ימים ספורים לפני שארה"ב תיגש לקלפי, הנשיא ביידן מזהיר ואף מפנה אצבע מאשימה בנאומו: "הדמוקרטיה האמריקנית תחת מתקפה משום שהנשיא לשעבר שהפסיד בבחירות סירב לקבל את תוצאות הבחירות ב- 2020". ביידן בחר לנאום בתחנת הרכבת הסמוכה לבניין הקפיטול — שם אירעה ההסתערות של המוני תומכיו של טראמפ ב-6 בינואר 2021, בעת שהקונגרס התכנס לאשרר את תוצאות הבחירות לנשיאות. הוא המשיך ואמר כי "הם חזרו על השקרים שוב ושוב כדי לייצר מעגל של זעם, שנאה, התלהמות ואפילו אלימות. כרגע, עלינו לאמת את השקרים האלה עם האמת".
5+דברים אלו של ביידן מגיעים על רקע ההתקפה על בעלה של יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי והניסיון לפגוע בה אישית. ביידן מזכיר את אירועי הקפיטול לאחר הבחירות ב- 2020 ורוצה למקד את תשומת הלב בבחירות אלו על עתידה של הדמוקרטיה האמריקנית ואף מזכיר לבוחרים כי רבים מהאמריקנים המשתייכים למחנה הרפובליקני הם מכחישי בחירות.
הדמוקרטים מבינים כי גם לפי ההיסטוריה וגם לפי הצפי של הסקרים הם ככל הנראה עומדים להפסיד בבחירות ולשם כך, גייסו את הנשיא לשעבר, ברק אובמה לקמפיין בו הוא מסתובב בין המדינות ומנסה לשלהב קולות מתנדנדים להצביע. גם אובמה הולך על אותם המסרים של ביידן ומדבר על עתידה של הדמוקרטיה האמריקנית והסכנה שהיא ניצבת בפניה.
5+כיום שולטים הדמוקרטים בבית הנבחרים ונמצאים בתיקו עם הרפובליקאים בסנאט (50-50) אך לדמוקרטים יש רוב מעשי משום שבמקרה של תיקו הקול המכריע הוא של סגנית הנשיא, וכעת זו הדמוקרטית קמלה האריס. אם בבחירות הקרובות יזכו הרפובליקאים ברוב בשני בתי הקונגרס, הנשיא יתקשה להעביר חקיקה משמעותית מבלי להיכנע לדרישות מצד המפלגה היריבה בסוגיות כמו תקציבים, פיקוח על נשק, הפלות, סביבה, אקלים ונישואים חד-מיניים. יתר על כן, שליטה של הרפובליקאים בשני בתי הקונגרס תעניק להם את ראשות ועדות החקירה והביקורת.
לבחירות ביום שלישי הקרוב מגיעה המפלגה הדמוקרטית במצב לא מזהיר: כבר חודשים שהסקרים מלמדים כי הרפובליקנים בדרכם לחולל מהפך בבית הנבחרים, ומאז החודש שעבר חל כרסום דרמטי בכוחם של הדמוקרטים גם בקרב על הסנאט, ואתר ניתוח הסקרים FiveThirtyEight מעריך כי יש להם כעת סיכוי של 46% בלבד לשמור על יתרונם שם.
5+ההיסטוריה האמריקאית ידעה מקרים שבהם נשיאים נאלצו להתמודד עם מצב שבו שני בתי הקונגרס לא נמצאים בשליטת מפלגתם. הנשיא ג'ורג' בוש הבן והרפובליקאים הפסידו את השליטה על שני בתי הקונגרס בבחירות האמצע ב-2006. ב-2010 הפסידו הנשיא ברק אובמה והדמוקרטים את השליטה על בית הנבחרים, וארבע שנים לאחר מכן הפסידו גם את הסנאט. בשני המקרים, איבוד השליטה בשני בתי הקונגרס הקשה על הנשיאים האמריקאים לקדם את מדיניותם והציב אותם בפני מתקפות רבות מצד יריביהם הפוליטיים.
בחירות האמצע, נזכיר, הן הבחירות הנערכות פעם בארבע שנים באמצע הקדנציה של הנשיא המכהן, והאמריקנים בוחרים בהן את נציגיהם לשלל מוסדות ותפקידים ברמה הפדרלית ובתוך המדינות השונות שמהן מורכבת ארה"ב: בתי המחוקקים, תפקידי מושל, תובעים כלליים ועוד.
