חושך ואור. שני המוטיבים האלה שמופיעים פעמים רבות באמנות, בספרות יפה, בצילום ובתיאולוגיה עושים קאמבק רציני בזמן האחרון: הגוש שמחרים את בנימין נתניהו, משתמש לעתים בביטויים כמו "אנשים חשוכים", ו-"כוחות האופל", חלק ממפגיני השמאל נושאים לפידים בהפגנות, מנהיג האופוזיציה בחר בלוגו של שמש כדי לסמן את תחילת המאבק בקואליציה, משל מדובר במלחמת האור בחושך, משל המחנה שלו הוא האור והנ-אור. מעניין לציין שהשם הפרטי ושם המשפחה של לפיד עצמו, נושאים בתוכם את מוטיב האור.
מנגד, אבי מעוז, אותו כינו שוב ושוב כחשוך ובעל דעות חשוכות, פצח מעל בימת הכנסת, לתדהמת המחנה השני, בשיר "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש". הם ודאי מצאו את זמרתו של מעוז כאירונית, אבל בעיניי נובע הדבר מפערי שפה ותפיסה, כי כשאנחנו מדברים על האור, אנחנו פשוט לא מתכוונים לאותו דבר.
כשמחנה האופוזיציה מדבר על אור הוא מדבר בגדול על חילוניות, על שוויוניות ועל חופש הפרט להיות מי שהוא. הגוש האמוני, לעומת זאת, מבין את האור באופן אחר, באופן רוחני. מקור האור הוא באלוהים. האור האלוקי הוא השפע בכל צורותיו שאנחנו מקבלים, ועל מנת למשוך אל חיינו ואל כל העולם את האור הזה, אנחנו מנצלים נקודות בזמן כמו שבתות וחגים, מקיימים מצוות ומתפללים. התורה נקראת "אורייתא" והיא משולה בתנ"ך לאש, ולכן כשאבי מעוז אומר בידינו "אור ואש", הרי שהוא מדבר על משהו אחר מהפרשנות שלהם.
2+בפרשת "בֹּא", אפשר לראות את המוטיבים של אור וחושך במספר מקומות ובמיוחד כשמדובר על מכת חושך. בפרשה זו משה ממשיך במשימתו לשכנע את פרעה לשחרר את בני ישראל. אלוהים מצד אחד מכביד את ליבו של פרעה אך מצד שני מסלים את המכות שהוא מנחית על המצְרים.
במכת ארבה שמופיעה בתחילת הפרשה, הארבה לא רק אוכל את כל העץ והצומח אלא גם מכסה את "עין הארץ ולא יוכל לראות את הארץ". כלומר, העונש הוא חמור במיוחד גם בגלל ממד האפלה שמטילה המכה, עד כדי כך שפרעה אומר למשה שהוא משחרר את בני ישראל. אבל פרעה חוזר בו ואז אלוהים מנחית את המכה התשיעית מבלי להזהיר את פרעה – והיא מכת החושך. באמצעות משה הוא מטיל חושך גמור במצרים, חושך כזה שאפשר ממש למשש.
ובזמן שבמשך שלושה ימים יש אור במקום מושבם של בני ישראל, הרי שהמצרים יושבים משותקים בחושך ו-"לא ראו איש את אחיו". המשפט הזה תפס את עיניי בהקשר לאירועים המתרחשים בימים אלה. אחד התסכולים הגדולים שלי ושל רבים המשתייכים למחנה של בנימין נתניהו הוא שהמחנה השני לא רואה אותנו ובוחר להשאיר בחושך מציאות שלמה. מזה עשרות שנים, עם ישראל צורך את המציאות דרך פילטרים של אנשי תקשורת שמשתייכים למחנה השמאל.
2+הם שקבעו עד כה מה להאיר ומה להחשיך. אולם כעת, לראשונה לאחר עשרות שנים, נפתח בפנינו צוהר שמאיר מציאות שלמה שהוחשכה בתקשורת הממוסדת ולמרות שערוצי תקשורת כמו ערוץ 14 ורדיו גלי ישראל, מציגים מציאות שמגובה בעובדות, בתחקירים רציניים ובפרשנים מעמיקים ומשכילים, כמעט ואין רצון מהצד השני לראות אותה. לעתים קרובות רבים מהם אף מזלזלים באלטרנטיבה הזאת של עיתונות חדשה ובועטת, בטענה שזו אינה עיתונות שעומדת בסטנדרטים שלהם.
כך קורה שסוגיות רבות, כמו עינויי דין ואכיפה בררנית, פוליטיזציה של מערכת המשפט, התפתחויות מסמרי שיער במשפט נתניהו, הפגנות הימין, הסתה פרועה למלחמת אחים של מנהיגים מהשמאל, שחיתויות של בכירים בפוליטיקה, במערכת המשפט ובמשטרה, שקרים גלויים של פוליטיקאים ועוד ועוד – נשארים בחושך עבור רבים שצורכים באופן קבוע רק את התקשורת הישנה.
לא בכדי ד"ר גדי טאוב השתמש בביטוי "מסך שקר" כשהסביר לעיתונאי אורי משגב שהעיתונים מלאים בשקרים וכי מחנה השמאל לא מגבה את טענותיו בעובדות. וכן, לא מפתיע שטאוב ואנשי תקשורת מוכשרים אחרים מפוטרים ממקום עבודתם ושיאיר לפיד מפנטז לסגור את השאלטר לערוץ 14.
2+מבלי להכיר את אבי מעוז, אני מניחה שכשעלה על בימת הכנסת ושר "באנו חושך לגרש", הייתה כוונתו לנקות, למשל, את מערכת החינוך שלנו ממימון של קרנות זרות, בחלקן אנטישמיות, שחותרות להרוס את החברה שלנו מבפנים. מעוז הותקף קשות על דעותיו "החשוכות", מה שאִפְשר שוב לתקשורת להחשיך ולהסיט את הדיון מהעובדות החשובות באמת באשר לסכנה בקרנות אלה.
הטענה שלי אינה שהמחנה שלנו הוא האור והמחנה השני הוא החושך. להיפך, המציאות תמיד מורכבת יותר, והבחירה בלוגו של שמש עולה מייצגת תפיסה ילדותית שמציירת את המציאות בשחור ולבן, באור וחושך. בעיניי, שתי הפרשנויות לאור לא סותרות זה את זה ויכולות לדור יחד, בהרמוניה, אבל כדי שזה יקרה, צריך להדליק את האור ולראות את כל המציאות ולא רק את חלקה.
מכת החושך גרמה למצרים לא לראות זה את זה במובן הגשמי ואולי במובן הרוחני אפשר לומר גם הפוך: כאשר אנחנו לא רואים איש את אחיו, אנחנו מטילים על עצמינו חושך מצרים ועבדות ליצרים כמו כעס, שנאה ותחרות. לכן, בזמן שמוטל עלינו לראות טוב יותר את אחינו ולהבין את כאבם ודאגתם, עלינו להמשיך ולשאת נר קטן שיאיר עוד ועוד פיסות מציאות חשוכות, עד שנצליח לראות זה את זה קצת יותר בבירור, ואז יתכן שיהי אור גם במושבותינו.
