שנים ארוכות סבלה ישראל, ולא רק, מהתקפות טרור בלתי נתפסות על אזרחים חפים מפשע, שכל חטאם היה להיות במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. משפחות שכול רבות בישראל מתקשות להשלים עם האובדן הנוראי, גם שנים רבות לאחר שאיבדו את יקיריהם, כאשר המחשבה "איך זה קרה דווקא לנו" מדירה שינה מעיניהן.
ישראל חוותה לא מעט מתקפות טרור מהסוג הזה, אם זה פיגועי תופת נוראיים שגבו את חייהם של מאות קורבנות, פיגועי דקירה, דריסה וירי, שהותירו אחריהם קרובים ובני משפחה שבורים ורצוצים.
4+ובעוד מדינת ישראל על כל אזרחיה היהודים ומתנגדי המחבלים הרוצחים והמתועבים תמיד הצליחה להרים את עצמה מהשברים ולהמשיך הלאה, במגזר הערבי בעיקר, ישנם אלו שמצאו דרכים נוספות לבצע פיגועי טרור שמצליחים להגיע לכל אחד, בכל מקום ובכל זמן.
טרור הרשתות החברתיות: כולנו קורבנות
אכן, אנחנו מדברים על טרור הרשתות החברתיות. הטרור שמנסה, ולעתים גם מצליח, לפגוע בגאווה הלאומית של העם היהודי במדינה שהוקמה כדי לשים קץ למכות שספגו היהודים לדורותיהם, אם זו השואה הנוראה ואם אלו התקריות האנטישמיות שלא פסחו על אף יהודי שלא הסתיר את דתו כדי לרצות את הסביבה.
טרור הרשתות החברתיות הופך את כולנו לקורבנות שנמצאים במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. כולנו נאלצים לראות כיצד מחבלים, לעתים במסווה של יוצרי תוכן סאטירי, פועלים במרץ כדי להחדיר בנו את התחושה כאילו השנה האמיתית היא בכלל 1938, והמדינה שאנו מתגוררים בה היא גרמניה הנאצית ולא אדמת ארץ הקודש.
בעוד יוצרי תוכן מכל המגזרים משתמשים בפלטפורמות המדיה השונות כדי לקדם תכנים ויראליים בתחום הסאטירה, החינוך, הרווחה, העסקי ועוד, ישנם אלו שבוחרים לנצל את האנונימיות הזו כדי לפגוע בנו, כדי להפיץ מסרים שיעוררו בנו חרדה ופחד, כדי לספק מידע לאויבנו כיצד לפגוע בנו, ובמילה אחת – עושים הכל חוץ ממה שהרשתות החבריות באמת ניסו להביא לנו.
איפה הכל התחיל?
הרשת החברתית הראשונה שכבשה כמעט את כולנו בסערה, היא פייסבוק. לאחריה, הצטרפו בהדרגה רשתות נוספות לצד אפליקציות מסרים, דוגמת הווטסאפ, טלגרם, אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב וכמובן – הטיקטוק, שעלתה על כולנה.
ארגון הטרור הראשון שזיהה לפני כולם את הפוטנציאל הגלום ברשתות החברתיות השונות לצורך זריעת פחד ובהלה בעולם כולו, הוא דעאש. הארגון נחשב, ולא במובן החיובי, לפורץ דרך בתחום. כולנו זוכרים היטב את הסרטונים המצמררים שהפיץ הארגון ברשתות, שכללו תיעודים של עריפת ראשים, חנק, ירי ועוד, שגרמו לרבים מאיתנו לתהות – האם הגורל האיום של חסרי המזל שנרצחו, עלול להגיע גם אלינו?
4+בדאעש הצליחו ליצור אפקט בלתי נתפס של פחד ברחבי העולם באמצעות כלל הפלטפורמות החברתיות, וכשהבינו את סדר הגודל – הפכו גם לארגון הטרור הראשון שהתמכר לפעילות הזו. הם הגבירו את הקצב, עד כדי כך שבעולם עקבו בדרמטיות אחר הסרטונים של הארגון, כאילו מדובר בסדרת טלוויזיה מצליחה שצופיה האדוקים מצפים בכיליון עיניים לפרק הבא.
הארגון השתמש ברשתות הללו במיומנות יוצאת דופן והצליח לבנות רשת ענפה של תומכים ומעריצים, ביניהם כאלו שלקחו את החיבור שלהם לארגון המיליטנטי צעד אחד קדימה – ועזבו את ביתם ומשפחתם רק כדי "להצטרף להצלחה".
