שוב הוכח בפעם נוספת, אויבנו מבינים רק כח ואפילו מעריכים אותו. לאחר אין ספור פיגועי ירי בצפון השומרון, שהביאו איתם פצועים והרוגים, במערכת הביטחון החלו לפעול בעוצמה לאחר גרירת רגליים ארוכה של הדרג המדיני.
נקודת המפנה הייתה בפיגוע בשועפט, הדירקטיבה שעד היום הנחתה את המחבלים הערבים, אני יוצא לבצע פיגוע ולמות או להיפצע קשה בסיומו – נשברה. המחבל המתועב יורה בנועה לזר הי״ד למוות, ופוצע את המאבטח דוד מורל אנושות ונמלט ללא פגע.
10 ימים הסתתר באיזור מחנה הפליטים שועפאט והכפר ענתא, במהלכם צבר אהדה רבה בקרב הרחוב הערבי, והקפיץ את סף ההתרעות לפיגועי חקיינות לרף גבוה נוסף. בתום העשרה ימים, יצא לבצע פיגוע נוסף וחוסל על ידי מאבטחים אזרחיים. ארגוני הטרור הבטיחו לנקום, ההתרעות היו רבות, אך שום פיגוע כתגובה לא יצא.
1+עוד קודם לכך ובמקביל, תא הטרור גוב האריות ביצע עשרות פיגועי ירי שהטרידו מאוד את בכירי המערכת בכלל גופי הביטחון, אולם האור הירוק מהדרג המדיני למבצע בשכם לא הגיע.
לאחר מותו של סמ״ר עידו ברוך הי״ד בפיגוע הירי סמוך לשכם, בצה״ל ובשב״כ דפקו על השולחן ודרשו לעבור למעשים. סגר הוטל על שכם, פיגועי הירי בגזרה פחתו, אך למרות זאת כל האינדיקציות הראו שהמחבלים עסוקים 24/7 בהוצאת פיגועים נוספים וקטלניים, במקביל לעליית האהדה שלהם ברחוב הערבי ולא רק באיזור חברון, אלא בכל רחבי ישראל.
בדרג המדיני העדיפו במשך זמן רב להניח את ביטחון ישראל בגזרת שכם בידי אנשי המנגנונים של הרש״פ, מתוך תקווה שהם אלה שיסכלו את המחבלים ויעצרו אותם, אך כמו תמיד – הדבר התבדה.
לאחר שבועיים של סגר בשכם, במערכת הביטחון העבירו מסר חד משמעי לגורמים המדיניים – חייבים לפעול, הפיגוע הבא מעבר לפינה.
ואז זה קרה, במבצע חיסול בלב שכם חוסל תאמר כילאני, מחבל מגוב האריות על ידי אופנוע ממולכד. ספק אם כילאני היה המטרה המקורית, אך מותו טלטל את תא הטרור. האיומים לנקמה יצאו מיד, בהלוויתו נשבעו לבצע פיגועים – אך דבר לא קרה.
1+עוברים יומיים ואז המנה העיקרית מגיעה, לוחמי ימ״מ נכנסים עם השב״כ וסיירת גבעתי לקסבה של שכם, ומסכלים שם חמישה מחבלי גוב האריות, ביניהם מי שעמד בראש ההתארגנות. וגם כאן, איומים בשמיים, דיבורים על נקמות בלי סוף, אך גם הפעם – שום דבר לא קרה.
המסקנה לכך פשוטה. בכל פעם שכוחות הביטחון פועלים בעוז ומכים באויבי ישראל בעוצמה, מבכירים בעיראק וסוריה, ודרך מבצעים צבאיים קרקעיים בלבנון או עזה, האויב מזהה את הכח הרב, וחוזר למחילותיו.
