מחר (שלישי, 17.01) תצא לדרך ועידת הכלכלה של עכשיו 14 באולפני הערוץ במודיעין, במהלכה צפויים להשתתף בכירים במשק, נבחרי ציבור, עיתונאים ופרשנים מובילים. לצד הראיונות המרתקים, יתקיימו גם פאנלים גדושים שיעמיקו בתחום הכלכלי בשלל נושאים.
בין היתר יתקיימו הפאנלים הבאים:
שוק הקמעונאות. לאן צועד אגף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מי הם השחקנים שישרדו את השינויים המהירים? האם הריכוזיות בענף מונעת תחרות? מה לגבי הכניסה של חברות זרות לישראל וכיצד הן משפיעות על השוק?
הקמעונאות כוללת תחומים שונים, הבולטים שבהם: קמעונאות המזון (חנויות מכולת, צרכניות, חנויות נוחות, סופרמרקטים וכדומה), היגיינה, ניקיון וטיפוח הגוף (פארם), הלבשה והנעלה (אופנה), מוצרים לאחזקת הבית, מכשירי חשמל ביתיים ואלקטרוניקה, ריהוט, ציוד משרדי, צעצועים, ספרים ועוד.
3+שוק המזון מחזיק בנתח הגדול ביותר. בישראל פועלות מעל ל11 אלף חנויות קמעונאיות למוצרי צריכה, ומאות יצרניות ויבואניות בשוק המוערך בכ-80 מיליארד בשנה. החל מחנות הנוחות בתחנת הדלק, דרך הפיצוצייה השכונתית ועד לחנויות הענק של רשתות השיווק הגדולות. כ-70% מהפעילות העסקית מקורן ב-10 יצרניות ויבואניות וכוללת פעילות צרכנית.
הרווחיות של החברות הציבוריות הפועלות בשוק הקמעונאות ממשיכה לעלות. אולם בעידן הכלכלה החדשה והדיגיטלית הן נדרשות להפנים את השינוי המהותי המתרחש בשוק המסחר הקמעונאי ולהתאים את עצמן לביקוש עתידי בכלל ולהתנהלות הוגנת בפרט.
לאחרונה, אנו שמים לב למגמה של קידום התחרות והפחתת יוקר המחיה באמצעות עידוד כניסת חברות זרות לשוק הקמעונאות בישראל ועידוד החדשנות בתחום הקמעונאות.
לדוגמה, רשת הסופרמרקטים הצרפתית קארפור שנכנסה לאחרונה לארץ ונמצאת בתהליכי השתלבות, וחנות הנוחות היפנית סבן אילבן שפתחה סניף ראשון בדיזינגוף בתל אביב.
בנקאות בעידן החדש. בצל כניסתו של שר האוצר החדש בצלאל סמוטריץ' – לאילו מגמות ושינויים נזכה לראות במערכת הבנקאית בישראל? מהן ההגבלות הקיימות על המערכת הבנקאית וכיצד זה מתגלגל אלינו האזרחים? מהם השינויים שכבר ראינו לאחרונה במערכת הבנקאית ומהן ההקלות החלות עלינו כאזרחים?
מהם השינויים הדיגיטליים שרואים לאחרונה במערכת הבנקאית המיושנת והאם שינויים דיגיטליים אלו משפיעים לטובה ומקדמים תהליכים? האם כניסת כוחות חדשים לשוק הבנקאות תייצר יותר תחרות והטבות?
3+כיצד אנו רואים את השינוי במגמות בא לידי ביטוי בחברה החרדית? קידום תעסוקה בחברה החרדית והשפעה על המשק? איך המערכת הבנקאית מתמודדת מול אוכלוסיות חלשות בישראל? כיצד ניתן לעזור להן ולנסות לצמצם את הפערים?
מה צופן העתיד? הבנקים מהווים את עמוד התווך של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי. מרבית הפעילות הכלכלית מתבצעת במימונם.
לאחר שנים של חוסר תזוזות ושינויים ניתן לראות כניסה של בנקים ושחקנים חדשים נוספים למערכת הבנקאית בישראל, כדי שיתרמו להגברת התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית. ניכר כי קבוצת היזמים מגוונת ומביאה עמה חוזקות בתחומים שונים, ביניהם יזמים בעלי ניסיון טכנולוגי ועסקי בינלאומיים.