הרשתות החברתיות הרימו ידיים במאבק מול הטרור
לראשונה, המציאות הקשה טפחה בפניהם של אלו שעמדו מאחורי הרשתות החברתיות. הם קיבלו סתירה מצלצלת בסדר גודל שלא הכירו, וכבר אז ברור היה שהראשונים לשלם על השימוש האסור – אלו דווקא המשתמשים שראו ברשתות אלטרנטיבה להעברת מסרים מבלי שהתקשורת "תפריע" ומבלי שתופעל צנזורה בכל רמה שהיא על התכנים שמתפרסמים בה.
עם זאת, שנים רבות חלפו מאז ונדמה שהרשתות החברתיות לא באמת מצליחות למגר את תופעת הטרור בפלטפורמות שלהן, שרק הולכת ומתעצמת עם הזמן. הטיק-טוק מסמנת אולי יותר מהכל את המגבלה העצומה של הרשתות להצליח לסנן תוכן אלים בזמן אמת, ומנגד – את חוסר הדיוק והצדק בהסרת תכנים על הרבה פחות מזה.
טרור הטיקטוק: בתקופה קשה זו ערבים מנצלים את המצב המפחיד להתעלל בחרדים חסרי ישע, מתחבאים ומתחילים לרדוף אחרי חרדים כאילו יש להם נשק ומצלמים לטיקטוק.
(יש לציין שהערבי בסרטון מועסק ע"י יהודים) pic.twitter.com/64dqHty0ay— ידידיה אפשטיין (@yedidya_epstien) March 31, 2022
היבט נוסף לכישלון של הרשתות שיש להתייחס אליו נוגע לתחושה הרווחת בציבור, לפיה ברשתות הגיעו למסקנה שאין דרך טובה לנצח את הרעה החולה הזו. הבטחות והצהרות שמענו לא פעם, אך בפועל אנו נוכחים לגלות כמה הצנזורה ברשתות מתעוררת מאוחר, אפילו מאוחר מדי. הוא הדבר גם לפוליטיקאים שמפזרים איומים מכאן ועד להודעה חדשה, אך נכשלים שוב ושוב במבחן המציאות.
צריך לומר, כיום הגענו למצב שישנן אפליקציות בהן השליטה בחומרים היא כבר כמעט אפסית, דוגמת הווטסאפ והטלגרם. שם אפשר ליצור בקלות רשת ענפה של עוקבים ולהפיץ תכנים שמהר מאד יקבלו חשיפה ברמה ארצית. דוגמה מצוינת לחשיפה המהירה שמקבלים הסרטונים שמופצים בווטסאפ, היא בעת פיגוע. כאשר ישנו תיעוד מהזירה – הוא עובר במהירות ממכשיר למכשיר עם פוטנציאל להגיע לכל אדם במהירות מסחררת.
מהן ההשפעות של הרשתות החברתיות על האווירה כאן בישראל?
שוחחנו בנושא עם דב טרכטמן, ראש אגף דיגיטל בתנועת "אם תרצו". תחילה הוא מדגיש כי "עוד הרבה לפני "הרשתות החברתיות" כפי שאנו מכירים אותן כיום, גורמי טרור שונים ניצלו את האינטרנט והקהילות האינטרנטיות המוקדמות (BBS, פורומים, IRC וכלים נוספים) למטרות שונות כמו איסוף מידע, העברת תעמולה, הפצת מידע כוזב, גיוס אנשים, תקשורת בין צדדים ועוד.
טרור הטיקטוק: ערבי מפחיד חרדי מצלם ומפרסם בטיקטוק. pic.twitter.com/WfW08u9GoY
— ידידיה אפשטיין (@yedidya_epstien) August 20, 2022
"הרשתות החברתיות שאנו מכירים כיום פשוט אפשרו צורות תקשורת נוספות עם פורמטים נוספים. ההתפתחות הטכנולוגית בה כמעט לכל אדם בעולם יש טלפון שמחובר לאינטרנט פשוט הגדילה את פוטנציאל התפוצה והפכה את התהליכים לקלים וזמינים הרבה יותר".
