בחוזה הלא כתוב בין אזרחי ישראל ללוחמים נקבע שהאחרונים יגובו על ידי מפקדיהם בפרט והמדינה ככלל, כל עוד לא ביצעו הם פשע או עבירה בזדון, או חלילה מעשה בלתי חוקי בעליל שדגל שחור מונף מעליו.
לוחמי צה"ל הנמצאים במוקדי חיכוך עם אוכלוסייה מקומית ועם גורמים הבאים בכוונה לחולל פרובוקציות, נדרשים לא אחת למידה יתירה של תעצומות נפש בכדי להתמודד עם אתגרים הנראים תמימים לכאורה, אך בפועל אינם כאלו כלל ועיקר.
יהיו האתגרים בעימותים אשר יהיו, בין אם קללות והשפלות מילוליות ובין אם מגע פיזי לא נאות, הווה ברור לכל אזרח שומר חוק בישראל שעל חיילי צה"ל לעמוד על משמרתם ובמשימתם בראש ובראשונה. עליהם לנקוט בצעדים תקיפים, מידיים ועם זאת מידתיים שיסירו את האיום מחד, או את הסחת הדעת המסכנת את ערנותם ופוגעת בדריכותם למילוי משימתם המרכזית, מאידך.
שנית, הווה ברור לכל אזרח ישראלי – ציוני כי פגיעה בגופם ובכבודם של לוחמי צה"ל, מג"ב ומשטרה אינה ראויה או מתקבלת על הדעת. שהרי פועלים הם בסמכות וברשות במסגרת המוטל עליהם כחוק, ובנוסף שומרים הם ומייצגים את כבודו הלאומי של העם והמדינה אשר שלחום למשימתם.
שלישית, מדינת ישראל הינה מדינה ריבונית, יהודית ודמוקרטית אך לא לגמרי 'פראיירית'. לפיכך מצופה שבמקום בו נמצאים לוחמי צה"ל ומג״ב בחיכוך עם אזרחים – ידעו האחרונים כי מוטב להם להישמר ולהתרחק מפעולות פרובוקטיביות במקום, ולא – יישאו הם באחריות למעשי ההתגרות בלובשי המדים.
בדורנו, על משקל "כל דאלים גבר", אפשר לומר- כל "דמצלם- גבר". משמע- כל מי שבידו מכשיר טלפון נייד עם מצלמה חש כי בידו נתונה עצמה וכוח חסר גבולות, המעניק לו חסינות לכאורה מפני תגובה תקיפה לפרובוקציה מצדו.

בשנים האחרונות למדנו כי עימות מילולי או פיזי בין אזרח לחייל אינו מצטלם טוב בדרך כלל. על כך יעיד כל מי שחווה, שמע או צפה בסרטונים מגמתיים שנערכו במטרה להוציא את הלוחמים, במילה אחת – רע. הרי ברור לכל שהסרטון מיום שישי, בו נראים לוחמי גבעתי מתעמתים עם פעילי השמאל הקיצוני- נערך באופן מגמתי המציג רק את סופו של העימות ולא את ראשיתו ומהלכו. תופעה זו מוכרת גם מאירועי עבר שפורסמו וחלקם אף הגיע לערכאות משפטיות כדוגמת "פרשת הלוחמת ובת המוכתר" בעיר העתיקה בירושלים, בה מעורבת לוחמת מג"ב אוריין בן כליפא.
נוכח הפרסומים החלקיים והמגמתיים התקבעה, בקרב חוגים מסוימים, המחשבה המעוותת לכאורה שפעילי שמאל קיצוניים ופרובוקטיביים מהארץ ומהעולם, יכולים להגיע לזירות חיכוך רגישות ולהתסיס את האווירה, להשפיל ולפגוע בלוחמים, בעוד שאלו מחויבים להכיל את האירוע בדרכי נועם ולחייך למצלמה, משל היו מואב ורדי בשידורי המונדיאל בקטאר.
במדינת ישראל בה מחזיקים הצבא ומשטרה במנדט על הפעלת כוח מבוקר כלפי מי שמסכן את בטחון המדינה, אזרחיה ואותם, כמי שנקראו לשירות ביטחון כחוק והעומדים על משמר ארצנו, לפעול במסגרת האחריות והסמכות שניתנו בידם. זאת במקצועיות, בנחישות ובמידת התקיפות הנדרשת כלפי כל מי שמעז לפגוע בהם, להסיח דעתם ולעמוד בדרכם לביצוע משימתם.
כזאת יש להבהיר בנחרצות, ללא גמגום והתנצלות מתוקשרת, לכל יפי הנפש מהשמאל הקיצוני, המבולבלים והאנרכיסטים שמחפשים צרות: עם לוחמי צה"ל ומג"ב לא מתעסקים ולא בוחנים את כוחם, עמידותם וסבלנותם. משום מה בארה״ב ברור הדבר לכל אזרח ולתייר שבטעות עבר עבירת תנועה, ברור הדבר גם לאזרחי מדינות זרות שנכבשו לזמן מה על ידי האמריקנים, בעת המגע עמם.


