוכנית בניין כוח, וכן מומלץ כי התוכנית תיושם ותתוקף באופן עיתי בהתאם לתרחישי הייחוס המתעדכנים.
בתוך כך המבקר מצביע על כך שמשנת 2016 עד שנת 2022 לא הוצגה לממשלה רמת הכשירות של מערך השריון במילואים. הוא מציין בשנת 2020 החלה לצאת לפועל התוכנית לקביעת היקף סד"כ הטנקים במסגרתה נסגרו יחידות שריון מסוימות ובד בבד מתחדש סד"כ הטנקים שנותר בצה"ל. המבקר אומר כי הדב בוצע: "בלא ששר הביטחון הציג זאת מראש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כדי שתבחן את הצורך בכך – ושלא בהתאם לנקבע בחוק שירות המילואים ולסיכום הדיון של ראש הממשלה מינואר 2020".
7+המבקר אנגלמן ממליץ לשר הביטחון לוודא כי היקף מערך המילואים מובא לאישור הממשלה, וכי עליו להציג לממשלה מדי שנה את רמת הכשירות של מערך המילואים. על המל"ל לוודא שנושא זה נכלל בסדר יומה של הממשלה: "על שר הביטחון לוודא כי היקף מערך המילואים, ובכלל זה במערך השריון, מובא לאישור הממשלה קודם שהוא מבוצע בפועל, וכמו כן, מדי שנה עליו להציג לממשלה את רמת הכשירות הנדרשת של מערך המילואים, ובכלל זה של מערך השריון".
אזורי התעשייה ביו"ש לא מוכנים לאיומים ביטחוניים
באזור יהודה ושומרון פועלים 35 אזורי תעשייה בניהול ישראלי אשר ממוקמים בשטח C שם מועסקים כ-5,500 עובדים ישראלים וכ-14,100 עובדים פלסטינים. בשנים האחרונות התרחשו באזורי תעשייה באיו"ש ובסביבתם אירועים ביטחוניים שבהם נהרגו ונפצעו אזרחים וחיילים ישראלים, בין היתר זכורים הפיגועים בברקן ובאריאל. לאחר בדיקה שערך בהמשך לממצאי הדו"ח הקודם קבוע המבקר כי אזורי התעשיה ביהודה ושומרון עדיין לא מוכנים לאיומים ביטחוניים וכי הדבר מהווה סכנה של ממש.
המבקר מצביע על כך בחלק מאזורי התעשייה חסרה גדר היקפית, בחלקם חסר כוח תגובה, ובחלקם איכות הבידוק היא נמוכה זאת בנוסף לכך שבניגוד למסקנות מהפעם הקודמת לא בכל האזורים ישנם נאמני ביטחון: "משמעות הדבר היא שעקב פערים אלה נפגעת באופן חמור מוכנותם של אזורי התעשייה לאיומים ביטחוניים, דבר המסכן חיי אדם".
7+המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הביטחון וצה"ל, בשיתוף משרד הכלכלה והרשויות המקומיות, יגבשו תוכנית לתיקון הליקויים ולהשלמת הפערים במרכיבי הביטחון באזורי התעשייה באיו"ש ויביאו אותה להחלטת הממשלה לשם תקצובה והפעלתה, תוך קביעת הסמכות והאחריות של הגופים הרלוונטים למימושה. על צה"ל, פקמ"ז, המתפ"ש והמנהא"ז, בשיתוף המועצות המקומיות והאזוריות ומשרד הכלכלה, לפעול לתיקון הליקויים הנוגעים לביטחון ולאבטחה של אזורי התעשייה, כדי להבטיח את ביטחונם ושלומם של העובדים הפוקדים את אזורי התעשייה באיו"ש.
