אמש התראיין השופט בדימוס אהרן ברק בכל הרשתות הגדולות ותקף את הרפורמה המשפטית של הממשלה: "הרפורמה הזאת היא מחזרות של חרוזים, והחרוזים אינם מזהב או מכסף, אלא מרעל". ברק טוען בלהט, ודבריו מהדהדים בכל כלי התקשורת. בדקנו את העובדות.
צפו בכתבה המלאה מתוך המהדורה המרכזית.
טענה ראשונה: בלי עילת הסבירות אין ביקורת שיפוטית
"תבטלו את עילת הסבירות – מה יהיה אז?", שואל ברק, "מה קורה כאשר שיקול הדעת שהשר או הפקיד הפעיל הוא מעוות?" ברק טוען שבלי עילת הסבירות, אין ביקורת שיפוטית על החלטות של גורמי ממשל, מה שיחשוף את האזרחים למשטר אכזרי ושרירותי.
זה לא נכון. במשפט המנהלי שקובע את הכללים לביקורת שיפוטית על רשויות השלטון יש כללים רבים להגבלת סמכויותיו, המגינים על האזרח, מלבד עילת הסבירות – שיקולים זרים, אפליה, מידתיות, שוויון ועוד. זו אגב, רשימה מתוכן העניינים של ספרה של דפנה ברק ארז, שופטת בית המשפט העליון.

טענה שנייה: שימוש זהיר בסמכות לביטול חוקים
"על 22 מקרים שבית המשפט ביטל סעיף בחוק, פחות ממקרה לשנה, תגידו לי בבקשה מהו השימוש הלא זהיר?!" תוהה ברק, "95% מכל העתירות המוגשות לבג"ץ בעבר ובהווה נדחות", הוא מוסיף. ברק טוען שבית המשפט השתמש בסמכותו בריסון וביטל רק 22 חוקים. יותר מזה: לטענתו 95 אחוז מהעתירות נדחות באופן עקבי.
גם פה ברק לא מדייק. ראשית, לגבי דחיית עתירות: בשנת 2020 נדחו 70 אחוז מהעתירות, בשנת 2019 נדחו 66 אחוז ובשנת 2018 נדחו 59 אחוז. יתר העתירות לבג"צ – בין 30 ל40 אחוז – מתקבלות באופן מלא או חלקי מעבר לכך יש מספר לא קטן של עתירות שלא מגיעות לפסק דין.
בעניין הזה, דינה זילבר, לשעבר בכירה בפרקליטות חושפת פרט מעניין: "שיעור המקרים שבהם המדינה "מתקפלת" לפני פסק דין, בין בשלבים שלפני דיון ובין במהלך הדיון עומד על כ־%25%-30".

טענה שלישית: שינוי שיטת מינוי השופטים – פגיעה בדמוקרטיה
"השינוי הזה הוא פוליטיזציה גמורה של כל מערכת השיפוט בישראל": ברק טוען ששינוי בשיטת מינוי השופטים והגדלת כוחם של הפוליטיקאים בוועדה יגרמו לפוליטיזציה מוחלטת של מערכת המשפט. שיטת מינוי השופטים בישראל היא חריגה ולא קיימת במדינות אחרות בעולם בהן השופטים מתמנים על ידי הדרג הפוליטי.
"זה קרטל המנציח את עצמו, בו הסיעה השלטת בתוך בית המשפט העליון יכולה להטיל וטו ולמנוע מכל אחד להיכנס", מתייחס ריצ'ארד אפשטיין, מבכירי המשפטנים בערה"ב, לשיטת מינוי השופטים בישראל.

טענה רביעית: הרפורמה תפגע בחיילי צה"ל בביה"ד הבינלאומי בהאג
"הרמטכ"ל שלנוף ושר שלנו, שיצאו לחו"ל מיד יעצרו אותם. יעמידו את ראשי המדינה בפני בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג": ברק טוען שאם הרפורמות יתקבלו, חיילי צהל וראשי המדינה יעמדו בסכנה למשפט בבית הדיו הבין לאומי הפלילי בהאג. ברק מתייחס כאן למה שנקרא "עקרון המשלימות", לפיו מדינות בעלות מערכת משפט עצמאית החוקרות פשעי מלחמה בעצמן לא כפופות לבית הדין הבינלאומי בהאג.
גם כאן, ברק לא מדייק. עקרון המשלימות נוגע למערכת המשפט הפלילית האמונה על חקירות של פשעי מלחמה במידה וישנם. כך נכתב באמנת רומא: "תביעה איננה קבילה במקום שמדינה שיש לה סמכות שיפוט על התביעה חוקרת אותה או מעמידה לדין בגינה".
השופט ברק נאבק על מורשתו ועל שימור כוחה הרב של מערכת המשפט, אבל לצורך הדיון הציבורי מוטב לדייק בעובדות, ואולי גם לא תזיק גם מעט סבירות ומידתיות.

