"החלטתי לצאת למבצע צבאי מיוחד. מטרתו היא להגן על האנשים שבמשך שמונת השנים האחרונות נתונים לניצול ולרצח עם מצד הממשל בקייב. לכן אנחנו שואפים לפרז את אוקראינה". את המילים האלה ירה ולדימיר פוטין לאוויר העולם בשעות הבוקר המוקדמות של ה-24 לפברואר – לפני שנה בדיוק מהיום (שישי) – והוביל לפתיחתו של מחול שדים איום שמסחרר את העולם כבר שנה תמימה.
בחודשים שקדמו לפלישתה של רוסיה לאוקראינה, רוב המדינות במערב לקחו בערבון מוגבל את איומיו של פוטין על מלחמה עם אוקראינה וחשבו שהנשיא הרוסי לא יממש את איומיו – אך דווקא אוקראינה המאוימת לקחה את האמירות במוסקבה ברצינות יתרה והתכוננה ככל יכולתה למלחמה מול הדוב הרוסי.
ואכן, מלחמה זו הגיעה – ובמלוא עוצמתה. צבא רוסיה פתח במתקפה קרקעית בו-זמנית בצפון אוקראינה, במזרחה ובדרומה, במקביל להטלת מצור ימי על נמלי אוקראינה. בתחילה היה נדמה כי אוקראינה תקרוס מהר מאד לידיו של הדוב הרוסי, ואכן בימי המלחמה הראשונים רוסיה דהרה קדימה וכבשה שטחים נרחבים באוקראינה, אבל אז גילתה עם נחוש שמובל בידי צבא נחוש ושניהם יחד השיבו מלחמה מעוררת השראה על כל שעל שבלמה את הרוסים וגרמה להם להתבוסס במלחמה עקובה מדם שמשלימה בימים אלה שנה עגולה מאז פרצה.
14+
14+המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שמוכתרת המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, כבר ממזמן לבשה אופי של מלחמת התשה הדדית, כשבשני הצדדים נערמים מאות אלפי הרוגים, מיליוני פצועים בדרגות שונות, השמדת כוחות, כלים צבאיים ותחמושת רבה ונזקים כלכליים שעוד שנים קדימה יוכלו לשער ולהעריך את היקפם ולשקם אותם.
מה פוטין רוצה?
שאלת השאלות היא: מה, למען השם, פוטין רוצה? במערב מעריכים כי פוטין חולם להשיב את רוסיה לימיה הגדולים, לתקופת האימפריה הרוסית שחלשה על שטחים אדירים באירופה ואסיה והיוותה מעצמה עולמית. במהלך שנות קיומה של האימפריה הרוסית, התרחבו שטחיה של רוסיה מהאוקיינוס השקט במזרח ועד הים הבלטי במערב ועל פני מרבית מרכז אסיה והקווקז, ובשיא כוחה התפרס שטחה של האימפריה על פני שישית (!) מכלל השטחים היבשתיים של כדור הארץ, והיא הייתה שלישית רק לאימפריה הבריטית ולאימפריה המונגולית.
פוטין שואף, בעצם, להחזיר את רוסיה להיות מעצמה עולמית החולשת על שטחים ומדינות ומהווה תשובת משקל לכוח הכלכלי והצבאי של המערב, קרי: ארצות הברית והאיחוד האירופי. שאיפה זו מסתדרת היטב עם הכיבוש של חצי האי קרים ב-2014, לאחר מלחמת האזרחים באוקראינה בעקבות עלייתם לשלטון של כוחות אוקראיניים פרו-מערביים שהתנגדו לשלטונו של הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינקוביץ'.
