במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית קם לו מיעוט, שבשם הרצון להגן על הדמוקרטיה פועל הוא כנגדה, תוך חציית קווים אדומים ורמיסת ערכיו המשותפים של העם. מיעוט זה, המונהג בעיקר על ידי קציני צבא בכירים לשעבר, נעזר בגורמי ואנשי תקשורת, ששחררו את חרצובות לשונם ומביעים את דעתם הפרטית תוך שימוש בסופרלטיבים לרוב, במטרה להשחיר את מנהיגי הציבור הרחב שנבחרו באופן דמוקרטי למהדרין, כפי שלא הושחר אף אויב מר ואכזר באף מבצע תודעה מוכר.

במדינת ישראל קמים להם לאחרונה "מסדרי שומרי דמוקרטיה" לכאורה, כאילו מדובר היה בלא פחות ממסדרים ימי ביניימיים בסגנון ה"טמפלרים" או ה"הוספיטלרים", שגם הם בזמנם לא בחלו מהתערבות במאבקים פוליטיים פנים צלבניים ופעלו בניגוד לרצון מלך ירושלים. להבדיל, בימינו מנסים ה"מסדרים" החדשים לנכס לעצמם בכוח את הבעלות על רצון העם, ערכי הדמוקרטיה והשמירה על מוסדותיה. זאת על אף היותם מיעוט, שלא נבחר או מונה לייצג בפועל את רצון העם, ולאחר מספר מערכות בחירות מתישות שהוכרעו באופן מוחץ.

בשם הדמוקרטיה – רפורמה משפטית או הפיכה סמי-צבאית, לכאורה?
"מסדר השריונרים" או בשמו הרשמי "שריונרים להגנת הדמוקרטיה" קרא השבוע לקיומה של שיירת מחאה מלטרון להר הרצל, בה קיים הוא עצרת כחלק מהמחאות נגד הרפורמה המשפטית.
האם מסדר השריונרים, כמו מסדרי המילואמיניקים האחרים, שכביכול יוצאים להגנת הדמוקרטיה, אכן נוהגים באחריות, בממלכתיות ובצניעות המתבקשת, בכדי שלא לחרב במעשיהם את הבסיס המשותף עליו כולנו עומדים כעם, ועליו כולנו מגנים בין אם בסדיר, קבע ומילואים?
האם בשם הדמוקרטיה, שלשמה יוצאים הם למחאה או למעין מלחמה, אין הם רומסים תחת שלשלאותיהם את יתר האזרחים, בהם גם מילואמיניקים שכמותם, שהלכו לקלפי ביום הבוחר ומילאו את חובתם הדמוקרטית לא פחות טוב מהם?

האם ישנה "תנועת שריונרים נגד הדמוקרטיה" שמולה היה צורך בהקמת "תנועת שריונרים להגנת הדמוקרטיה", לכאורה? האם קם לו בהדרגה צבא צללים בהנהגת קצינים בכירים בדימוס, בו משרתים שריונרים, טייסים, מטכ"ליסטים, תותחנים, שלדגיסטים, נחלאים, שקמיסטים, חובלים ושאר נציגי יחידות בתפקידים ובדרגות שונות, הרואים עצמם כמגיני הדמוקרטיה הבלעדיים והאחרונים, ובשם הדבר מערערים באופן בוטה על הדמוקרטיה? כיצד זה מעזים אותם מפקדים בכירים, שנהגו בעת שירותם לדבר על ערכים ועל מקומו של הצבא במדינה דמוקרטית, לשרבב ולערב את הצבא היחיד והמאחד של כולנו לסחרור הפוליטי- אזרחי הזה, שבינו לבין יחידה או חיל זה או אחר אין דבר וחצי דבר!
אם יש לקצין שריון ש"יכול הכל" לכאורה, לוחם נועז בסיירת מטכ"ל או לכל גנראל מה לומר על המצב בארץ – יתכבד הוא להתמודד בבחירות הבאות, לפרסם מאמר דעה או פוסט בשמו ולא בשם יחידתו. זאת כפי שאין הוא מעז לדבר בשם כל העובדים במקום עבודתו האזרחי והציבורי כשכיר, או כפי שלא יעלה על דעתו לדבר בשם כל בני משפחתו הראשונה והענפה לדורותיה (שהרי היחידה הייתה משפחתו השנייה ושם ניזהר הוא לא פחות בכבודה), או לייצג, מבלי שהוסכם או נבחר באופן דמוקרטי, את כל מי שמקום מגוריו, מוצאו, עדתו, נטייתו וכו' דומה לשלו.

