קשריות בבלוטת התריס (תירואיד) הן גידולים בבלוטה הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר. תפקידה של בלוטת התריס הוא לשחרר הורמונים, המווסתים תהליכים רבים המתרחשים בגופנו, בין השאר את חילוף החומרים וחום הגוף.
קשריות בבלוטת התריס הן ממצא שכיח. יותר מ-70% מהאנשים מעל גיל 70 נושאים לפחות קשרית אחת.
קשריות בבלוטת התריס במרבית המקרים אינן גורמות לתסמינים, גודלן הקטן נע מ"מ עד ס"מ ספורים, רק כ-30% מהן ניתנות למישוש בבדיקה גופנית, לכן לרוב ניתן לזהות אותן רק באמצעות בדיקת אולטראסאונד.
3+יחד עם זאת, לעיתים הן עלולות לייצר נפיחות בצוואר, ואף לגרום ללחץ על קנה הנשימה (וכך לגרום לקוצר נשימה) או על הוושט (וכך לגרום לקושי בבליעה).
בנוסף, במקרים מסוימים, קשריות בבלוטת התריס עלולות לגרום לייצור ביתר של הורמון בלוטת התריס ובעקבות כך לתסמינים כמו ירידה במשקל, הזעה מוגברת, רעד, עצבנות ודופק מהיר.
רובן המכריע של הקשריות הן שפירות ובכ-5% מהמקרים הן עלולות להיות מאובחנות כסרטניות. מרבית הקשריות שאינן סרטניות לא גורמות לכל בעיה בריאותית, ואין צורך בטיפול בהן, אלא במעקב בלבד.
כיצד מאבחנים האם קשרית היא שפירה או סרטנית?
על מנת להעריך האם קשרית היא שפירה או סרטנית, יבצע הרופא תשאול מעמיק ובדיקה ידנית של הקשרית, וימליץ על ביצוע בדיקות דם. כלי נוסף בו נעשה שימוש בתהליך האבחון, הינו בדיקת אולטרסאונד שמטרתה להעריך את גודלה של הקשרית ורמת הסיכון שלה.
במקרים בהם ימצאו קשריות שגודלן מעל 1 ס"מ, שהן בעלות מאפיינים חשודים בבדיקת האולטרסאונד, יומלץ על ביצוע ביופסיה של הקשרית באמצעות מחט עדינה (FNA).
לרוב מתקבלות אבחנות חד משמעיות באמצעותן ניתן להחליט על המשך טיפול. בכ-80% מהמקרים תוצאות הביופסיה הן שפירות. בכ-5% מהמקרים הקשרית תאובחן בסיכון משמעותי לממאירות ויומלץ על ניתוח להסרת אונה או הסרה מלאה של בלוטת התריס.
3+בכ-15% מהמקרים, קיים אתגר משמעותי באבחון ובטיפול בקשריות כאשר תוצאות בדיקת הביופסיה של בלוטת התריס אינן חד משמעיות וקיימת התלבטות כיצד לטפל.
בעבר, מרבית המטופלים עם אבחנה שאינה חד משמעית, היו מופנים לניתוח אבחנתי על מנת להסיר את החשד, כאשר לאחר הניתוח הסתבר כי 70-80% מהגידולים הוסרו שלא לצורך ואובחנו כשפירים.
לפני כעשור החלה מהפכה בתחום, עם כניסתן של בדיקות גנומיות, דוגמת בדיקת "אפירמה" (Afirma Genomic Sequencing Classifier) לסל הכלים המשמשים את הרופא לאבחון.
בדיקת אפירמה היא בדיקה מולקולרית המבוססת על ריצוף RNA ואלגוריתם ייחודי המסייע לשלול ממאירות בבלוטת התריס. בדצמבר האחרון פורסם מחקר חדש ומקיף שבחן את יעילות הבדיקה בעולם האמיתי.
מה הראה המחקר?
המחקר החדש בחן את יעילות הדור החדש של בדיקת אפירמה והדגים יכולת מרשימה של הבדיקה לשלול גידול סרטני של בלוטת התריס ולחסוך ניתוח מיותר.
במחקר נכלל מידע מ-13 מחקרים עצמאיים שנערכו במרכזים רפואיים בארה"ב החל מ-2018. נכללו בו למעלה מ-2,000 מטופלים שאובחנו עם קשרית חשודה בבלוטת התריס שסווגה באבחנה שאינה חד משמעית בביופסית ה-FNA.
המחקר זיהה כי היכולת של הבדיקה לשלול גידול סרטני עמד על כ-99%, כך שמטופל שמקבל תשובה שלילית (שפיר) בבדיקה יכול להימנע מניתוח להסרת הגידול בבלוטת התריס בביטחון רב.
בנוסף, המחקר הראה כי בממוצע 2 מכל 3 מטופלים מאובחנים באמצעות הבדיקה כבעלי קשרית שפירה וחוסכים ביצוע ניתוח מיותר. המחקר פורסם בעיתון הרפואי הנחשב "The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism".
בשונה ממחקרים המבוצעים על ידי חברות התרופות באופן מבוקר על מטופלים שנרשמו למחקר מראש, המחקר בחן נתונים על מטופלים מבתי חולים לאחר שהבדיקה כבר נכנסה לשגרת האבחון.
3+נתונים אלו שמגיעים מבתי חולים מחזקים את המחקרים הידועים עד כה על הבדיקה, ומאפשרים להשתמש בבדיקה בביטחון רב. התוצאות מראות כי הבדיקה היא כלי אמין לשלילת ממאירות בקשריות בבלוטת התריס ומאפשרת התאמת טיפול טובה ומדוייקת יותר.
למי מתאימה בדיקת אפירמה?
בדיקת אפירמה מתאימה למבוגרים מעל גיל 21 עם קשרית בבלוטת התריס שגודלה מעל 1 ס"מ, שאובחנו עם חשד לממאירות שאינו חד-משמעי בבדיקה הציטולוגית (דרגת בת'סדה 3 או 4). הבדיקה נתמכת ע"י ההנחיות הקליניות לטיפול של האיגודים הגדולים בעולם כמו ה-ATA וה-NCCN.
הבדיקה היא בדיקה פרטית ומכוסה על ידי הביטוחים המשלימים של מרבית קופות החולים והביטוחים הפרטיים. דו"ח תשובה לבדיקה מתקבל אצל הרופא המטפל עד כ-3 שבועות משליחת הדגימה למעבדה בארה"ב.
