בסביבתו של איתמר בן גביר הולכת ומתחזקת בתקופה האחרונה הערכה שלפיה בנימין נתניהו אינו מסתפק עוד בהבטחה ל"ממשלת ימין מלא-מלא", אלא מבקש להשאיר לעצמו אפשרות להרכיב לאחר הבחירות ממשלה רחבה יותר – גם אם המשמעות היא שעוצמה יהודית לא תהיה חלק ממנה.
מבחינת בן גביר ואנשיו, השינוי בניסוח אינו מקרי. במקום הדגש המובהק על ממשלת ימין, נתניהו מדבר כיום על "ממשלה לאומית רחבה". בסביבת יו"ר עוצמה יהודית רואים בכך סימן לכך שנתניהו מבקש לייצר לעצמו מרחב תמרון לקראת היום שאחרי הבחירות, ולהיות חופשי יותר בבחירת השותפים הקואליציוניים.
בן גביר: לא אהיה קישוט בממשלה עם איזנקוט, בנט ולפיד
הם אינם טוענים בהכרח שנתניהו כבר החליט להוציא את בן גביר מהממשלה, אלא מצביעים על אפשרות שבעיניהם הופכת מוחשית יותר: אם תוצאות הבחירות יאפשרו לנתניהו לצרף גורם פוליטי מהמרכז או מהמחנה שמנגד, הוא עשוי להעדיף ממשלה שבה הליכוד אינו המפלגה המתונה ביותר.
זו, מבחינתם, גם אחת המסקנות שניתן להסיק מהמבנה של הממשלה הנוכחית. נתניהו נמצא בקואליציה שבה השותפות שמימינו רבות וחזקות, ובסביבת בן גביר סבורים כי מצב כזה אינו בהכרח התצורה שבה ראש הממשלה היה בוחר לו ניתנה לו יד חופשית.
בהקשר הזה הם מזכירים גם את שנת 2009. לאחר הבחירות אז בחר נתניהו לצרף לממשלתו את אהוד ברק ומפלגת העבודה, בעוד מפלגות ימין כמו האיחוד הלאומי נותרו מחוץ לקואליציה. מבחינת אנשי בן גביר, הדוגמה ההיסטורית הזו ממחישה שנתניהו עשוי להעדיף, כאשר התנאים הפוליטיים מאפשרים זאת, שותפות רחבה יותר על פני הסתמכות בלעדית על מפלגות הימין.
גם מערכת היחסים בין הליכוד לעוצמה יהודית במהלך מערכת הבחירות נבחנת בסביבת בן גביר דרך הפריזמה הזו. הם מציינים, בין היתר, את העובדה שנתניהו לא הצטלם עם בן גביר באירוע אלטלנה ואת המהלכים שנעשו סביב הסכמי העודפים בין מפלגות הימין. מבחינתם, מדובר בסימנים לבידול של הליכוד מעוצמה יהודית ולהכנת הקרקע ליום שאחרי הבחירות.
אלא שלצד הפרשנות הזו קיימת גם תמונה אחרת. בליכוד משדרים בשלב הזה מסר שלפיו אין כוונה לוותר על בן גביר כשותף קואליציוני. המסרים שיוצאים מהמפלגה אינם מצביעים על הכנה לממשלה שבה עוצמה יהודית תישאר בחוץ, אלא דווקא על רצון לשמור על הברית עם מפלגות הימין ולהקים ממשלה שתכלול גם את בן גביר.
כך, בעוד שבסביבת בן גביר קוראים את השפה החדשה של נתניהו ואת ההתנהלות הפוליטית כסימנים לכך שהוא מבקש להשאיר לעצמו אופציה לממשלה אחרת, בליכוד מבקשים לשדר שהאפשרות הזו אינה עומדת על הפרק – וכי גם לאחר הבחירות, אם גוש הימין יאפשר זאת, בן גביר צפוי להיות חלק מהממשלה.
בן גביר מסתכל על ההתנהלות של נתניהו ומנסה להבין לאן הוא מכוון; בליכוד, מנגד, ממשיכים לשדר שהכיוון הוא ממשלת ימין שבה עוצמה יהודית נשארת בפנים.
