מדגם ערוץ 14 הציב תמונת מצב של 60 מנדטים לימין, 43 לשמאל ו-17 מנדטים לסיעות הערביות. אך התמונה עוד רחוקה מלהיות סגורה. אחוזי ההצבעה החריגים, הקולות הנשרפים אצל וינטר וזליכה והפערים הקטנים בין הגושים פותחים שורה ארוכה של תרחישים אפשריים. כך עשויה להיראות המפה הפוליטית בימים שאחרי הבחירות.
התרחיש האפשרי הראשון הוא שנתניהו מקבל מנדט ומפרק את הגוש השני – בנט או ליברמן בפנים. זהו התסריט הקלאסי של נתניהו לאור הנתונים. הוא מקבל את המנדט כראש המפלגה הגדולה ומנסה לשבור את הגוש השני. היעדים המרכזיים: נפתלי בנט ואביגדור ליברמן. לשניים יש היסטוריה ארוכה עם נתניהו, ובליכוד מעריכים כי לחץ כבד של הבייס הימני וסל תיקים בכיר יכולים לשכנע אחד מהם. אם אחד מהם עובר עם סיעתו, לנתניהו יש ממשלת 61-62 יציבה יחסית, שתאפשר לו לבלום את התרחיש של ממשלת שמאל-ערבים.
התרחיש השני האפשרי הוא ממשלת אחדות עם איזנקוט בנוסח גנץ. על פי התרחיש הזה במטה הליכוד ינסו לשחזר את מודל ממשלת האחדות עם בני גנץ. נתניהו, כמי שקיבל את המנדט, יפנה לגדי איזנקוט ויציע לו כניסה לממשלת אחדות רחבה, עם רוטציה או עם תיקי ביטחון בכירים. הרעיון הוא לנטרל את ההישענות על הקיצון בשני הצדדים ולהציג ממשלת חירום לאומית. סיכוייו נמוכים, שכן איזנקוט התחייב שלא לשבת עם נתניהו, אך בליכוד מאמינים שלחץ ציבורי ליציבות יכול לשנות את עמדתו.
התרחיש הנוסף הוא שנתניהו ינסה לצוד עריקים בודדים ממפלגות האופוזיציה. אם אף מפלגה לא תסכים לעבור כגוש, נתניהו ינסה לפרק סיעות מבפנים. הוא יפנה לח"כים בודדים מרשימות בנט ואיזנקוט – כאלה שמזוהים עם ימין או עם עמדות שמרניות – ויציע להם להצטרף לקואליציה תמורת תפקידים. זהו מהלך מסוכן משפטית ופוליטית, שנתפס כ"שוחד פוליטי" על ידי השמאל, אך הוא כבר הוכיח את עצמו בעבר. מספיקים שניים-שלושה עריקים כדי להפוך את ה- 60 ל- 61,62 או 63, ולהתקרב לממשלה יציבה.
עוד תרחיש הוא כי נתניהו, למרות שהוא ראש המפלגה הגדולה בכנסת, נכשל – המנדט עובר, ואם גם הצד השני נכשל הולכים לבחירות. על פי תרחיש זה אם נתניהו לא יצליח לגייס רוב, המנדט יוחזר לנשיא ויעבור לראש הגוש השני. אם גם הוא ייכשל בניסיון להרכיב ממשלה בתוך 28 ימים, ישראל תלך לבחירות חוזרות. זהו תרחיש כאוטי, אך לא בלתי סביר, שכן שני הגושים ניצבים בפני אותה בעיה: קושי להגיע ל-61. בחירות חוזרות יתקיימו על רקע עייפות ציבורית קשה ועלות כלכלית של מיליארדים.
התרחיש הבא הוא שהמנדט עובר לגוש השני שינסה לצרף את הערבים או החרדים. כאשר המנדט יעבור לגוש השני, הוא ינסה לעשות את מה שנתניהו לא הצליח. התסריט האופטימי מבחינתו הוא פיתוי של אחד הפלגים החרדים. מספיק שחסידות גור או פלג ליטאי ביהדות התורה יסכים לתמיכה מבחוץ או לכניסה, והגוש השני משיג רוב. אופציה נוספת, נפיצה הרבה יותר, היא ממשלה בתמיכת הסיעות הערביות. שתיהן משימות כמעט בלתי אפשריות, אך הפיתוי של השלטון עשוי לשבור חרמות היסטוריים.
האפשרות הבאה היא כי הסקר טעה – לימין יש 61 והממשלה מוקמת מיד. זהו התרחיש הפשוט ביותר. אם תוצאות האמת יתקנו את המדגם כלפי מעלה, ויתברר כי בגלל אחוז החסימה והקולות הנשרפים לימין יש 61 גם בלי עריקים, נתניהו ירכיב ממשלה בתוך ימים. גם אם מדובר ברוב דחוק של 61 או 62, זו ממשלה לגיטימית לחלוטין. במצב כזה לא יהיה צורך בשבירת גושים, ונתניהו יוכל להקים ממשלת ימין מלאה, צרה אך מתפקדת, שתישען על כל שותפיו הטבעיים.
מצד שני, הסקר יכול לטעות גם לכיוון השני, ובתוצאות האמת לשמאל והערבים יש 61 ומעלה – במקרה כזה כמעט בוודאות יהיה ניסיון מצידם להרכיב ממשלה. סיכויי ההצלחה של ממשלה כזו אינם גבוהים אם מדובר ב-61 דחוק, שכן היא תהיה תלויה בכל קול של רע"מ והרשימה המשותפת. ממשלה כזו תתקשה לשרוד, וסביר שמרכיביה לא ילכו להרפתקה הזו מלכתחילה. רק אם הפער יהיה גדול יותר, כ-64-65 מנדטים לגוש השמאל והערבים, יהיה להם רוב יציב שיעניק ביטחון שהממשלה תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן ולא תיפול בכל הצבעה. במקרה כזה הערכה היא כי איזנקוט, ליברמן ובנט יזנחו את כל הבטחותיהם במהלך הקמפיין ויחתרו להשביע ממשלה בהישענות עם הסיעות הערביות.
