מתחילים לעבוד: הקואליציה המסתמנת העבירה את חוק דרעי ובן גביר בטרומית

בדרך להסרת המכשולים בדרך לממשלה: מליאת הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה טרומית את חבילת הצעות החוק שתאפשר את הקמת ממשלת הימין. הצעות החוק מחויבות לעבור במליאת הכנסת גם בקריאות ראשונה, שניה ושלישית בכדי לאפשר את קיומם של ההסכמים הקואליציוניים עם השותפות העתידיות. כצפוי, הצעות החוק והתיקונים עוררו סערה גדולה בקרב האופוזיציה הנכנסת שתקפו את חברי הממשלה העתידית מעל במת הכנסת ובקריאות ביניים במליאה.

חוק דרעי: למרות הרשעתו, יוכל להתמנות לשר

הצעת החוק הראשונה שעברה כונתה "חוק דרעי". את ההצעה הגיש חבר הכנסת משה ארבל מש"ס, והיא כללה תיקון לחוק יסוד: הממשלה. בתיקון לסעיף 6 בחוק היסוד, מוצע לאפשר לאדם שהורשע בפלילים וקיבל מאסר על תנאי להתמנות לשר בממשלה, ולמנוע זאת רק מאדם שקיבל בעונשו מאסר בפועל.

בהצעת התיקון לחוק תמכו 62 חברי כנסת לעומת 53 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה. החוק מכונה "חוק דרעי" והוא מהווה חלק מההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין הליכוד לש"ס, מאחר והוא יאפשר ליו"ר ש"ס אריה דרעי להתמנות לשר בממשלת הימין שנמצאת בתהליכי הקמה בימים אלה, למרות שהורשע בפלילים וקיבל מאסר על תנאי בפסק דינו.

בדברי ההסבר לתיקון להצעת החוק נכתב: "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו באה לידי ביטוי אף במינוי חבר הממשלה ואישור מינויו בהצבעת רוב במליאת הכנסת, ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת הציבור באופן מיטבי אשר הביע את אמונו במינוי זה, ואשר הועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על תנאי שהושת עליו, אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות בנוסח החוק".

ח"כ משה ארבל אמר במליאת הכנסת כי "זו הצעה חשובה ודחופה שנועדה לתקן את שצריך תיקון במשטרנו החוקתי. במדינה דמוקרטית אי אפשר להסכים לפגיעה ולצמצום שיקול הדעת של חברי הכנסת לגבי מי לבחור ומי להצביע למועמדות לכהונת שר בממשלה, שנגזרת מחוק שאיננו ברור בנושא כל כך מרכזי – פגיעה בחירויות היסוד של הזכות לבחור ולהיבחר"

שר המשפטים גדעון סער השיב להצעת החוק בשם הממשלה היוצאת: "זה חוק עוקף קלון, הצעת החוק הזו היא חקיקה פרסונלית מובהקת, זה נראה פחות כמו שינוי חוקה אלא כמו שוד לאור יום. חקיקת יסוד פרסונלית ברוטלית כזו, שהיא ההצעה הראשונה שמובאת, היא הסנונית לעתיד".

חוק בן גביר: משטרת ישראל תוכפף לממשלה

לאחר חוק דרעי, מליאת הכנסת עברה לאשר בקריאה טרומית גם את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה שהגיש ח"כ איתמר בן גביר. בהצעתו תמכו 61 ח"כים לעומת 53 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת בכדי לקדם אותה לדיון בהכנה לקריאה ראשונה.

בהצעה החוק מוצע לתקן את פקודת המשטרה ולקבוע כי משטרת ישראל תהיה נתונה למרותה של הממשלה וכי המפכ"ל יהיה מופקד על "ניהול משטרת ישראל, על הפעלתה ועל פיתוח יכולותיה, בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר". ההצעה מחריגה את עניין חקירה או תיק מסוימים, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, למעט עניין מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "עקרון יסוד בדמוקרטיה המודרנית הוא כי הדרג המדיני, קרי נבחרי הציבור, מתווה מדיניות ומנחה, והדרג הביצועי מיישם מדיניות זו. ואכן, ניתן לראות כי במבנה המשטרי של מדינת ישראל, צה"ל מבצע את מדיניות הממשלה ואת מדיניות השר הממונה וכפוף להנחיותיהם. בהתאם לכך, ועל מנת ליצור מארג חקיקתי קוהרנטי, שעומד בקנה אחד עם עיקרון היסוד האמור ברישא, מוצע להחיל הסדר דומה בפקודת המשטרה, בכל הנוגע ליחסים שבין משטרת ישראל לבין הממשלה והשר הממונה".