לדבריו, בשל המעבר למנגנונים של רשתות החברתיות ומיעוט הצנזורה, הציבור נחשף לתכנים קשים שיוצרים כעס ומשאירים תחושות טראומטיות. "ההבדל המשמעותי של השנים האחרונות הוא שדווקא בגלל הנגישות הרבה יותר ובגלל מנגנוני התפוצה של תוכן באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט חשפה יותר ישראלים לתכני טרור. מעט מאד צנזורה אם בכלל, ללא מתווכים".
טרכטמן מוסיף כי "טרור ואלימות לאומנית היא מציאות שאינה זרה לציבור, אך כעת כשנפח התכנים אליהם נחשפים גובר וללא סינון, אלו דברים שמעוררים המון תחושות של אי נחת. זה יעורר המון כעס ותסכול, ובמקרים רבים גם חוסר ביטחון וחשש. חשיפה לאירוע מזעזע, גם אם היא דרך המסך עלולה לעורר תחושות טראומטיות".
השלכות הטרור ברשת: הסתה ופיגועים
נצ"מ (בגימ') רון גרטנר, לשעבר קצין אג"מ יהודה ושומרון ומרצה בקריה האקדמית אונו מחלק את הטרור ברשתות החברתיות לשתי תופעות – אחת מסוכנת מהשנייה. "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית בשימוש ברשתות החברתיות באינטרנט לטובת קידום מטרות של ארגוני הטרור השונים.
"בימים בהם כל בעל פלאפון נייד הופך לצלם מקצועי ולאולפן עריכה, הנגישות למדיה וההפצה הקלה המאפשרת הגעה לקהלי יעד עצומים במהירות, מהווים פלטפורמה לשתי תופעות מסוכנות ביותר".
טרור הטיקטוק ממשיך: ערבי שעובד בקניון רב שפע בירושלים תיעד עצמו לטיקטוק כאשר הוא מפחיד חרדי חף מפשע. pic.twitter.com/IEtaeeo0P5
— ידידיה אפשטיין (@yedidya_epstien) March 26, 2022
לדבריו, "התופעה הראשונה היא ההסתה – בימי האינתיפאדה הראשונה והשנייה בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, ההסתה הייתה מתבצעת בעיקר במפגשים פיזיים בין קבוצות אנשים, למשל במסגדים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, במהלך תפילות יום השישי היו עולים לנאום מטיפי דת קיצוניים ומדרבנים את קהל המאזינים הפנאטי לצאת ולבצע פיגועי תופת ולהפוך לשהידים למען המטרה המקודשת".
עם זאת, כפי שהבנתם – כיום כדי ליצור אווירה של הסתה גדולה אפילו יותר כבר לא צריך לקיים מפגשים פיזיים. "בשנים האחרונות אנו עדים להסתה משמעותית ברשתות החברתיות השונות, אליהן נחשף ציבור רחב, ממנו יוצאים המפגעים המכונים על ידנו 'הזאבים הבודדים'" אומר גרטנר.
לדבריו, המונח "זאב בודד" הוא מונח מטעה מיסודו, "כי הרי גם זאב בטבע לא צד לבדו אלא בלהקה, ולכן מוטב כי נבין כי אותם מפגעים הם חלק מציבור הרשת החברתית, גם אם בסוף הם יוצאים לבצע את הפיגוע לבדם".
טרור הטיקטוק חוזר! עלא קסואני מאבטח את בניית הרכבת הקלה בירושלים, מצלם התעללות בנער בעל מוגבלות ומעלה לחשבון הטיק טוק שלו וזה לא הסרטון הראשון שהוא משפיל יהודים ומעלה לחשבון הטיק טוק שלו. משטרת ישראל והפרקליטות: לא מספיק לעצור. צריך להיות מוגש כתב אישום! pic.twitter.com/RI0osoOIny
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) December 17, 2021
"התופעה השנייה היא פעילות הטרור עצמה – הרצון של המפגעים להנציח את עצמם ולפרסם את תיעוד הפיגוע ברשתות החברתיות, גורם להם להעלות תיעוד של המעשים השונים – ממדרג קל של איומים, עבור לאלימות ותקיפות כנגד קורבנות תמימים, ועד לתיעוד פיגועי תופת כדוגמת הצילומים שהופצו מפיצוץ מטעני החבלה בתחנות האוטובוס בירושלים.
"פרסום צילומים שכאלו אינם בהכרח תופעה חדשה ואנו זוכרים היטב את הצילומים שהיו מפרסמים ארגוני הטרור טרם שליחתו של מחבל מתאבד לדרך, כשהוא חמוש בנשק או בחגורת נפץ. הסכנה העיקרית בפרסומים אלו הם מעשי החקיינות של אנשים אחרים שעלולים להזדהות עם הדרך והמטרה, ולצאת בעצמם לבצע פיגועים דומים.
