לפני שמונה שנים כיהן פה שר חינוך מטעם יש עתיד, שהנציחה אותו בתודעה הציבורית חוסר הצלחתו לשלוט בהתקפת צחוק על דוכן הכנסת בשל עניין אימבצילי. פחות שמנו לב שאותו שר חינוך גרם לנזק האסטרטגי והמקיף ביותר שמישהו יכול לעולל לחברה כלשהי. באמצעות שלוש מילים בלבד הוא הצליח להכניס את עצמו לפנתאון של מהרסי ומחרבי התרבויות הגדולים בהיסטוריה.
"האחר הוא אני" – המשפט שהיה למוטו של משרד החינוך בימיו של הרב שי פירון הוא יצירה מינימליסטית גאונית. שבע טבעות נדרשו לשר הטבעות להרוס הכול ולשלוט על כולם ביקום של טולקין. לשר החינוך הספיקו שלוש מילים כדי להכשיר כל שקר בכל דבר ועניין ולהדביק חברה שלמה במחלה אוטואימונית שמגלה סימפטומים של אלרגיה לסממני הזהות שלה. מחלה זו מפנה את רגש ההזדהות של החברה אל הגרועים שבאויביה, כל הדרך עד לדחייה אפילו של הזהות המינית האישית.
קורבנות מערכת החינוך
את שלושת כללי ההיגיון הבסיסי ביותר ניסח אריסטו. הכללים הללו לא רק פשוטים אלא כופים עצמם על השכל, ובקלות אפשר לתרגם אותם כך:
חוק הזהות: אני זהה לעצמי
חוק הסתירה: האחר (זה שאינו אני) אינו אני
חוק הנמנע: אני לא יכול להיות גם לא אני וגם לא 'האחר'.
אלפיים וחמש מאות שנה לאחר אריסטו חינך שר החינוך את כל הדור הצעיר לחשוב על זהותו באופן שמצליח לסתור את כל כללי ההיגיון, ובכך עקר מהיסוד את המושג 'חשיבה' מניצולי מערכת החינוך. את התוצאות אנחנו רואים היום בכל דין ודברים עם 'שמאלן' קורבן מערכת החינוך.

הנזק לא נעצר בנזק הקוגניטיבי. שר החינוך הצליח להכשיר תרבות של שקר, של הכחשה, של שנאת היהדות ושנאת הציונות, וזאת לא רק בקרב התלמידים בזמנו. הנגיף הזה הצליח לאכול את התאים במוחם של המנהלים, המורים והמחנכים, עבר להורים והדביק את כל החברה במגפת המחלה האוטואימונית של הטמטום הנרכש.
הזמינו את הגיליון החדש של "עכשיו 14 מגזין"
אנחנו רואים זאת בכל מי שמתנגדים לכל מה שמיטיב עם ישראל; שמזדהים עם האויב והפולש; שמגלים אלרגיה קשה לכל מה שהוא יהודי, ישראלי, הגיוני, מועיל, מאחד, מחזק – לכל מה שאמיתי ונכון ובמיוחד לכל מוסכמה חברתית ולכל מה שנתפס מאז ומתמיד מובן מאליו. כי אם האחר הוא אני, שום דבר לא יכול להיות מה שהוא.
אם אומרים עליי שאני יהודי, אז האחר הוא לא יהודי, ואם האחר צריך להיות אני, אז את היהדות יש לדחות. אם נולדתי בן, אני בת. אם אני צאצא לציונות, עליי להקים בית לאומי לעם הפלשתיני בארץ ישראל. להיות יהודי גאה זה חטא העליונות, להיות פטריוט – זה פשיזם. הכול, רק שחלילה לא אהיה יותר מדי 'אני' ופחות מדי 'האחר'.
זה ה'היגיון' החדש, שהוא ההפך מההיגיון. הפרת חוק הזהות: אני לא זהה לעצמי, הפרת חוק הסתירה: לא אני הוא אני, והפרת החוק השלישי, הנמנע: אני יכול להיות גם לא בן וגם לא בת.
