accessibility-icon
share-icon
מליאת הכנסת | צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת
מליאת הכנסת | צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

מפסקת ההתגברות ועד חוק דרעי: זהו בליץ החקיקה שמתכננת היום הקואליציה

אלחנן מזוז

אלחנן מזוז

א אדר ה'תשפג (22.02.23)

0

like

0

dislike

הקואליציה העבירה בקריאה ראשונה שני חוקים מהרפורמה במערכת המשפט ברוב מובהק של 63 ח"כים - אך לא מורידה רגל מהגז וכבר ממהרת אל החוקים הבאים • היום יעלו להצבעה בקריאה טרומית שורת הצעות חוק מעוררות סערה, ובהן: פסקת ההתגברות, חוק דרעי, חוק מח"ש, חוק החמץ וחוק בוררות בבתי הדין הרבניים


משילות, קוים לדמותה: לאחר שבועות ארוכים של סערה פוליטית, תקשורתית וציבורית, ביום שני האחרון העבירה הקואליציה בקריאה ראשונה במליאה את 2 החוקים הראשונים מתוך הרפורמה במערכת המשפט שיזמו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן. שני התיקונים להצעת חוק יסוד: השפיטה עברו בתמיכת רוב מובהק של 63 חברי כנסת (ח"כ יולי אדלשטיין נעדר מאחר והוא בביקור באוקראינה) נגד 47 ח"כים מהאופוזיציה שהתנגדו לחוקים.

הצעות החוק עברו בקריאה ראשונה, ובכך נסתיימה, בינתיים, סאגה פוליטית ארוכה שנמשכה לאורך השבועות האחרונים, מאז הכריז שר המשפטים יריב לוין על הרפורמה הרחבה במערכת המשפט הישראלית. הרפורמה שהוכרזה עוררה סערה רבתי בישראל, והתנגדות עזה בקרב סיעות האופוזיציה, תנועות שמאל, כלכלנים ומאות אלפי אזרחים מצביעי מרכז-שמאל שמתנגדים לשינויים ולתיקונים המוצעים.

עוד באותו היום עלה ח"כ שמחה רוטמן והציג את התיקונים להצעת החוק במליאה, ומאז סערה הכנסת כשחברי האופוזיציה מוחים בזעם, מתעטפים בדגלי ישראל, קוראים קריאות ביניים, ותוקפים בחריפות את הממשלה, את שר המשפטים, את ח"כ רוטמן ואת חוקי הרפורמה. כל זה לא ממש עזר, וכאמור – שני הצעות התיקון הראשוניים עברו במליאת הכנסת בקריאה ראשונה לקול תשואות חברי הקואליציה.

maximize-image
images-count5+
מחאת האופוזיציה אתמול במליאת הכנסת | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אך הקואליציה מסרבת להוריד רגל מהגז, וכבר היום (רביעי) תעניק שוב מפגן של משילות כשתעלה שורה של הצעות חוק דרמטיות להצבעה בכנסת בקריאה טרומית, ביניהן פסקת ההתגברות על פסילות חוקים של בית המשפט העליון של ח"כ שמחה רוטמן, החוק למניעת ביקורת שיפוטית של בג"ץ, המכונה "חוק דרעי", חוק מח"ש של חבר הכנסת משה סעדה מ'הליכוד' וחוקים נוספים שנמצאים במוקד החקיקה של ממשלת נתניהו השישית.

פסקת ההתגברות

חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, הגיש הצעת חוק פרטית ל"פסקת ההתגברות" על בית המשפט העליון. בתיקון להצעת חוק יסוד: השפיטה מציע רוטמן לקבוע כי הסמכות לדון בתוקפם של חוקים שתעביר הכנסת תהיה נתונה רק בידיו של בית המשפט העליון וכן תהיה בהתאמה לחוקי היסוד השונים של מדינת ישראל.

גם הרשות הזו לדיון תהיה מוגבלת, ורוטמן מציע כי החלטה של בג"ץ לגבי חקיקה שהתקבלה בכנסת תתקבל אך ורק בהרכב מלא של שופטי ביהמ"ש העליון ורק אם כלל השופטים הסכימו כי החוק שהכנסת העבירה אכן סותר את אחד מחוקי היסוד. במקביל לכך, מציע רוטמן לקבוע בחוק יסוד: הכנסת כי מליאת הכנסת תוכל לחוקק חוק שבית המשפט העליון לא יוכל לבטל או לשנות, אם החוק נחקק ברוב של 61 חברי כנסת, וכן נקבע בו כי הוא יהיה תקף למרות האמור בחוקי היסוד. כלומר – גם אם הוא סותר חוקי יסוד, ביהמ"ש העליון לא יוכל לפסול את החוק, וכך הכנסת תתגבר על בג"ץ.

maximize-image
images-count5+
התגברות על בג"ץ: בית המשפט העליון בירושלים | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

חוק דרעי

החוק השני ברשימת החוקים הנפיצים הוא תיקון להצעת חוק יסוד: הממשלה, ובו מציע מגיש החוק ח"כ אופיר כץ מהליכוד כי בית המשפט העליון לא יהיה מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים ועל זהותם, מכל עילה שהיא למעט תנאי הכשירות שקובע החוק.