"חיפוש קצר ברשתות החברתיות, והנה אותו מחבל פוטנציאלי יכול למצוא גם סרטוני הדרכה כיצד להכין מטעני חבלה מחומר כימי או דשן חקלאי, או היכן כדאי להניח מטען חבלה באוטובוס כדי לגרום לנזק הגדול ביותר".
ההשפעה של הטיק טוק
כפי שנכתב לעיל, פריצתה לתודעה של הטיקטוק שהביאה לעולם את היכולת להגיע לכל אדם במהירות שיא – גם אם הוא לא עוקב אחרי יוצר התוכן, מהווה גורם מרכזי בהתעצמות של הטרור ברשת. חדשות לבקרים אנו שומעים על סרטוני הסתה, השפלה ופיגועים שתועדו והופצו בטיקטוק כאשר רק בשבועות האחרונים נתקלנו בכמה סרטונים קשים שהגיעו גם לתקשורת המסורתית.
4+דב טרכטמן מרחיב על אודות השפעותיה של הרשת ביחס לטרור. "הפצת התוכן בטיקטוק שונה מרשתות שקדמו לה (וכעת מנסות מעט לחקות אותה בהיבט זה). בטיקטוק אתה צפוי להיחשף לתוכן ממגוון רב של משתמשים גם אם אינך עוקב אחריהם" מסביר טרכטמן. "כך בין היתר קרה שישראלים רבים בשנים האחרונות נתקלו בתכנים מזעזעים שהופיעו בפלטפורמה. זאת בניגוד לפייסבוק למשל שבה אם אינך עוקב אחר דפים, קבוצות או אנשים שמפיצים תכנים כאלה הסבירות לחשיפה אליהם נמוכה" הוא מוסיף.
האם פוטנציאל הצפיות הגבוה שמאפשרת טיקטוק מגביר את הטרור?
"בהיבט של טרור "קלאסי" – כנראה שלא ממש. אך במה שמכונה טרור "עממי" או סתם פשיעה אלימה לאומנית – יתכן שיש בזה תמריץ נוסף, אך אין זה מניע מרכזי. בסוף, אלו לא אנשים שיעזו לתעד את עצמם עושים את אותם מעשים לתושבי השכונה או הכפר שלהם. יש דה-הומניזציה ושנאה ליהודים.
טרור הטיקטוק: צעיר ערבי שובר מזוזה, שורף את הקלף – ומפרסם ברשת pic.twitter.com/F0vznJWHzz
— Itamar Cohen | איתמר כהן (@Itamar_cohen_1) March 21, 2022
"לכן יש תחושת לגיטימיות לעשות את מה שעושים. צפיות ועוקבים? זה רק בונוס. הבעיה מתחילה בבתים ובמערכת החינוך הפלשתינית או בבתי ספר ישראליים שאינם מפוקחים מספיק. בסוף – אלו דברים שהיו בעבר. פשוט בגלל שהאדם הממוצע לא נחשף אליהם כמעט אז זה בעבר בשקט. ההבדל המרכזי הוא התפוצה וכתוצאה מכך – המודעות".
כיצד הגענו למצב שהצעירים לא חוששים לפרסם את הסרטונים האלה בפרהסיה?
"תופעה מעניינת באינטרנט. בעבר, לפחות עד לפני כ 15 שנים, משתמשי האינטרנט נהגו לרוב לפרסם תחת כינויים ופסבדונימים תכנים מעוררי מחלוקת. זה השתנה ככל שאנשים עברו יותר לרשתות חברתיות, ואנשים העזו יותר בהתבטאויות שלהם.
4+"הצעירים של היום גדלו לעולם של הכל גלוי. בנוסף, אם הם חיים במציאות שבה המעשים הם לא רק לגיטימיים אלא מעוררי הערכה וכבוד, ומנגד הענישה בפועל היא גם קלה וגם שווה לאות כבוד, אין להם סיבה להסתיר. ולכן נדרשת כאן לא רק אכיפה, אלא מערכת משפט שמענישה בחומרה".
מהן הדרכים האפקטיביות ביותר להתמודדות עם הטרור ברשת?
