תוצאות הבחירות האחרונות הביאו עדנה למפלגת הציונות הדתית שצפויה להיות הדומיננטית במפלגות הקואליציה המתגבשת. התפקידים והסמכויות שדורשת המפלגה במו"מ הקשוח מול נתניהו כוללים רשימת תיקים מיניסטריאליים מרכזיים, ובהתאם אופן השפעתם על קווי המתאר האידאולוגיים של הממשלה החדשה.
אולם בעיקר, תוצאות הבחירות האחרונות והתפקוד הפוליטי של יו"ר המפלגה חה"כ בצלאל סמוטריץ' החל מסירובו להיכנס לממשלה בתמיכת מפלגת רע"ם בבחירות הקודמות, הפלת הממשלה האחרונה ועד המשא ומתן האגרסיבי מול נתניהו הביאו מפלגה זו למרכז השיח הפוליטי הישראלי.
ברם, על אף מרכזיותה וההצלחה האלקטורלית חסרת התקדים של מפלגה דתית לאומית מקום המדינה, רבים מדי בקרב הציבור הדתי לאומי, חשים כי מפלגת הציונות הדתית אינה מייצגת את תפיסתם הפוליטית ערכית, וכי ניכוס שם התנועה למגזר שהם מהווים חלק ממנו, נעשה שלא כדין ולמורת רוחם.
3+ניתוח של נתוני הבחירות האחרונות מלמד כי בבחירות לכנסת הנוכחית הצביעו כ- 54% מאלו שמגדירים עצמם כדתיים לאומיים למפלגת הציונות הדתית. נתון זה מעיד כי מרבית הציבור הציוני דתי לא רואה במפלגה זו כפלטפורמה שמייצגת את תפישת עולמו, מאחר והתפתחות של צבר אירועים ייחודי במהלך מערכת הבחירות הוא שגרם להישג שחרג משמעותית מגבולות הגזרה של ציבור התומכים הטבעי במפלגה.
הנתונים מעידים על כך שחלק גדול מציבור הכיפות הסרוגות הצביע למפלגת הציונות הדתית בעקבות החיבור הטכני שלה עם עוצמה יהודית, שאילולא התרחש בפועל כפי שהעידו הסקרים בתקופה שלפני החיבור עם בן גביר, הייתה המפלגה מדשדשת על גבול אחוז החסימה. שנית, הטראומה הפוליטית שחוותה הציונות הדתית בבחירות לכנסת הקודמת ובכל תקופת הכהונה של ממשלת בנט-לפיד הביאו בוחרים ציונים דתיים לתנועת מטוטלת של הצבעה לקצה הימני כדי למנוע כל אפשרות להקמה מחדש של ממשלת מרכז-שמאל.
3+הסיבה השלישית נובעת מהתארגנות פוליטית חובבנית של האגף הימני הרך בציונות הדתית שיצרה מצב שבו בלית ברירה חלקים ניכרים מהתומכים הטבעיים של אגף זה סתמו את אפם והצביעו למפלגת סמוטריץ' ובן גביר. ניתוח זה מלמד כי אם למרות המצב הפוליטי המיטבי והייחודי שנוצר במערכת הבחירות הנוכחית לטובת מפלגת הציונות הדתית, הצביעו לה לא הרבה מעבר למחצית הציבור המוגדר כמשתייך לציונות דתית, אזי לפחות כמחצית מציבור זה, אם לא למעלה מכך, אינם נמנים עם תומכיה של מפלגה זו.
ניתוח זה מאשרר את ממצאי הסקרים שביצעתי במהלך החודשים שקדמו לבחירות ולימדו על גוש קבוע שנע בין 45% ל 55% של בעלי זכות בחירה מתוך הציבור הדתי לאומי שלא רואה בסמוטריץ' כמנהיג שמייצג את ערכיו ודעותיו.
ממצאים אלה משקפים ביטוי פוליטי-מעשי לפיצול אידיאולוגי-מהותי ארוך שנים בתוך הציבור הציוני דתי. ציבור "הכיפות הסרוגות" מפוצל בתוכו לציבור חרד"לי שאמון באופן כללי על תורת בית הרב קוק הרואה בציונות ובמדינה שלב מכונן בתהליך הגאולה של עם ישראל. לעומתם, חלקים גדולים בציונות הדתית הינם בעלי זיקה חזקה לבית המדרש ההיסטורי של תנועות המזרחי והפועל המזרחי שמדגישות את הפן המעשי והארצי יותר של הציונות והמדינה.
3+למרות היותה של מחלוקת זו בבסיסה מחלוקת רעיונית, יש לה ביטוי פוליטי-יישומי. מפלגת הציונות הדתית היא מפלגה שנבנתה על בסיס איחוד מפלגות שפרשו ממפלגת המפד"ל ההיסטורית, כשחלוץ הפורשים הוא חבר הכנסת הרב חנן פורת שהצטרף למפלגת התחייה, ובהמשך בהקמתה של מפלגת תקומה ביחד עם חה"כ צבי הנדל. רוח המפלגה נוטה לטהרנות ולתחושת עליונות אידיאולוגית ימנית-דתית ומנסה ככל יכולתה לבטא קול זה במגרש הפוליטי. זהו גם הרקע לדרישות המופלגות והבלתי מתפשרות של ח"כ בצלאל סמוטריץ' לקבלת תפקידים, תקציבים והחלטות מחייבות לקראת הקמת ממשלת הימין המתגבשת.
לעומתם, הציבור הדתי לאומי האחר נוטה להתפזר יותר במפלגות כלל-ישראליות אחרות, נוטה לפשרנות פוליטית ולניסיון ליצירת הסכמה כלל ישראלית במגרש הפוליטי.
הניתוח הפוליטי מלמד אותנו שלמרות שמפלגת הציונות הדתית הנוכחית מהווה את הפלטפורמה היחידה שמייצגת לכאורה את הציבור הדתי לאומי, רבים מקרב ציבור אינם חשים אליה זיקה, לא ברמה האידיאולוגית ולא ברמה הפוליטית-מעשית. מצב דברים זה, כך נראה, לא יוכל להישאר כפי שהוא ועל כן עשוי להשתנות בדמות יזומה חדשה להקמת מסגרת רעיונית-פוליטית חדשה שתבנה על חורבות הבית היהודי על מנת לייצג את הציבור הדתי לאומי שמצפה למפלגה שתשקף את ערכיו, אמונותיו ותפיסותיו הפוליטיות.
ד"ר עדו ליברמן הוא סוציולוג וחוקר הציונות הדתית במכללה האקדמית גליל מערבי ויועץ אקדמי למכון הסקרים מסקר
