ז'ו רונג'י, ראש ממשלת סין לשעבר, שהיה אדריכל הרפורמות הכלכליות הנועזות שהזניקו את המדינה למעמד מעצמה גלובלית, הלך לעולמו היום (רביעי) בבייג'ינג בגיל 97. מותו מסמל את סופו של עידן אופטימי מבחינה כלכלית עבור רבים מתושבי סין, שחזו בשינוי המהפכני של ארצם.
ז'ו, שכיהן כראש ממשלה בין השנים 1998 ל-2003, נודע בכינוי 'הצאר הכלכלי של סין'. הוא הוביל את המדינה לאמץ ליברליזציה כלכלית וגלובליזציה, וניתב את המעבר שלה מכלכלה מתוכננת למודל פתוח וידידותי יותר לשוק. רפורמות אלו הובילו לצמצום דרמטי בעוני וליצירת מעמד ביניים הולך וגדל.
השיגור נכשל: טיל סיני התפוצץ זמן קצר לאחר ההמראה
אחד מהישגיו הבולטים ביותר של ז'ו היה הובלת הצטרפותה של סין לארגון הסחר העולמי בשנת 2001. מהלך זה סלל את הדרך לצמיחה דו-ספרתית חסרת תקדים, שדחפה את סין למעמד של כוח עולמי מרכזי. כיום, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם מאבדת מומנטום לאחר עשורים של צמיחה.
ז'ו נודע בגישתו הבלתי מתפשרת, בפרגמטיות הקשוחה שלו ובעמדתו הנחרצת נגד שחיתות, מה שהעניק לו את הכינוי 'ראש הממשלה בעל יד הברזל'. לשונו החדה, שנינותו המהירה ומזגו החם זיכו אותו גם בתמיכה עממית במדינה שהורגלה לנאומים מתוסרטים של פקידים.
המרוץ החשאי במצולות: התוכנית בארה"ב שתשנה את הלוחמה הימית
כמו רבים מבני דורו, תחילת הקריירה של ז'ו נקטעה על ידי התהפוכות הפוליטיות של עידן מאו דזה-דונג. הוא סולק מהמפלגה הקומוניסטית בסוף שנות ה-50 על רקע ביקורת על מדיניות כלכלית, וטוהר שוב במהלך מהפכת התרבות. לאחר מותו של מאו, ז'ו שוקם פוליטית וחזר למפלגה, ובהמשך כיהן כראש עיריית שנחאי.
מדיניות הרפורמה האגרסיבית שלו הייתה שנויה במחלוקת. דחיפתו לייעול חברות ממשלתיות לא יעילות הובילה לפיטוריהם של כ-40 מיליון עובדים. ניסיונו להכניס את סין לארגון הסחר העולמי ספג ביקורת על ויתורים רבים מדי, אך בסופו של דבר, ז'ו הוכיח את טועניו כטועים. מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הנרי קיסינג'ר, שיבח את ז'ו כ'מוח חודרני' שהתמודד עם אחת מתוכניות הרפורמה המשמעותיות בהיסטוריה המודרנית.
