אמנם שיא הקורונה כבר חלף והגל האחרון הגבוה שהיה בישראל מאחורינו, אך מי שהשפיעה עליו הקורונה בצורה המאתגרת והמעצבת ביותר היו התלמידים בבתי הספר בעיקר בשנתיים הראשונות למגיפה.
לפי מדגם ארצי מייצג, המהווה חלק ממחקר בינלאומי, שנעשה ע"י פרופ' יוסי הראל פיש מאוניברסיטת בר אילן לשר החינוך ח"כ יואב קיש ולמנכ"ל משרדו אסף צלאל בחן מדדים של כ-10,000 תלמידים בכיתות ו',ח',י'-יב', נמצאו מספר ממצאים מטרידים. המחקר נעשה בשיתוף משרד הבריאות.
חל זינוק משמעותי במספר התלמידים המדווחים כי הם סובלים ממצוקה נפשית, בעיקר בקרב תלמידות: עלייה מ-25% לפני פרוץ המגיפה, ל-35% בשנת 2022.
4+עם החזרה המלאה למסגרות ולחיים חברתיים וקהילתיים רגילים בשנה״ל תשפ״ב, שיעור התלמידים החווים מצוקות נפשיות כמעט כל יום, לא רק שלא ירד, אלא עלה ל-35%.
חלה עלייה בתחושת הבדידות, ירידה באחוז התלמידים שחשים שיש להם תמיכה מצד חבריהם וירידה ניכרת בדיווח של בני הנוער על תחושת שביעות רצון מהחיים. ניכר כי בקרב המגזר הערבי יש אחוזים גבוהים של תלמידים המדווחים על בריאות, תחושות אושר, שביעות רצון ורווחה נפשית גבוהה לעומת המגזר היהודי. בקרב בנות, בייחוד במגזר היהודי, יש אחוזים גבוהים של תלמידות המדווחות על מצוקות נפשיות, סימפטומים גופניים, תחושת בדידות וכן רווחה נפשית נמוכה.
ממצאי המדגם מצביעים גם על שיעור כפול של בני נוער שחזרו לדפוסי בילוי של שתיית אלכוהול מופרזת לפחות פעם בחודש לאחר המגיפה: מכ- 7% לפני פרוץ המגפה ל-14% לאחריה. במילים אחרות בני הנוער חזרו לדפוסי בילוי רוויי אלכוהול בשיעור כפול ממה שהיה לפני הקורונה. עם זאת, שיעור השימוש בסמים, כולל קנביס, נמצא בירידה.
4+במדגם הייתה התייחסות לפרמטרים נוספים, בין היתר נמצא שבשנת 2022 מסתמנת התאוששות ועלייה במדדים המתייחסים לתקשורת עם ההורים והתמיכה המשפחתית לעומת 2021 (שנת הקורונה), בייחוד בקרב המגזר הערבי שם נרשמה אף עלייה במדדים אלה לעומת שנת 2019. באופן כללי אחוז התלמידים שדיווחו כי ההורים שלהם תומכים בהם עומד על 76.5%. כאשר האחוז הגבוה ביותר (96.8%) נרשם במגזר הערבי בקרב תלמידות בכיתות י'.
נראה שהקורונה השפיעה בעיקר על תלמידי כתות י'-יב בכל הנוגע לאהבה של התלמידים את בית הספר- בקרב כלל התלמידים חלה ירידה בשנת הקורונה (2021) באחוז התלמידים אשר אוהבים את בית הספר, כאשר בשנת 2022 מסתמנת המשך מגמת הירידה בקרב המגזר היהודי, ואילו בקרב המגזר הערבי חלה התאוששות ועלייה באחוזי התלמידים שאוהבים את בית הספר. 70.5% מכלל התלמידים חשים תחושות חיוביות כלפי בי"ס כאשר בפילוח על פי כיתות, תלמידי כיתות ה-ו, ו- ז-ט מדורגים גבוה יותר (באחוזים כמעט זהים של כ- 72%) מתלמידים בכיתות י' 62.5%.