5+רבים מחשיבים את הבחירות הללו למשאל עם הנותן תמונה ציבורית על תפקודו של הנשיא המכהן, ובאופן מסורתי נוטה מפלגתו לאבד בהן מכוחה. עיקר תשומת הלב בבחירות האמצע מופנית אל ההצבעה לשני בתי הקונגרס – הסנאט ובית הנבחרים – משום שכאשר מפלגתו של הנשיא שולטת בשניהם קל לו יותר לקדם חוקים ויוזמות, ואילו במצב שבו המפלגה היריבה זוכה בהם לרוב הוא הופך ל"ברווז צולע".
הסנאט הוא הבית העליון של הקונגרס, ויש בו 100 מושבים – שניים לכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב. הוא אחראי בין השאר לאשר מינויים שעושה הנשיא – משרים ועד שגרירים ושופטים – ובידיו מסור גם הכוח להדיחו. כל מדינה בארה"ב שולחת לסנאט בוושינגטון שני נציגים מטעמה ללא קשר לגודל האוכלוסייה שלה. כל חבר בסנאט נבחר לתקופה בת שש שנים, ואחת לשנתיים עומדים לבחירה מחדש שליש מהמושבים בו.
5+בית הנבחרים הוא הבית התחתון, ובו יש 435 חברים, העומדים כולם לבחירה מחדש פעם בשנתיים. מספר המושבים שמקבלת כל מדינה בבית זה נגזר מגודל אוכלוסייתה והחוקים הנחקקים בו צריכים לקבל את אישור הסנאט ואת חתימת הנשיא. המדינות הגדולות מקבלות את מרב המושבים: לקליפורניה הגדולה ביותר ולכן, זכאית למספר הנציגים הרב ביותר (53), טקסס (36), פלורידה (27), ניו יורק (27), אילינוי (18), פנסילבניה (18) ואוהיו (16). המדינות הקטנות ביותר הן, אלסקה, דלוואר, מונטנה, צפון דקוטה, דרום דקוטה, ורמונט וויומינג ולכן, הן מקבלות מושב אחד בלבד בבית הנבחרים.
החוקה האמריקאית קובעת כי לבית הנבחרים סמכות ליזום חקיקה ומיסוי, לבקר את הרשות המבצעת, לפתוח בהליך הדחה נגד פקידי ממשל – כולל הנשיא – ולבחור את הנשיא אם חבר האלקטורים לא הצליח להגיע להכרעה.
מכיוון שבקרב על בית הנבחרים צפויים הרפובליקנים לנצח בקלות, רוב תשומת הלב תוקדש ביום שלישי בלילה לקרב על הכוח בסנאט. מבין 100 המושבים שם עומדים הפעם לבחירה 35, והמרוצים ל-27 מהם נראים מוכרעים למעשה, ומסתמן כי אף מפלגה לא תאבד בהם מושב שבו היא מחזיקה כרגע.
5+פירוש הדבר הוא שהקרב על הסנאט מתנקז לשמונת המרוצים הנותרים, והמאבק בהם הוא על 4 מושבים שבהם מחזיקים הרפובליקנים ו-4 שנמצאים בידי הדמוקרטים: לדמוקרטים יש סיכוי ריאלי לזכות במושב רפובליקני בפנסילבניה, וסיכוי קטן לזכות במושבים רפובליקניים בוויסקונסין, צפון קרוליינה ואוהיו; ולרפובליקנים מנגד יש סיכוי טוב לזכות במושב דמוקרטי בג'ורג'יה ובנבאדה, וסיכוי כלשהו לזכות במושבים דמוקרטיים באריזונה וניו המפשייר. שמונת המושבים האלו הם אלו שצפויים לקבוע את החלטותיה של ארה"ב לשנתיים הקרובות.
התרחיש האופטימי ביותר של הדמוקרטיים הוא שמירה על הרוב בסנאט ואובדן בית הנבחרים אולם התרחיש הצפוי כרגע הוא שהדמוקרטיים יאבדו את הרוב בקונגרס כולו. האם צפויות לנשיא המכהן ג'ו ביידן שנתיים של קידום חוקים והבטחות בחירות או של שיתוק?