מדוע זה לא נשמע קולם הבוטח של ״הממלכתיים״, אלו שהיו רמטכ״לים ואף שרי בטחון, למען הוצאת הצבא מהמשוואה הלא בריאה הזו, שגורמת להחרפת הקרע והמחלוקת בעם ישראל בעת הזו. אותם אלו שקראו מעל לכל במה להשארת הצבא מעבר לכל מחלוקת פוליטית שהתרחשה במדינה עד עתה- עושים עוד "שינוי כיוון" לכאורה. האם הצבא לדידם הוא רק בסדיר, והאם שימוש בצבא המילואים אינו חלק מהכלל והדרישה להישאר מחוץ למהומה? מה היה קורה אילו היו קמים גולנצ'יקים למען הישארות בגוש קטיף ובצפון השומרון ערב ההינתקות וגירוש היהודים מכל אותם מחוזות? כיצד היו מתייחסים לתנועה של צנחנים למען הנפת דגל ישראל בהר הבית? האם אותם "ממלכתיים" הם בסך הכל בני אנוש חלביים, שלא לומר – צבועים, שפשטו מדים ועמם גם אי אילו ערכים?
האין במדינה אף מנהיג שקול, בעל שיעור קומה ועמוד שדרה, שמסוגל לעצור את ה"שיריונרים" מלעשות שימוש ציני ופוליטי באתרים מקודשים כלטרון, ולעלות על גלגלים, זחלים או רחמנא ליצלן ברגל, לאתר המקודש לכל ישראלי, ובוודאי לכל בן משפחה שכול- הוא הר הרצל!

האם אותם מסדרי יוצאי צבא לשעבר איבדו את המצפן ודעתם השתבשה? איזו מן דוגמא נותנים הם לדור הצעיר הבא? כמי ששירת תחת פיקודם של לא מעט מהקצינים הבכירים, וכמי שעודנו משרת בגאווה במילואים, מצפה אני כי הצבא בסדיר ובמילואים יישאר מחוץ למאבקים הפוליטיים. אין לאפשר את חילול שמן של יחידות שלמות בידי בעלי אג'נדות פוליטיות ואינטרסים זרים שלא היה להם מקום מתחת לרשתות ההסוואה, בשיחים ובהיותנו לובשי מדים עם קווים אדומים וערכים ברורים.
המשך התנהלות של "מסדרי יוצאי יחידות" אלו ואחרות, או "חונטות" צבאיות לכאורה המונהגות על ידי "לשעברים" – מהווה סכנה מוחשית לאחדות ישראל. סכנה ל"פרות הקדושות" האחרונות שנותרו במדינה כדוגמת צה"ל ואתרי המורשת המקודשים לכולם, ובהם הר הרצל בו קבורים קדושי האומה. ישנה סכנה ברורה העלולה לפגוע באחדותו ועוצמתו של צה"ל, באם יחלחל לשורותיו שיח עכור, זר ומיותר, שיחל מצבא המילואים ויעבור לשורות הסדיר, על ידי מי שמנכסים את הצבא בו שירתו לעצמם ולשכמותם, רק בזכות עברם.

לסיכום
במדינת ישראל רמיסת הקונצנזוס הישראלי והסכנה לדמוקרטיה נעשית בימים אלו דווקא בשם הדמוקרטיה לכאורה. זאת על ידי מנהיגים לא נבחרים בהכרח שהיו אמורים להגן עליה מכוח צו הערכים עליו חינכו בעבר. אלו מדובררים באמצעי תקשורת שונים על ידי מי שמכונים "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" שאינם שומרים עליה עוד, ועל כן נשארו רק לנבוח בהיסטריה אל מול הירח בטרם תזרח השמש מחדש ותעשה את שלה. כדבריו של השופט היהודי ציוני -לואי ברנדס, שהיה שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית: "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר".