4+מה לגבי האלימות אליה עדים בני נוער או כאלו שלוקחים חלק באלימות? גם כאן נראה שישנה ירידה באחוזי האלימות שבעיקרה מושפעת מהירידה באלימות בחרה הערבית. בכל מדדי האלימות, עולה כי בנים לעומת בנות, מדווחים באחוזים גבוהים יותר כי הם מעורבים באלימות הן כקורבן והן כתוקף.
נראה שנתון מעודד נוסף הוא הקורבנות לבריונות רשת- עלתה מ 10.6% בשנת 2019 ל 16.8% בשנת 2021 וירד ל 9.9% בשנת 2022.
ב 2022 נמשכת מגמת הירידה שחלה בשנת הקורונה באחוז התלמידים המרגישים שיש להם תמיכה של צוותי ההוראה, כאשר הפער בין 2019 ל- 2022 עומד על כ- 15%. כמו כן, בקרב המגזר היהודי ישנה גם ירידה באחוז התלמידים שמרגישים שיש להם תמיכה מצד חבריהם לכיתה.
4+נתון נוסף שאי אפשר לחמוק ממנו, מתייחס שימוש ברשתות החברתיות- ניכר כי בקרב כלל התלמידים ישנה עלייה משמעותית באחוז התלמידים המסווגים כמשתמשים בעייתיים (בריונים) במדיה החברתית לעומת 2019. אחוז הבנות המדווחות על שימוש בעייתי במדיה החברתית עלה באופן ניכר לעומת שנת 2019.
ואם תהיתם מה אפשר לעשות כדי לעזור לבני הנוער, אז ההמלצה היא למעורבות יומיומית של המבוגרים המשמעותיים שבחייהם – הורים, מורים ומדריכים בקהילה, הם צריכים לחוש תחושת שייכות ואהבה לבית הספר ולמרחבי הפעילות בקהילה, הם זקוקים להבנית מרחב הפנאי בפעילויות מעצימות ואטרקטיביות לצעירים, הם זקוקים למחוברות חברתית בריאה. הם זקוקים לחוויות הצלחה ופרגון שיעצימו את תחושת הערך העצמי והמסוגלות שלהם.
שר החינוך, ח"כ יואב קיש אמר: "אני רואה חשיבות רבה בממצאי המחקר במיוחד לאחר הריחוק החברתי בתקופת הקורונה. אין ספק שיידרשו שנים של עשייה והתמודדות עם נזקי המגיפה. היכולת להתקדם בלמידה מבוססת ראשית כל ביכולת ההתמודדות הנפשית שאנחנו מחויבים לחזק לאור הממצאים המדאיגים".
4+השר במשרד החינוך חיים ביטון אמר: "הצורך בהעמקת והבנת תחום ההתמודדות הנפשית הולכת ומתרחבת גם בקרב המגזר החרדי, עם זאת צריך שתהיה הכרה במצוקה של בני הנוער בתוך כותלי בית הספר בכדי לקדם את רווחתם הנפשית ובכך את התקדמותם הפדגוגית חינוכית. מטרתה של התוכנית שנשיק תהיה לעשות זאת במקצועיות תוך למידת הנתונים ומעקב על הטמעתם".
מנכ"ל משרד החינוך, אסף צלאל אמר: "ממצאי המחקר מעלים תמונת מצב מדאיגה מאד, שמחייבת את כולנו למקד את המאמצים שלנו בדאגה לרווחה הנפשית של התלמידים והתלמידות שלנו. תלמיד שסובל ממצוקה נפשית וחש בדידות וחוסר תמיכה אינו פנוי כלל ללמידה, ולכן הבסיס לקידום למידה והישגים היא תחושת הרווחה הנפשית של התלמידים שלנו. נעמיק בנתונים בהקדם כדי לשפר את תחושתם של ילדי ישראל".
פרופ׳ יוסי הראל-פיש הינו מומחה בינלאומי לחינוך, בריאות הציבור ואפידמיולוגיה, ראש תכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני נוער בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן ומשמש כחוקר הראשי של ארגון הבריאות העולמי בישראל, בתחום בריאות ילדים ונוער.