הצעת החוק מכונה "חוק דרעי" מאחר ויו"ר ש"ס חבר הכנסת אריה דרעי נפסל מלכהן כשר בממשלה רק לפני מספר שבועות בידי רוב מוחלט של 10 מתוך 11 שופטים, מטעמים של "השתק שיפוטי" ו"עילת הסבירות", בעקבות הרשעותיו הפליליות, הסדר הטיעון שחתם עם הפרקליטות ועונש המאסר על תנאי שקיבל מביהמ"ש השלום בירושלים. התיקון יאפשר לדרעי לשוב לשולחן הממשלה ללא שתהא יכולת לבג"ץ לפסול שוב את כהונתו בתפקיד.

maximize-image
images-count5+
רה"מ נתניהו והשר לשעבר דרעי סביב שולחן הממשלה | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

חוק מח"ש

חבר הכנסת משה סעדה מ'הליכוד', ששימש בעברו כסגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים במשך שבע שנים ולמשך כשנה כיהן כממלא מקום מנהל מח"ש, הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה ובה הוא מציע לקבוע כי המחלקה לחקירות שוטרים תוצא מתחום אחריותה של פרקליטות המדינה, תהפוך ליחידה עצמאית ותהיה תחת פיקוח המנהל הכללי במשרד המשפטים. ע"פ התיקון להצעת החוק, האחראי הישיר על מח"ש יהיה שר המשפטים.

במקביל להוצאת המחלקה מסמכותה של הפרקליטות, מציע סעדה כי בסמכותה של מח"ש יהיה גם לחקור עבירות של תובעים מקרב הפרקליטות עצמה – סמכות שעד היום הייתה נתונה רק בידי משטרת ישראל. הח"כ בליכוד מציע גם ששר המשפטים יוכל למנות את מנהל/ת מח"ש, וזאת במקום הנוהל הקיים של מינוי על בסיס מכרז תחרותי של משרד המשפטים.

maximize-image
images-count5+
מח"ש תחקור את הפרקליטות: ח"כ משה סעדה מ'הליכוד' | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק החמץ

חבר הכנסת משה גפני מ'יהדות התורה', יו"ר ועדת הכספים, הגיש התיקון להצעת חוק זכויות החולה, המכונה חוק החמץ. גפני דורש כי בתקופת חג הפסח תיאסר הכנסה של חמץ לבתי החולים ולמוסדות רפואיים המציגים את עצמם כ'כשרים'. ע"פ הצעת החוק, מנהל המוסד הרפואי יהיה רשאי למנות עובד שימנע הכנסה או החזקה של חמץ במוסד הרפואי.

בשנת 2020 פסק בית המשפט העליון כי חל איסור על מאבטחים בכניסה לבתי חולים לבדוק בכליהם של מבקרים בחיפוש אחר חמץ במהלך חג הפסח. סערת החמץ בפסח בבתי החולים הובילה גם להתפרקותה של ממשלת בנט-לפיד, לאחר ההודעה שהוציא שר הבריאות דאז, ניצן הורוביץ, לבתי החולים ובה קרא לאפשר הכנסת חמץ לבתי החולים. חברת הכנסת עידית סילמן, ששימשה אז כיו"ר הקואליציה וכיום מכהנת כשרה להגנת הסביבה, הודיעה בתגובה על פרישתה מהקואליציה לאחר הודעתו של הורוביץ – ובכך הובילה לאיבוד הרוב של הממשלה בכנסת ולפיזורה של הכנסת ה-24.

maximize-image
images-count5+
לא עוד חמץ בפסח: בית החולים איכילוב בתל אביב | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

חוק הבוררות בבתי הדין

הצעת חוק נוספת של הח"כים החרדים גפני, יעקב אשר וינון אזולאי מבקשת לקבוע כי תוענק סמכות לבתי הדין הרבניים לעסוק בבוררות בעניינים אזרחיים על פי דין תורה ובהסכמת שני הצדדים לכך, וכחלק מכך יוכל בית הדין לפסוק בעניינים על פי דין תורה.

עקבו אחרינו גם ב-Google News