לאחר הניצחון המוחץ של מחנה הימין, ברור היה שיהיו לא מעט מהמורות בדרך לממשלה יציבה. הצלחת הימין בבחירות הללו הייתה חסרת תקדים וכולם רוצים את התשלום עבור העבודה הקשה שלהם ובמזומן. כידוע אין מחנה שמומחה בפספוס הזדמנויות כפי שהימין הישראלי יודע, וכרגע אין נבחר ציבור אחד שחף מטעויות מכל אחת מארבע מפלגות הגוש והריבון נושא עיניו אל נבחריו והם כהרגלם מתנהלים בתקשורת ולא בחדרי המו"מ.
הימין כמו הימין, תמיד במגננה, כבר ביום שאחרי הבחירות שהתוצאה הייתה ברורה, נגרר הימין לשיח המהונדס סביב זכויות הקהילה הגאה והפרופגנדה השקרית שזכויותיהם ייפגעו. עוד לפני חגיגות הניצחון, חברי כנסת פקדו את האולפנים והציפו את הרשת כדי להרגיע את הנרטיב השקרי במקום פשוט להתעלם או להסיט הדיון לנושאים חשובים יותר על סדר היום.
2+עובדתית, מצבה של הקהילה הגאה רק השתפר בימי שלטון נתניהו, והוא ללא ספק לא יפגע בעתיד. אין צורך להתרפס או להתנצל בפני כל נרטיב שגוי בייחוד חברי כנסת ממפלגת הליכוד המפלגה לאומית ליברלית, הדוגלת בהשלטת עקרונות החירות והשוויון בין בני אדם. רבים לא יודעים זאת, אך בליכוד יש תא גאה לפחות שני עשורים ושר להטב"י ראשון במדינת ישראל שכיהן מטעמה. משכך, מצופה ממי שרוצה לנהל את המדינה לא להילחץ מכל כותרת או פוסט כזה או אחר של עיתונאי, לתת לעובדות לדבר בעד עצמן ולעסוק במה שבאמת על דורש טיפול.
מכשול לא קטן רשום על שמו של השר לעתיד, בצלאל סמוטריץ' שתחילה ובאצילות הציע מו"מ קדחתני בכפר המכביה כדי לייעל את תהליך הקמת הממשלה, צעד מתבקש שמתכתב עם הצורך להקים ממשלה במהירות וללא הדלפות. אך כנראה ברגע של חולשה במהלך בנטיסטי קלאסי, החל בהדלפות לערוצי הטלוויזיה המרכזיים מתוך המו"מ שנועדו לשמור על תדמיתו כמי ששומר על קווי היסוד הימניים של הממשלה.
2+מהלך זה תמוה במיוחד, ראשית לאור התנהלותו הראשונית והנכונה ושנית לאור העובדה שהצלחתו של נתניהו בבחירות כנראה נבעה דווקא מסירובו לשתף פעולה עם אותם ערוצי תקשורת. נתניהו, שדאג במערכת בחירות זאת לתקשר עם בוחריו דרך ערוצי התקשורת של הימין, מוצא את עצמו מתקשר עם סמוטריץ' דרך הפרשנים הפוליטיים בפריים טיים ובטוויטר. סמוטריץ' לא היה סנונית ראשונה, הוא חלק משורה של חברי כנסת ותיקים שמנהלים את המו"מ עם ראש המחנה דרך ערוצי הטלוויזיה, חלקם שולחים איומים גלויים, אחרים סמויים, אבל כולם פועלים בדרך שלא מתאימה למפלגת שלטון ולא מכבדת את הריבון.
המכשול הנוסף מיוחס לראש הגוש. על אף הדמות שיצרה לו התקשורת, רה"מ הבא בנימין נתניהו ממלכתי במיוחד – אולי יותר מידי, והוא רוצה להקים ממשלה בלי קווי יסוד. קודם ממשלה, להרגיע את הרוחות, להקים ממשלה לכולם, אח"כ לדון ברפורמות. ייתכן ודרכו נכונה, ייתכן והיא שגויה אך בנסיבות שנוצרו אין לרתום את העגלה לפני הסוסים, בהיכרו את הנפשות הפועלות ובהתחשב בעם שיצא לקלפי בהמוניו לא בשם הממלכתיות אלא בשם המשילות. הוא בעצם יצר במו ידיו את המערבולות הפוליטית שנוצרה.
2+על נתניהו להבין שבעוד הוא לא עוררין מנהיג הגוש שזוכה פעם אחר פעם בתמיכת העם, לראשי מפלגת הציונות הדתית יש ציבור בוחרים שנע בין מפלגות שונות מבחירות לבחירות. לכן צעד שמתאים למפלגת שלטון ותיקה כמו הליכוד לא בהכרח מתאימה למפלגה צעירה כמו הציונות הדתית שחובת ההוכחה חלה עליה, והאלקטורט שלה בוחן אותה בכל צעד ושעל.
על פניו, הממשלה כבר הייתה יכולה להיות בשלבים מתקדמים ולקראת השבעה, לא כל פוליטיקאי זוכה במהלך הקריירה שלו לתמיכה כזאת מהעם ומן המצופה היה מראשי המפלגות הימין, לשים את הפוליטיקה הקטנה בצד, פחות להתעסק בתיקים ובהגדלת ההון הפוליטי ולהקים ממשלה עם קווי יסוד משותפים. עצה קטנה לממשלה הנכנסת: הפעם עדיף לספור את הכסף בחדר מדרגות.