14+
14+מיד לאחר הדחת ינקוביץ', פוטין הכריז על מבצע צבאי בחצי האי קרים – שהיה עד אז אוטונומיה בשליטה אוקראינית – פלש אליו וסיפח אותו לרוסיה. האי קרים נמצא בדרומה של אוקראינה, ולאחר שרוסיה פלשה אליו היא קיימה "משאל עם" בין תושביה והכריזה על הקמת "הרפובליקה של קרים" שתעמוד תחת ריבונותה. הכיבוש של קרים לא הוכר בידי הקהילה הבינלאומית, ורוסיה חטפה סנקציות בינלאומיות שהוטלו עליה מצד המערב. תביעתה של אוקראינה על קרים, כמובן, מעולם לא נפסקה.
מאז עליית השלטון הפרו-מערבי באוקראינה, התנהלה במזרח אוקראינה מלחמת אזרחים בין קבוצות של בדלנים פרו-רוסיים לבין השלטונות האוקראיניים. קבוצות הבדלנים ניסו לנתק מהמדינה את מחוזות דונייצק ולוהנסק שבדרום מזרח אוקראינה ולצרף אותם אל רוסיה. השלטון האוקראיני נלחם בקבוצות אלה בעקשנות, במלחמה שהובילה לאלפי הרוגים משני הצדדים, כך לפי האו"ם.
העימות בין הצדדים המשיך להתנהל בעצימות נמוכה מ-2015 ועד 2022, ואז ולדימיר פוטין החליט להתערב. לאורך שנת 2021 החלה רוסיה בעיבוי כוחות על גבול אוקראינה ופתחה בתמרונים ואימונים צבאיים מול צבא אוקראינה. ההתנהלות הצבאית של רוסיה עוררה דאגה עמוקה במערב, שם ניסו לשים קץ למשבר, אך ללא הועיל.
14+
14+לקראת סוף פברואר 2022 הכריז פוטין על הכרה ברפובליקות הפרו-רוסיות שהוקמו במזרח אוקראינה, ולאחר מכן הודיע על הכנסת כוחות צבא למחוזות דונצק ולוהנסק, במה שהוא הגדיר כ-"משימת שמירת השלום". שלושה ימים אחר כך, ב-24 בפברואר, פתחה רוסיה ב"מבצע צבאי מיוחד" כהגדרת נשיא רוסיה, שנועד "לפרז את אוקראינה מנשקה" ו"לעצור את רצח העם" שהתרחש בדונצק ולוהנסק.
בהצהרת המלחמה שלו בבוקר אותו יום, הוסיף פוטין: "אין לנו תוכנית לכבוש את אוקראינה. אנחנו לא רוצים לכפות שום דבר על אף אחד. עם זאת, אנחנו שומעים בזמן האחרון מהמערב, שכבר לא שווה למלא את ההסכמים שנחתמו איתו על ידי הסובייטים בתום מלחמת העולם השנייה. אי אפשר להחליף את מה שנכתב בסעיף הראשון של האו"ם. אני מזכיר שאחרי הקמת ברית המועצות, אנשים שחיו באותם שטחים של אוקראינה של היום, אף אחד לא שאל אותם איך הם רוצים לחיות את החיים שלהם".
חזקה בכוח ובכסף – אך חלשה באופי
ערב הפלישה הרוסית, פערי הכוחות בין 'הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית' – או בקיצור: צבא רוסיה – לצבא אוקראינה היו מדהימים בהיקפם. הצבא הרוסי התעלה עשרות מונים ובכל פרמטר אפשרי על צבא אוקראינה. הצבא הרוסי הוא אחד הצבאות הגדולים בעולם, וביום פלישתה של רוסיה הוא היה גדול בערך פי 5 מצבאה של אוקראינה, כמובן מנוסה יותר ממנו בלחימה, וגם נתמך בתקציב ביטחון גדול פי 10 מזה האוקראיני.
14+נכון לערב המלחמה, לרוסיה היו כ-900,000 חיילים בסדיר, כ-1,500 מטוסי קרב וכ-12,500 טנקים. לאוקראינה, מנגד, היו רק כ-200,000 חיילים סדירים, כ-67 מטוסי קרב ו-2,430 טנקים. על פי הערכות של גורמי מודיעין מערביים, בערב הפלישה אוקראינה הייתה מוקפת בכ-200,000 חיילים רוסים.
