השיר המפורסם אותו שרים בתקופה זו הוא 'ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות'. המקור למילים אלו מדברי בית הלל המזהים יום זה כראש השנה לאילן. הרב נתאל אוירבך ממכון התורה והארץ מסביר כי לחג טו בשבט ישנן השלכות הלכתיות:
1. מניין שנות ערלה – סיום שנות הערלה של העץ נקבע עפ"י ט"ו בשבט אך תחילת המניין נקבע עפ"י ראש חודש תשרי. ההבחנה היא בין מניין של האילן המונה את שנותיו עפ"י חודש תשרי כל שנה. אך גם כאשר עברו שנות הערלה ועמו ראש חודש תשרי עדיין הפירות אסורים באכילה. הפירות המותרים יהיו רק אלו שיחנטו לאחר ט"ו בשבט של השנה הרביעית.
2. הפרשת תרומות ומעשרות – מחזור השנים במצוות התלויות בארץ נע סביב שבע שנים, כאשר במהלך שש שנים חלה חובת הפרשת תרומות ומעשרות הכוללת גם מעשר שני (בשנים א,ב,ד,ה לשמיטה) ומעשר עני (בשנים ג,ו לשמיטה). פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט שייכים לשנת המעשר הקודמת, ואילו פירות שיחנטו לאחר תאריך זה שייכים לשנת המעשר הנוכחית.
הרב אוירבך מציין כי השנה אנו נמצאים בשנה הראשונה למחזור השנים, ושנת המעשר היא 'מעשר שני'. לכן, פירות יחנטו מט"ו בשבט שייכים לשנת 'מעשר שני' ויש להפריש מהם תרומות ומעשרות בברכה ולחלל את קדושתם על מטבע. אולם יש לשים לב לכך ששנה שעברה הייתה שנת שמיטה, ופירות הדר הנמצאים בגינתנו חנטו בשמיטה ולכן יש בהם קדושת שביעית ואין צורך להפריש מהם תרומות ומעשרות. מכל-מקום ישנם סוגי פירות שחנטו בין ראש-השנה תשפ"ג לט"ו בשבט, כגון שסק, לימון ושקד – מהם יש להפריש תרומות ומעשרות (מעשר שני ועני) ללא ברכה.
הרב אוירבך מסביר כי במכון 'התורה והארץ' דואגים לשני עניינים אלו, ערלה והפרשת תרומות ומעשרות. המכון מפקח הלכתית על משתלות בפריסה ארצית, כך שהצרכן שרוכש עץ פרי יידע שאכן הוא יכול להמשיך למנות שנות ערלה לעץ. בנוסף, 'בית האוצר' של מכון 'התורה והארץ' דואג למנויים לקיום מהודר של ההפרשה.