ובשלב זה אם את או אתה, הקוראים, חשים צורך לטעון: הבלים, המשפט "האחר הוא אני" רק אומר שצריך להתחשב יותר בזולת, אתם כבר נגועים. ולא שלא תפסתי את כוונת המשורר, אלא שאני גם מבינה שאם שולחים מוחות צעירים וחסרי ניסיון למוסד חינוך והשכלה ששולח אותם לחיים בהבנה שסתירה לוגית היא לא סתם אמת אלא אמת מוסרית, בהכרח יצמחו בוגרים חסרי יכולת לסמוך על התודעה ועל השכל הפרטי שלהם, ולנצח הם יהיו תלויים ונשלטים בידי מי שיאמרו להם מה אמיתי ומה נכון.
מרד המורים ומרד הצעירים
דור המגפה דאז הוא היום ההורים, העיתונאים, המשפטנים, ההיסטוריונים, האקטיביסטים והפוליטיקאים ובעיקר המורים, המחנכים והמנהלים של בתי הספר. כולם נגועים.
בקבוצת וואטסאפ של כיתה ט' הורים התנפלו על חברתי, אחת הנשים המשכילות והחכמות ביותר, וכינו אותה "חשוכה" – לא למרות אלא משום שניסתה להרביץ בהם קורטוב חשיבה הגיונית הישרדותית. "נראה לכם נורמלי", היא שאלה, "שבית הספר הרשה לארגון להט"ב להיכנס לכיתה ולשדל ילדים להגיע למועדון שלהם לברר את 'זהותם המינית' תחת ההבטחה להסתיר מההורים?!" כשהבינה שאין עם מי לדבר הציעה להם לדמיין איך היו מרגישים אילו היה ארגון יהודי מגיע לשדל את ילדיהם להניח תפילין ומבקש מהם להסתיר זאת מההורים. כלומר, לא שזרים יתעסקו במיניות שלהם אלא ביהדות שלהם. אתם יכולים לדמיין את התשובה של קורבנות "האחר הוא אני".
הזמינו את הגיליון החדש של "עכשיו 14 מגזין"
"האחר הוא אני" השמיד את המוח לדור שלם של תלמידים, מורים והורים; הוא הביטול המוחלט של היכולת לגבש זהות תרבותית, יהודית ולאומית. כך הוכשר פה כל שקר בוטה כאילו היה אמת מוסרית נעלה. ככל שמשהו פרדוקסלי יותר, כך הוא טוב ויפה יותר. הוא יצר דור שלם של אנשים בעלי אלרגיה קשה לשכל הישר, להיגיון, לעובדות, למוסכמות, למובן מאליו. כי אם האחר הוא אני, השקר הוא האמת ואחת ועוד אחת הן שלוש מוסרי.
עתה, תלמידים והורים יקרים, הכדור עבר למגרש שלכם. בעזרת השם ואבי מעוז יעבור משרד החינוך מהפכה בתקופה הקרובה להשבת השכל הישר, ההיגיון והמורשת שנחמסה מכולנו. אין כל ספק שמורים ומנהלים בבתי הספר, שבהם שוכנים הפגועים הקשים ביותר של מגפת הטמטום, ינסו להתחכם ולהתמרד, בין היתר כי אין כמו מרד בסמכות כדי לגרום למורה קשיש ומקליש לחוש צעיר ומגניב. אבל מורה מתמרד אינו צעיר אלא בוגר שאינו תופס את מקומו, וזה לא מגניב.

אתם, הדור הצעיר, זכותכם וחובתם לתבוע את המורשת שלכם. רק לא מזמן חגגנו חנוכריסמס, שאמור להזכיר לנו שאנחנו נצר של עם אמיץ ועתיק שנלחם במתייוונים ובכל מי שניסה לגזול מאיתנו את מורשתנו, כולל מי שאת הולדתו חגגו לכם בכריסמס בבתי הספר, שביצע את הניכוס התרבותי המגלומני ביותר ופשוט גנב את כל התרבות היהודית. קומו, התקוממו, תבעו בחזרה את זהותכם.
אתם יהודים וישראלים. זו הירושה שלכם. לאיש אין זכות לקחת אותה מכם. ואם נחוצה סיבה אחת, לא יחידה אבל מספקת, הרי היא לפניכם: יש לנו אויבים אמיתיים, אחר שיודע טוב מאוד מיהו ורק ממתין לרגע שבו נזדהה איתו מספיק כדי להשתיק, והפעם לתמיד, את היהדות, שהיא המרד התמידי נגד תרבויות הטמטום והשקר.