כמו כן, בשנת 2020 הוציאה אוקראינה 5.9 מיליארד דולר על ביטחון, בעוד רוסיה הוציאה 61.7 מיליארד דולר. פערים כספיים אדירים. מטוסי הקרב המעטים שיש בידי אוקראינה הם כולם מתוצרת רוסית – 37 מטוסי 'מיג 29', 32 מטוסי 'סוחוי 27', וגם מעט מטוסי 'סוחוי 24' ו'סוחוי 25'. לעומתו, חיל האוויר הרוסי כולל צי אווירי עצום של 1,500 מטוסי תקיפה המחולקים ל-8 טייסות מפציצים, 37 טייסות קרב הכוללות 'מיג 31', 'מיג 29' ו'סוחוי 27', ועוד כ-37 טיסות תקיפה של מטוסי 'סוחוי 24', 'סוחוי 25' ו'מיג 25'.
אסירים מסוכנים שנשלחים לחזית: זהו בית הקברות של הכוח הרוסי האלים
14+בקיצור – כבר הבנתם. פערי כוחות אדירים מכל בחינה שהיא, שאמורים היו לסדר לרוסיה כיבוש מהיר של אוקראינה, גם אם לא קליל, וסיפוח שלה בתוך חודשים לא רבים. אבל כידוע, לא כך היא. כבר שנה תמימה שרוסיה מתבוססת בבוץ האוקראיני, מאבדת מאות אלפי חיילים, שורפת מיליארדי דולרים אבל עדיין לא מצליחה לכבוש את אוקראינה, שהתגלתה כיריב קשוח במיוחד שבאה להילחם על נפשה, לזנב ברוסיה הגדולה ולהתיש אותה.
אופייה של אוקראינה, בהנהגת נשיאה ולדימיר זלנסקי – שהפך כוכב עולמי בשנה האחרונה – התגלה כאופי של נמר לוחם שלא מוכן להיכנע. אוקראינה השיבה מלחמה לרוסיה, הסיגה את צבאה לאחור מספר פעמים, כבשה בחזרה אזורים מידיה, והמלחמה הפכה מתוכנית כיבוש מהירה לאוקראינה – למלחמת התשה יומיומית שמקיזה דם לשני הצדדים, אך גובה מחיר גדול יותר מרוסיה התוקפת.
14+גיא ההריגה באוקראינה – המספרים
אז בחלוף שנה עגולה לפרוץ הקרבות על אדמת אוקראינה, איזה צד מפסיד יותר? מי חטף יותר ומי איבד יותר? מאחר שהמלחמה בשיאה, ומכיוון שבמלחמה כמו במלחמה, המהומה חוגגת, אין מידע ברור והדיסאינפורמציה פורחת – וכשרוסיה ואוקראינה מסרבות בעקשנות לפרסם את המספרים האמיתיים – אזי אין נתונים או מספרים מוחלטים והכל נע סביב השערות והערכות שונות.
אז כמה נהרגו עד היום במלחמת רוסיה אוקראינה? הגנרל מארק מיילי, יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב, העריך בנובמבר האחרון שבקרב צבא רוסיה נהרגו או נפצעו יותר מ-100,000 חיילים, ומספר דומה גם בצד האוקראיני. הרמטכ"ל האמריקאי גרס עוד כי לפחות 40 אלף אזרחים בלתי מעורבים, רובם המוחלט אוקראינים כמובן, נהרגו במהלך הקרבות וההפצצות.