הקמת הבנק הדיגיטלי החדש ONE ZERO של אמנון שעשוע ומריוס נכט הוא שינוי באופייה של המערכת הבנקאית. לאחרונה, אף התבשרנו כי בנק ישראל אישר הקמתו של בנק דיגיטלי נוסף שייקרא "אש ישראל" ביוזמתו של איש העסקים ניר צוק.
ייחודיות הבנקים הללו הוא השילוב בין טכנולוגיה לבין בנקאות. מדובר בטכנולוגיות ישראליות פורצות דרך, המאפשרות יעילות תפעולית יוצאת דופן אשר תגולגל ישירות ללקוחות. הדבר בא לידי ביטוי בריביות אטרקטיביות, בשירותים ללא עמלות, ללא דמי מנוי, וללא תנאים מוקדמים – שהכרחיים בגל יוקר המחייה שאנו חווים.
התחדשות עירונית – אתגרי ההתחדשות. למה פרויקטים של רשות עירונית מתעכבים כל כך הרבה זמן? מהם החסמים העיקריים שמעכבים את פרויקטי ההתחדשות העירונית? מה הבעיות בתמ"א 38 והאם חלופת שקד יעילה יותר? האם כבר החלו לממש את חלופת שקד? ומה זה אומר לגבי מי שהבניין שלו צפוי לעבור תמ"א 38?
אילו צעדים ממשלתיים יכולים לקצר את התהליך? מה בדבר התחדשות עירונית בפריפריה, למה אנחנו לא רואים את אותן מסות באזורים אלו? האם הרשויות בישראל ערוכות לקידום והתמודדות עם פרויקטים של התחדשות עירונית?
ההתחדשות העירונית קיימת בשיח הציבורי והתקשורתי זה עשרות שנים. הוא החל בצנעה במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת במספר פרויקטים של פינוי בינוי, שרובם הגדול נתקע או נמתח של פני שנים רבות עד שיצא לפועל. בעשור האחרון צמח התחום בישראל כאמצעי להגדלת היצע הדיור, בעיקר באזורי ביקוש עירוניים.
התחדשות עירונית – תהליך הנעשה בדרך כלל באזורים ותיקים שם מצב המבנים והתשתיות ירוד בד"כ. התהליך מאפשר חידוש ורענון מבנה בודד או מספר מבנים הנמצאים בסמיכות אחד לשני. בדרך כלל מלווה ההתחדשות העירונית בהגדלת הצפיפות באותו איזור. בתקופה האחרונה תהליך כזה עונה על הדרישה שנוצרת בשל מחסור בקרקע באזורים העירוניים.
3+אזורים שבהם מתרכזת אוכלוסייה מזדקנת ושבהם גם התשתיות סובלות מהזנחה לאורך שנים, מתאפיינים במחירי דיור שאינם יקרים, ולכן מהווים מקור משיכה למשפחות צעירות. תהליך כזה מתאפיין בהגדלת הדרישה למוסדות ציבור כדוגמת שירותי חינוך, כמו גם הצורך בשיפור בחזות האזור. התחדשות עירונית באה לענות על צורך זה.
יש פער ענק בין האירוע הזה שנקרא התחדשות עירונית ומה תרומתו בכלל למדינת ישראל. זה לא רק נדל"ן. יש הרבה מעבר בתרומה של התחדשות עירונית לנושא של פערים חברתיים, נושא של יוקר המחייה, מחירי הנדל"ן וכו', לבין מה שקורה בשטח.
בעיר שדוחפת את העניין הזה של התחדשות עירונית, יש תוצאות. רואים את זה – יש מדיניות ברורה, יש תשתיות ויש משאבים לקדם את הנושא הזה של התחדשות עירונית. בערים שזו בדיוק אג'נדה שלהן ניתן לראות חסמים רבים ונוצר קושי לקדם שם התחדשות עירונית.
בחודש יולי אושרה בקריאה שנייה ושלישית חלופת שקד לתמ"א 38, שתחליף את תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. מהי מהותה של תכנית העתיד להתחדשות עירונית "בניינית"? ומה צופן העתיד להתחדשות עירונית בכלל?
הוועידה תועבר בשידור ישיר בערוץ 14, באתר "עכשיו 14", ברשתות החברתיות וביישומון. מחכים לכם!
