דע מה שתשיב: סקר ענק של "המכון הישראל לדמוקרטיה" בחן את עמדות הציבור היהודי במדינת ישראל בשורת נושאים שעומדים בעין הסערה הציבורית, ומעוררים מחלוקות כבר שנים רבות בתוך החברה היהודית. החל מגיוס חרדים המשך בגיוס נשים ליחידות קרביות, וכלה בערכי צה"ל וערכי מוסר בלחימה באויבי המדינה.
מדובר בסקר ייעודי לאוכלוסייה היהודית. ממצאי הסקר, אשר נערך מדי שנה על-ידי המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מוצגים בכנס שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בימים שני ושלישי, 28-29 בנובמבר 2022, ומשודר בשידור חי באתר המכון.
ערכי מוסר בלחימת צה"ל
בשאלות אלו נערכה השוואה בין תשובות הציבור בשנת 2018 ובין תשובותיו בשנה זו. הפערים מדהימים. אין ספק שמבצע "שומר החומות" והמהומות בערים המעורבות בתוך ישראל השפיעו רבות על עמדותיהם של אזרחי ישראל בנושאים אקוטיים אלה.
כ-71% מהציבור חושבים שיש להוציא להורג מחבל שהורשע ברצח ישראלים לעומת 63% ב-2018. כ-55% תומכים בהריגת מחבל לאחר שנוטרל ולא נשקפת סכנה ממנו, לעומת 37% ב-2018. כ-45.5% מהאוכלוסייה בעד ירי כבד לעבר ריכוזי אוכלוסייה פלסטינית בכדי לצרוב בתודעתם את מחיר ההתגרות בישראל של ארגונים פלסטיניים, לעומת רק כ-27.5 ב-2018. בנוסף, כ-63% מהציבור מסכימים כי בזמן תכנון פעולה צבאית, על צה"ל לוודא שהיא אינה מפרה את חוקי המלחמה הבינלאומיים, לעומת כ-80% מהציבור שהסכימו עם זה ב-2018.
6+הציבור הישראלי הרחב מאד מרוצה מהמוסריות של צה"ל בזמן לחימה ומהכושר המבצעי של הצבא, אך הרבה פחות מרוצה מהשוויון בין גברים לנשים בצבא ומהתנהלותו הכלכלית. הגרף המלא לפניכם, מחולק לפי שנים.
בשנה החולפת, שנתת 2022, כ-77 אחוז מהציבור היהודי נותן לצה"ל ציון טוב או מצוין על התנהלותו המוסרית בזמן לחימה, כ-71% מעניקים את הציון הזה לצה"ל על הכושר המבצעי שלו, רק כ-36% מהציבור חושבים שהשוויון בין גברים לנשים ראוי לציון טוב/מצוין, וכ-26% בלבד מהציבור חושבים שצה"ל מתנהל בצורה כלכלית-תקציבית טובה או מצוינת בשנת 2022.
6+הטיפול בחיילים: אכזבה וביקורת
בתחומי השירות לחיילים והטיפול בהם, נרשמה בסקר אכזבה רבתי. רק רוב קטן מהנשאלים בחר לתת לצה"ל ציונים טובים בתחומים אלה, כשהשאר בחרו להעניק ציונים בינוניים עד גרועים. הפירוט לפניכם: רק 32% חושבים שהטיפול של צה"ל בחיילים עם בעיות כלכליות ומשפחתיות הוא טוב/מצוין, כמו כן 32% חושבים שהטיפול הרפואי בחיילים הוא טוב/מצוין. רק 23.5 אחוז חושבים שההסעות לבסיסים הן ברמה טובה/מצוינת, נתון נמוך מכך – 22% חושבים שהאוכל המוגש לחיילים הוא טוב או מצוין, וכ-16%, הנתון הנמוך ביותר, חושבים שצה"ל מטפל בצורה טובה או מצוינת בחיילים עם בעיות נפשיות.
6+מבין גילאי 18 עד 24, שזה כמובן טווח הגילאים של רוב המשרתים בצבא ההגנה לישראל, האכזבה מצה"ל עמוקה עוד יותר, כדלהלן: כ-53% נותנים לצה"ל ציון לא טוב או גרוע בתחום האוכל המוגש לחיילים, כ-49% נותנים את אותו ציון לטיפול בבעיות נפשיות אצל חיילים, 48% נותנים אותו לטיפול הרפואי של צה"ל וכ-41 אחוז מעניקים אותו לתחום ההסעות לבסיסים. לעומת זאת, רק 5% מטווח גילאי 24-18 נותנים לצה"ל ציון לא טוב/גרוע בתחום הכושר המבצעי של הצבא.
6+צבא חובה או צבא מקצועי?
תופעה מובהקת בשנים האחרונות היא העליה העקבית בשיעור הסבורים שיש לבטל את צבא החובה, ולבסס את צה"ל כצבא מקצועי. שיעור התומכים בדעה זו הוא זהה לשנה שעברה: 47%, בעוד שהמתנגדים לה מהווים רק 41% (ב-2017 שיעור המתנגדים היה 59%). במילים אחרות, התופעה שנצפתה בשנה שעברה נראית כתופעה קבועה בקרב הציבור היהודי בישראל – הציבור, ובמיוחד הצעירים (עד גיל 34), אינם תומכים עוד במודל הגיוס הקיים (55% מהם תומכים בביטול גיוס החובה).
6+גיוס נשים ליחידות קרביות
בסקר נשאלו המשיבים האם הם תומכים בפתיחת יחידות עילית קרביות בצה"ל לשירות נשים. את אופי התשובה ניתן למצוא בהגדרה הדתית של המשיב. כ-72% מהציבור החילוני השיב שהוא תומך, כ-62% מהציבור המסורתי הלא-דתי, כ-52% מהציבור המסורתי הדתי, ורק כ-19% מהציבור הדתי לאומי ו-17% מהציבור המגדיר את עצמו כ"חרדי".
6+גיוס חרדים לצה"ל
המכון נגע בשאלותיו גם בסוגיה אולי הבוערת ביותר בחברה היהודית לאורך שנות קיומה של המדינה: גיוס חרדים לצה"ל. המשיבים נשאלו האם הם מתנגדים או תומכים בחוק הגיוס החדש שמציע כי צעירים חרדים שלמדו בישיבות עד גיל 22, יקבלו פטור משירות צבאי ויוכלו לצאת ללימודים או לעבודה.
כ-49% מהציבור מתנגדים מאד או די מתנגדים לחוק הגיוס החדש, בעוד 40.5 אחוז מהאוכלוסייה תומכים מאד או די תומכים בחוק. 10.5% אינם יודעים.
6+סקר צה"ל בראי החברה הוכן ונערך על-ידי המרכז לביטחון ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך באינטרנט ובטלפון בין התאריכים 15-19/09/2022. רואיינו 805 איש ואשה בשפה העברית המהווים מדגם ארצי מייצג של אוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.52% ± ברמת בטחון של 95%.