14+
14+בשקלול של הערכות שונות במערב, נכון לסוף פברואר 2023, רק מספר ההרוגים בצבא הרוסי עומד על מעל 100 אלף חיילים ויחד עם הפצועים בדרגות הקשות הוא מגיע לאזור ה-200 אלף. ע"פ אותן הערכות, צבאו של פוטין מאבד בין 300 ל-500 חיילים מדי יום. בצד האוקראיני המספר ככל הנראה נמוך יותר משמעותית, אך בשקלול של ההרוגים והפצועים בדרגות הקשות הוא כנראה חוצה את ה-100,000 חיילים הרוגים ופצועים קשה.
לפי הנשיא ולדימיר זלנסקי, צבא אוקראינה מאבד "רק" בין 60 ל-100 חיילים מידי יום, אבל ההערכות הן כי גם שם מדובר במוות של כמה מאות לוחמים אוקראינים בכל יום של קרבות. בנוגע לאזרחים הבלתי-מעורבים, ההערכה הנמוכה ביותר של נציבות זכויות האדם של האו"ם מדברת על לפחות 8,000 אזרחים שנהרגו עד כה, אך ככל הנראה המספר האמיתי גבוה בהרבה. אותה הערכה גם גורסת כי לפחות 13,300 אזרחים נפצעו בדרגות שונות מאז הפלישה הרוסית.
המלחמה הקשה פוגעת לכל אורך ורוחב האוכלוסייה באוקראינה, וע"פ הערכות האו"ם, כ-18 מיליון בני אדם זקוקים לסיוע הומניטרי דחוף במדינה הנכבשת. בין 14 ל-18 מיליון בני אדם חצו את הגבול מאוקראינה החוצה מאז פרוץ המלחמה אך מיליונים מהם חזרו לבתיהם במהלך הזמן, וכיום מספר העקורים מבתיהם בתוך אוקראינה נאמד בכ-6 מיליון אזרחים.
14+61% מהנפגעים האזרחים היו גברים ו-39% נשים, כך לפי נציבות זכויות האדם של האו"ם באוקראינה (HRMMU). לפחות 487 ילדים נהרגו וכ- 954 נפצעו. ע"פ הנתונים, 9 מתוך 10 אזרחים באוקראינה נפגעו בצורה כלשהי כתוצאה מפגיעת ארטילריה, ירי, הפצצות, טילים ותקיפות אוויריות. הנציבות גם מכירה אלפי מקרים של הפרה קשה של זכויות האדם במדינה, שכוללים אירועי פגיעות והתעללויות מיניות, עינויים והוצאות להורג אכזריות. ההיקף האמיתי של המקרים המחרידים לא ידוע.
פגיעה בכלכלה? לא אצל רוסיה
גזרת המספרים האנושיים היא מספיק מחרידה לכשעצמה, אבל בנוסף אליה יש את המספרים הכלכליים והצבאיים, והם גדולים לא פחות. באתר ה-BBC דיווח בשבוע האחרון כי כלכלת רוסיה התכווצה ב-2022, אך בשיעור נמוך מכפי שהעריכו בהתחשב בהשלכות הפלישה לאוקראינה. לפי הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה, הכלכלה התכווצה בשנה שעברה ב-2.1%, זאת בעוד שהתחזיות טרם פלישתה לאוקראינה ציפו לצניחה של 12%.
לפי ההערכות, כי הכל לפי הערכות, רוסיה איבדה כ-1312 טנקים בקרבות, בעוד הצד האוקראיני מאבד בערך 300 טנקים. בצד הרוסי רושמים גם השמדה של 278 מטוסי קרב, כשהצבא האוקראיני מאבד מחצית מהמספר הזה.
14+
14+200 אלף בתים אזרחיים ניזוקו בהפגזות באוקראינה (כ-10 אחוזים מכלל השטח הבנוי במדינה). 30 אחוזי אבטלה נרשמו באוקראינה כשנה לאחר תחילת המלחמה. לשם השוואה לפני פרוץ הקורונה עמדה האבטלה על 10 אחוזים "בלבד" מכלל המשק. 1,271 חברות זרות סגרו את הנציגויות שלהן ברוסיה מאז תחילת הלחימה.