השנים חולפות וחרף הפעולות של גורמי האכיפה, נדמה שאין אור בקצה המנהרה. הטרור רק מתגבר, הפערים מעמיקים ותחושות התסכול בקרב הציבור היהודי כאן בישראל נערמות. הבחירות האחרונות ממחישות היטב כמה הטרור עלה לאזרחי ישראל שרק רוצים לחיות בשקט ושלווה ואין ספק כי הטרור ברשת תרם לתוצאות ולניצחון הימין.
"כדי להיאבק בתופעה ברשתות צריך שילוב זרועות בין כמה גורמים, ולא רק משטרת ישראל. בצד האכיפתי צריך משטרה ושב"כ, בצד החינוכי צריך מעורבות של משרד החינוך בבתי הספר הישראלים" אומר טרכטמן. "בנוסף צריך שמשרד המשפטים והתקשורת יפעלו מול הרשתות השונות כדי לבחון איך מטפלים בתופעה ובמשתמשים שעוסקים בטרור או עידודו".
כדי להתמודד בצורה האפקטיבית ביותר בתופעת הטרור ברשתות ושיפור החוסן הלאומי שלנו, נדרשים מספר מרכיבים, כך לדעתו של נצ"מ רון גרטנר. "מניעה, אכיפה והרתעה".
טרור הטיקטוק: ערבי מצלם את חברו שהוא נוסע ועושה כאילו הוא בה לדרוס נהג יהודי. pic.twitter.com/DYhXXzuSLt
— ידידיה אפשטיין (@yedidya_epstien) December 4, 2022
לדבריו, "בתחום המניעה יש להגביר את המודעות הציבורית לאיתור מפגעים פוטנציאלים ברשתות החברתיות, בדיוק כמו שאנחנו מלמדים את הילדים לדווח על חפץ חשוד ברחוב למשטרה. זאת לצד הגברת הפיקוח מצד גורמי הביטחון השונים ובראשם שירות הביטחון הכללי והמשטרה, שתפקידם לאסוף מודיעין מסכל באמצעות טכנולוגיות חדשניות גם בזירה הגדולה הזאת של הרשתות החברתיות, בדיוק כמו שהם אוספים מודיעין ממקורות אנושיים, או באמצעיים חזותיים.
"בתחום האכיפה נדרשת אכיפה משמעותית של איתור ומעצר אותם גורמי טרור ברשתות החברתיות, מתוך הבנה שמשם עלול לצאת המפגע הבא, הבאתם לדין בסעיפי אישום מחמירים, וכמובן "רגל מסיימת" חזקה ובלתי מתפשרת של בתי המשפט- בתי הדין הצבאיים כאשר מדובר בתושבי השטחים, ובתי הדין הישראליים עבור תושבי ישראל.
https://twitter.com/EmanuelBrosh/status/1384153809371365379?s=20&t=HQeT-IGnXKyPLVrcNmRPnQ
"בתחום ההרתעה יש צורך לפרסם את פעולות הענישה המחמירה בכדי להרתיע גורמים פוטנציאליים מלממש את זממם, וזאת לצד פעילות בלתי מתפשרת מול חברות המדיה החברתית על מנת להגביר בהן את הפיקוח העצמי וסינון התכנים הבעייתיים, כאשר מדובר בפרסומים שחורגים מגבולות הבעת הדעה הדמוקרטית ומסיתים לביצוע עבירות על החוק.
לסיום, קורא גרטנר למשטרת ישראל לשפר את יכולות התגובה שלה בעידן שהכל קורה מהר. "בעידן טכנולוגי מתקדם, חייבת המשטרה שלנו שסובלת בשנים האחרונות ממחסור חמור בכוח אדם ובתקציבים, למאמץ עילאי לשיפור וטיוב תמידי גם של יכולות התגובה שלה במגרש החדש בו משחקים כיום כולם, תוך איתור מהיר של מבצעי העבירות, פעילות נחושה והבאה מהירה לדין, כי סרטון טיקטוק אחד שמופץ ברשת הוא כמו פצצה מתקתקת שעלולה לגרום לנזק אדיר ובלתי הפיך".
4+אין ספק שהמצב הנוכחי בו צעירים ערבים ימשיכו לחבל בנו באמצעות סרטונים ברשתות ובעיקר בטיקטוק. אין סיבה שאף אחת מהזירות הללו, שבאופי שלהן צריכות לאפשר לנו מקום נוח להעביר בו את הזמן, לשאוב מעט רגעים יפים ומצחיקים, יגרמו לנו לתסכול וחרדה.