חברון: לוחם גבעתי תועד מכה פעיל שמאל קיצוני לאחר שהותקף ע"י קיצוניים
עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה
מפקדים וחיילים צריכים לפעול באופן שקול כלפי אזרחים הבאים להתעמת עימם. על החיילים לזכור כי מגנים הם על מדינת ישראל ואזרחיה, ובכלל זאת גם על כבודנו הלאומי וכבודם שלהם כלובשי מדים. מצופה לפיכך שאזרחים הבאים במגע עם חיילי צהל, מג״ב ומשטרה ינהגו כלפיהם ביראת הכבוד המתבקשת. מושג המשלב פחד והערכה לנושא המשרה בסדר דברים זה, בו מן הראוי שאזרחים בעלי כוונות זדון יפחדו מעימות עם נציגי החוק ויכבדו אותם, גם אם חלוקים הם על המשימה שהוטלה עליהם והשליחות שנטלו הם על עצמם.
ממפקדי הכוחות בשטח ודרגי הפיקוד הבכירים מצופה לגבות את החיילים. הרי אין מדובר בחיילי משפחות פשע או עבריינים, אלא במיטב בנינו ובנותינו שהחליפו אותנו במשמרת על הגנת העם והמולדת. באם עולות טענות וחשדות לתפקוד לקוי או חריג של חיילים בעת ביצוע משימתם, מן הראוי לבצע תחקיר יסודי ומקצועי בתוך היחידה והגוף אליו הם משתייכים ולא לצאת ולכבס את הכביסה בריש גלי, גם אם נדרשים צעדים משמעתיים ופעולות ענישה כנגד מי מהלוחמים.
מעשים שכאלו שופכים לא אחת את התינוק עם המים וגורמים לפגיעה מוראלית במסגרת הלוחמת וברוח לחימתה. זאת משום השעיית הלוחמים ואי מתן גיבוי מצד המפקדים אל מול גורמים זרים שעל הדם רוקדים, לכאורה. עוד עלול לפגוע הדבר במוטיבציה של צעירים לקראת גיוס לשירות קרבי משמעותי ובמסר המחלחל לאורך השנים, עם הצטברותם של מקרים בהם מוצגים החיילים כשידיהם כבולות, או חלילה כחוטאים.

כל ארגון ותיק ומקצועי שאינו מעוניין להבקיע "גול עצמי", נדרש לגבות את אנשיו המסורים ולא למהר ולהשעותם כצעד פופוליסטי המפורסם ברבים, בכפוף ללחץ ציבורי ותקשורתי הדורש את "ליטרת הדם" למטרות רייטינג, לכאורה. משום כך מומלץ שכל עוד לא מוצתה בדיקת פרטי האירוע על ידי המפקדים בשרשרת הפיקוד, בל ימהרו להשעות או לחרוץ את דינם של הלוחמים הנחושים וחדורי המוטיבציה בתקשורת.
מאמצעי התקשורת המקצועיים מצופה שיחשפו את הציבור לסרטונים המלאים, ולא ימהרו לפרסם סרטונים ערוכים ומגמתיים שצולמו ונערכו על ידי גורמים עוינים, כחלק ממסע התעמולה השקרי נגד מדינת ישראל ולוחמי צה"ל ומג"ב. דוגמא שכזו נחשפה בתחקיר העומק של העיתונאית אילה חסון בחדשות 13 על אודות סיפורה של לוחמת מג"ב אוריין בן כליפא, ששודר ביום שישי האחרון.
מן הראוי להביא לידיעת הציבור, באמצעות סרטונים קצרים, עדויות קצרות של לוחמים שהתעמתו עם האנרכיסטים ומחרחרי הריב והמדון בטרם זכו אלו לתגובה. רק מי שנכח במפגשי האיבה המתוכננים והמתוזמנים הללו יודע שפעילי השמאל הקיצוני אינם "ילדי גן" שהגיעו עם חבילות שי לחיילים, אלא להיפך- הגיעו הם עם רצון עז לפגוע במשימתם ולסכנם, לערער על סמכותם, להשפילם ובכך לפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל ובכבודו של עם ישראל.
מהמשטרה מצופה לעצור בראש ובראשונה את פעילי השמאל הקיצוני ולהביאם לחקירה. זאת בטרם הושעה ולו רק חייל אחד, ובמידת הצורך להביאם למשפט בגין עבירת העלבת עובד ציבור שדינה חצי שנת מאסר לפי סעיף 288 ובגין הפרעה לעובד ציבור שדינה שנת מאסר לפי סעיף 288א לחוק העונשין.

לסיכום
לוחמי צה"ל ומג"ב ראויים לתמיכה ציבורית ולגיבוי מפקדיהם. תמיכה וגיבוי הנבחנים במצבים מורכבים בהם נדרשים הלוחמים לפעול במסגרת משימתם, אחריותם וסמכותם. על אחת כמה וכמה במצבים בהם פעלו באופן שגוי לכאורה, כל עוד אין מדובר במעשים פליליים שנעשו במזיד או שדגל שחור מתנוסס מעליהם.
במציאות חיינו מוטב שנעמוד כחומה בצורה מול אויבינו ומול שפלי הרוח הפוגעים בלוחמינו היקרים. ידעו עוכרי ישראל מבית ומחוץ כי לוחם ישראלי נחוש וגאה עומד על משמרת העם והארץ וטוב יעשו אם ישמרו מרחק וישמרו מפניו, וילכו לנסות הם את כוחם מול העוולות באיראן, בעזה ובאפגניסטן.