95 מיליארד דולר – זה הסכום האדיר שהאוליגרכים הרוסים איבדו בשל הסנקציות שהוטלו עליהם מצד מדינות המערב. בנוסף, 20 יאכטות של אוליגרכים רוסים הוחרמו בנמלים מערביים מאז תחילת המלחמה, ביניהם היאכטה הארוכה בעולם באורך של 142 מטר.
יותר משישית משטחה של אוקראינה – בידיים רוסיות
מניתוח שערך העיתון הבריטי 'גרדיאן' של מידע שאסף מכון המחקר האמריקאי עלה כי נכון ל-19 בפברואר, רוסיה מחזיקה בכ-17% משטחה של אוקראינה – כ-103 אלף קמ"ר – יותר משישית מגודלה. ע"פ הניתוח, כוחותיה של מוסקבה שולטים ברוב השטח של ארבעת המחוזות שסופחו בספטמבר האחרון: לוהנסק, דונייצק, זפוריז'יה וחרסון. בשיא הפלישה שלטה רוסיה על שטח של 132 אלף קמ"ר באוקראינה.
האדם שבטנק ינצח? ההחלטה הדרמטית של גרמניה לגבי הסיוע הצבאי לאוקראינה
אולם מאז הכרזתו של פוטין על הסיפוח, אוקראינה הצליחה לשחרר שטחים מסוימים בכל המחוזות. כך למשל במחוז חרסון, מתקפת הנגד הצליחה להביא לשחרור יותר מרבע משטח המחוז. לפי הניתוח שערך 'הגרדיאן' הבריטי, רוסיה מחזיקה ב-73% משטח חרסון. מנגד, במחוז דונייצק נרשמה בחודשיים האחרונים מגמה הפוכה, ורוסיה שולטת עתה על 54% משטחו.
בחמישה מחוזות הצליחה אוקראינה להסיג לחלוטין את הכוחות הפולשים — קייב, צ'רניהיב, סומי, ז'יטומיר ומיקולאייב. במחוז חארקוב מחזיקים הרוסים ב-1 אחוז מהשטח.
14+אז לאיפה זה הולך?
אין אדם שיודע מה מתרחש בראשו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. עד כמה הוא יהיה נחוש במלחמה? עוד כמה זמן רוסיה תשרוד את מלחמת ההתשה? האם אוקראינה היא זו שתישבר לאורך זמן? התרחישים נעים מנסיגה מוחלטת של רוסיה ובעצם כניעה שלה, דרך כיבוש חלקי והמשך מצב המלחמה לאורך שנים קדימה ועד הסתערות מחודשת של רוסיה, מאבק מתמשך ואפילו שימוש בנשק לא-קונבנציונלי שיביאו לכיבוש מלא של אוקראינה.
תרחיש האימים מבחינת המערב הוא, כמובן, שימוש בנשק גרעיני. פוטין רמז בדבריו לא פעם לאפשרות הזו, ונראה כי אינו שולל אותה על הסף. במערב שוברים את הראש בכדי להבין האם פוטין "איבד את זה" וכוחו הבלתי מוגבל ברוסיה עלולים להוביל אותו ל"טירוף", או שמא הוא מודע היטב למעשיו ולמגבלותיו ורמזיו לגבי הנשק הגרעיני הם לא יותר מניסיון הרתעה למדינות המערב ולסיוע הצבאי והכלכלי שהם מעניקים לאוקראינה, סיוע שמסייע בעדה להחזיק מעמד מול הכובש הרוסי.
במערב צופים מתקפה מחודשת על אוקראינה, לאחר שרוסיה גייסה מאות אלפי חיילי מילואים בספטמבר האחרון והכשירה אותם לקרב בכדי להעניק לפוטין את הניצחון המיוחל. אז לאיפה זה הולך? פוטין יצליח? אוקראינה תינצל? כמאמר הקלישאה – רק ימים יגידו.