ח"כ איתמר בן גביר, חבר הכנסת שמיועד לתפקיד השר לביטחון לאומי שמאחראי על המשטרה, אמר כי "פקודת המשטרה היא פקודה ישנה שבמדינה דמוקרטית לא יכולה להיות. אנחנו מגיני הדמוקרטיה ונילחם למענה. בדמוקרטיה שר יכול לקבוע את המדיניות של המשרד שלו. אז נכון שהיו שרים כמו עומר בר לב שעשו את הדברים במחשכים אבל דרך המלך היא לקבוע את מדיניות המשרד, לשם כך נבחרנו. זו מטרת הדמוקרטיה. רק במדינות העולם השלישי, מפקד המשטרה הוא זה שקובע את המדיניות".

השר לביטחון פנים היוצא עומר בר לב, שהיה מופקד על המשטרה בשנה האחרונה, השיב בשם הממשלה היוצאת: "מדובר בהצעת חוק שמהותה היא אחת – לפגוע בעצמאותה של משטרת ישראל ולהפוך אותה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. היא לא נועדה לתיקון כי אם להרס עצמאותה של משטרת ישראל ופגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית, מדובר בהפיכה של מה ממש. החוק הזה יהפוך את מדינת ישראל למדינת משטרה", דברי בר לב.

חוק סמוטריץ': יאפשר מינוי שר נוסף במשרד הביטחון

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית תיקון נוסף להצעת חוק-יסוד: הממשלה של חברי הכנסת שמחה רוטמן וניסים ואטורי. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 51 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה. בחוק מוצע להוסיף לחוק היסוד הוראות לפיהן ניתן יהיה למנות שר נוסף בממשרד שממונה עליו שר, שיהיה אחראי לתחומים מסוימים בתחומי פעילות המשרד, בכפוף לשר הממונה על המשרד.

בדברי ההסבר נכתב: "השר הנוסף יהיה אחראי על תחומים מסוימים בתחומי האחריות של המשרד, בכפוף לשר הממונה על המשרד. עם זאת, השר הנוסף יהיה שווה מעמד לשר הממונה על המשרד לכל דבר ועניין הנובע ממעמדו כחבר הממשלה, לרבות במליאת הממשלה, בוועדות השרים ובכנסת. שר נוסף במשרד יכול שיהיה מבין שרי הממשלה המכהנים ויכול שיצורף לממשלה ויתמנה ישירות לתפקיד זה".

שר הביטחון היוצא בני גנץ תקף את ההצעה והשיב בשם הממשלה היוצאת: "הקמת משרד בתוך משרד זה לא מומלץ בשום מבנה ארגוני ובטח ובטח במה שקשור לנושאי ביטחון. מההסכמים הקואליציוניים מה שאני מבין זה שהממשלה מבקשת זה לבקים משרד הביטחון ב', לענייני יהודה ושומרון. זה תפקידה של הצעת החוק. השיעור הראשון בצבא זה אחדות הפיקוד, אין משימה עם שני מפקדים", אמר גנץ במליאת הכנסת.

חוק הפיצול: תבוטל אפשרות הפיצול של 4 ח"כים ממפלגתם

החוק הרביעי שהעבירה מליאת הכנסת היה תיקון להצעת חוק הכנסת של חברי הכנסת יואב קיש וחנוך דב מלביצקי. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 52 שהתנגדו. בהצעה רוצה הקואליציה העתידית לבטל את האפשרות של 4 חברי כנסת להתפלג מסיעתם ולהחזיר את המצב הקודם, בו נדרשת קבוצה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מחברי הסיעה למען התפלגות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק הכנסת קובע את התנאים להתפלגות של חברי הכנסת או סיעה מסיעה. בתיקון מס' 49 לחוק הכנסת נוספה אפשרות להתפלגות של חברי הכנסת מסיעתם, כך שגם כל קבוצה של ארבעה חברי הכנסת לפחות רשאית להתפלג מסיעתה. תיקון מס' 49 האמור הרחיב והקל על אפשרותם של חברי הכנסת להתפלג מסיעתם ויש בכך כדי לפגוע בלכידות הסיעתית, ביכולת תפקודה התקין של הכנסת, ככל שיווצרו שברי סיעות, וכן באמון הציבור בנבחריו."