בשלושים השנים האחרונות הפך בית המשפט העליון של ישראל לנושא המרכזי בשיח הציבורי והפוליטי נדמה שהוא מתערב כמעט בכל דבר. בשנים הראשונות בית המשפט היה שמרן וזהיר וביסס את זכויות הפרט במדינה הצעירה בשורה של החלטות מפורסמות שנגעו לחופש העיסוק, חופש הביטוי וזכויות רבות אחרות גם בלי מהפכה חוקתית ובלי תחרות על השלטון.
פסק דין אחד בלבד ביטל חוק של הכנסת בתקופה ההיא וגם זה מסיבות טכניות במהותן. בית המשפט גם נזהר מכניסה לעניינים שנויים במחלוקת פוליטית וכשהארץ סערה סביב הסכם השילומים הוא דחה עתירות על הסף ולא התערב.
התחקיר המלא מתוך אולפן חמישי
בשנת 1977 נפל דבר בישראל
הימין עלה לשלטון וסיים שנים ארוכות של שלטון מפא"י. מהפך. כמעט במקביל בשנת 1978, התמנה לראשונה אהרן ברק לשיפוט בבית המשפט העליון בירושלים, והחל להוביל מהפך שם משל עצמו. לברק הצעיר הייתה אג'נדה ברורה ומנוסחת היטב, והוא בא להפוך את המדינה.
ברק הגיע לעשות מהפכה. מהר מאוד הוא הבין שכדי להשיג את היעד הוא צריך לפרוץ את החומה ולהסיר את המגבלות שהשאירו שופטי בית המשפט העליון הישן והטוב ולשנות השיטה. כך נוצרה עילת הסבירות, סמכויות בית המשפט ותחומי התערבותו הורחבו.
2+המחסום הבא שיוסר הוא זכות העמידה. אם בבית המשפט הישן רק מי שנפגע אישית יכל להגיש עתירה, מעכשיו כל אחד יכול להגיש עתירה בכל עניין ובכל נושא גם אם אין לו נגיעה אישית.
מאז שערי בית המשפט פתוחים בפני כל מי שרק רוצה והם באים בהמוניהם. מאז הוסרו המגבלות על זכות העמידה גדלו מספר העתירות לבג"צ בלמעלה משלושים אחוז מדי שנה ומספרן הולך וגדל כל הזמן בג"צ הפך את עצמו לממשלה אלטרנטיבית ומי שמפסיד בבחירות פונה אליו לקדם את המדיניות הרצויה.
אחרי שברק הרחיב את סמכויות בית המשפט לכל תחומי החיים של הרשות המבצעת, הממשלה, נותר רק גורם אחד שהיה חזק יותר ממנו: הרשות המחוקקת, הכנסת. נבחרי הציבור שהם הריבון האמיתי. אבל הכנסת לא ששה לוותר על סמכויותיה. ופה אנחנו מגיעים לשלב השני במהפכה החוקתית.
1992: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
בשעת ערב ב-17 למרץ 1992 העבירה הכנסת חוק בעל משמעויות מהפכניות – חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שיחד עם חוק יסוד חופש העיסוק נתן לאהרן ברק את הכלים לפתח שיטה חדשה שמעניקה לבית המשפט את הסמכות לבטל חקיקה של הכנסת.
ולמה שהכנסת תעשה דבר כזה? זו שאלה טובה. בויכוח שמתנהל מאז ועד היום יש הטוענים שפשוט עבדו עליה. הלכנו אל השחקנים המרכזיים של התקופה כדי להבין מה קרה.
2+בזמן אמת אולי לא כל כך הבינו. אבל מהר מאוד האמת התבררה. בשורה של פסקי דין ברק הפך את חוקי היסוד החדשים לכלי שמאפשר לבית המשפט לבטל חקיקה של הכנסת. המרכזי שבהם הוא פסק דין בנק מזרחי משנת 1995 שבו ייסד ברק את המבנה החוקתי החדש.
מאז המהפכה החוקתית הפכה השיטה של ברק לאמת שאין להרהר בה ומי שמנסה להתנגד או להציע שינויים נתקל בקמפיין אגרסיבי במסגרתו כל הכלים כשרים. במהפכה כמו במהפכה אחד הדברים החשובים ביותר הוא חיסול האופוזיציה.
זיהה את המהפכה – ונאבק: סיפורו של עו"ד דרור חוטר ישי
הראשון שזיהה את המהפכה והתעמת באופן ישיר עם אהרון ברק היה עורך הדין דרור חוטר ישי. כשחוטר ישי החל את תפקידו כיושב לשכת עורכי הדין הוא נכנס למסלול התנגשות חזיתית עם אהרון ברק. הנושא הראשון היה יוזמה של ברק לשינוי מבנה בתי המשפט. התנגשות נוספת בין חוטר ישי לברק התרחשה בוועדהלמינוי שופטים כשברק רצה לקדם שופטת מסויימת.
אבל השופט ברק לא פראיייר והוא מתחיל להיאבק בחזרה תחילה ניסה לפלג את לשכת עורכי הדין, וכשזה לא עבד מערכת אכיפת החוק נכנסה לפעולה. חוטר ישי הואשם בשלוש פרשיות שונות ויצא זכאי מכולם. החקירות נגדו הפסיקו רק לאחר שפרש מתפקידו בראשות הלשכה.
