קמפיין גוואלד בשיאו, כל המפלגות ביחד, בתזמון מושלם יוצאות לקושש קולות, מרצ והעבודה תוקפות את לפיד שפוגע בהן ומקטין את כוחן, יש עתיד בקמפיין הפחדה חוצה מגזרים מפני האלטרנטיבה לממשלת השינוי, שקד כפי שזה נראה במסע נקמה נגד מחנה הימין, המחנה הממלכתי באובדן דרך מוחלט, ומטה הליכוד משדר לחץ שלא יהיו המפלגה הגדולה ביותר ומשכך יאבדו את הבכורה על הרכבת הממשלה. אז בואו איתי לסקירה קצרה של המפלגות לבדוק אצל מי הזעקה אותנטית ואצל מי זאת טקטיקה של הדקה ה-90 למשוך עוד מצביעים.
הראשונה, מפלגת העבודה ובראשותה מירב מיכאלי שהכריזה על עצמה כממשיכת דרכו של יצחק רבין, אך מהר מאוד חישבה מסלול מחדש כאשר היא פגעה במוסדות המפלגה ופעלה בכוחנות כדי לבסס את מעמדה, כך שבוחרי עבודה ותיקים הלכו לחפש בית פוליטי אחר. מיכאלי, בחרה להשתמש ברצח רבין להפקת הון פוליטי, היא הקדימה את העצרת השנתית שתתקיים ערב הבחירות והעבירה אותה מתל אביב לירושלים.
4+מהלך כ"כ תמוה שאפילו משפחת רבין תעדר מהעצרת, אירוע שמצייר את מיכאלי כאופורטוניסטית ולא כמנהיגה שהיא שואפת להיות. בנוסף, אמירתה האומללה בה היא מאשימה את נתניהו ברצח רבין, הראתה שמדובר בפוליטיקאית פופוליסטית ותו לא, ובמחנה שהאידאולוגיה העיקרית בו היא רק לא ביבי, יש לבוחר אלטרנטיבות טובת ממנה.
גם מרצ משדרת אותות מצוקה – המפלגה שסללה את דרכה לכנסת כמפלגת זכויות האדם, עוד בגלגולה הקודם כרצ בראשות שלומית אלוני אכזבה את בוחריה בשנה בה הייתה בממשלה. המצע של מרצ היה ברור, מי שבחר בהם היה סבור שהוא בוחר את הבחירה המוסרית שממקדת את זכויות האזרח מעל הכל, אלא שתמורת כיסא בממשלה, הסכימה מרצ להשאיר את האידאולוגיה מחוץ לכנסת.
4+מרצ האריכה את חוק הסמכויות, ואף הרחיבה בו סעיף שמאפשר כניסה לבית פרטי של אדם ללא צו, כל זאת תוך קידום התו הירוק שהפלה בין אוכלוסייה מחוסנת ללא מחוסנת. בנוסף, לאור השותפים החדשים בממשלה לא יכלה לקדם מרצ שום חקיקה ראשית למען זכויות הקהילה הגאה אותה התחייבה לייצג בכנסת בכל קמפיין אפשרי משנות -90. בניגוד למיכאלי, שאולי באמת נמצאת בסכנה, נראה שמרצ הצליחה לשמור על גרעין בוחרים בסיסי שזוכר לה חסד נעורים והיא אולי תתקרב לאחוז החסימה אך מצידו העליון.
נעבור למפלגת הבית היהודי בראשות איילת שקד – שקד משדרת אופטימיות אבל הדרך היחידה שלה להיות בממשלה הבאה היא רק אם תרוץ עד הסוף, תפגע ביכולת של הימין להקים ממשלה ומדינת ישראל תמשיך לבחירות שישיות והיא תישאר שרה בממשלה. אחוזי ההצבעה הנמוכים של שקד הם מסר מהעם, מי שמפר את אמון בוחריו ייענש בקלפי, המסר עובר באופן ברור, אולי לא לשקד אבל לכל פוליטיקאי עתידי שישקול ללכת בדרכה.
4+גם המחנה הממלכתי – לא ממריא, נראה שיש ניתוק מוחלט בין מי שמנהל את הקמפיין לבין המציאות, אשליה שהם יקבלו יותר מנדטים ביום הבוחר מאשר בסקרים מובילה אותם כנראה לדרך ללא מוצא. מפלגה שהיא שעטנז חברתי עם נציגים מכל הקשת החברתית, לא הביאה שום בשורה פרט לשנאה למחנה השני ולנציגים שלו. כנראה שהעם לא קונה שמפלגה שכופה את מפלגת תקוה חדשה, שהייתה אמורה להיפלט מהמערכת הפוליטית, יכולה באמת לייצג אותו ולהרכיב את הממשלה הבאה.
ביש עתיד לעומת זאת קמפיין גוואלד סמוי, לצד ההפחדות הרגילות מפני הקמת ממשלה בראשות נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר, הם נהנים מסקרים מאוד מחמיאים למפלגה שהייתה לה תקרת זכוכית, חולשתם של מפלגות הגוש מחזקות את יאיר לפיד ומכתירות אותו ללא עוררין כמנהיג הגוש. עם זאת, מבלי לצעוק גוואלד לפיד נעזר בכל טריק ישן בספר, מבצע צבאי בלב שכם בעיתוי מפוקפק, הסכם מדיני כדי לבסס את מעמדו כמנהיג, ותמונות עם אנשי צבא (בניגוד לחוק) שמציפות את הרשתות החברתיות.
4+נעבור לגוש הימין – לכאורה כל המפלגות עוברות, הקושי הוא לעודד אנשים לצאת ולהצביע ולהגדיל את הסיכוי לניצחון, ועדיין כל מפלגות הגוש שולחות אותות מצוקה. הליכוד שמאבדת מנדטים לציונות הדתית, זורעת פחד שאם לא יהיה ליכוד גדול, מלאכת הרכבת הממשלה תינתן ללפיד וכך תעלם ההזדמנות לממשלת ימין. מנגד, הציונות הדתית מבטיחה רפורמות כמעט אוטופיות שיפתרו את כל בעיית המשילות, ושוב הימין שמימין לימין תובע בעלות על מיהו ימין אמיתי.
4+הטנגו הזה בין הליכוד לציונות הדתית צפוי להימשך כנראה עד סגירת הקלפיות. לצידם, יהדות התורה, מתמודדת עם דור צעיר שלא מוסר את הקול שלו על אוטומט ונע בין המפלגות לבין החרמה של יום הבוחר, יש להם יומיים להגיע לבוחרים שככל הנראה הם התעלמו מהם עד היום.
בעוד שלושה ימים נתעורר לישראל חדשה או לעוד ממשלת מעבר, כך או כך יהיה אפשר לשים את הספקולציות בצד ולראות מתי הייתה אזעקת אמת ומתי הייתה זאת אזעקת שווא.
