טל יקרה, אני פונה אלייך בערב הזה כדי לחזק את ידייך. ראיתי את הסרטון בו את נעצרת באלימות על ידי המשטרה. ראיתי את האזיקים שהונחו על ידיה של אישה. ראיתי את הסימנים הכחולים והנפוחים על ידייך; וראיתי גם את המבט המבוהל והמזועזע שעמד בעינייך שעה שהשוטרים אזקו אותך כאילו היית עבריין חמוש בדרך לבצע חיסול פלילי, או אולי מחבל בדרכו לבצע פיגוע. צפיתי בתמונות וחשתי גם עצב וכעס, אבל גם פחד גדול. בשבילך. ובשביל כולנו.
את יודעת, טל, אנחנו כבר מתורגלים ומיומנים במוסר הכפול, בסטנדרט הכפול ובלשון הכפולה של יריבינו הפוליטיים. אותה יד שעוקרת בכח ומשחיתה שלטים שאת תולה במסגרת פעילותך הציבורית, היא אותה יד שמתבכיינת על כך שהדמוקרטיה בסכנה; אותן רגליים שמזדקפות לעמידה מביכה בוועידת הארץ, כאשר לאולם נכנס ראש הממשלה הזמני לפיד, הן גם אותן הרגליים שעלו לבלפור כדי לרקוע ולזרוע פחד בגלל ״הסכנה״ הכרוכה באהדה לראש ממשלה אחר.
אותם פיות שזעקו בגרון ניחר ״ארדואן! סטאלין! היטלר! צפון קוריאה!״ הם הפיות שמלאים עכשיו שבחים לאדם שמפלגתו מתנהלת כמו כת עיוורת, מסוחררת מפולחן אישיות מצמרר, של אדם שאוחז במדינה הזאת בגרונה בלי אמון מהכנסת ובלי שקיבל מנדט מהציבור, ואשר כל הארץ מלאה בשלטים בהם מופיעים רק פניו של המנהיג ושם המפלגה שלו. מפלגת היחיד שלו, בה הוא גם אלוהים וגם האדם הראשון. וגם האחרון. וגם כל האנשים כולם.
מעצר פוליטי? | טל גלבוע משתפת בכאב על המעצר האלים שחוותה על ידי המשטרה, לאחר עימות עם פעילי 'יש עתיד': "השוטר קרע לי את הצורה; הוא החליט שהוא השופט במקום – הוא אמר לי שהוא נענה לקריאה של הפעילה"#הדוח_של_אראל@talgilboa @ErelSegal @doh_erelsegal14 pic.twitter.com/TBF1zbanVF
— עכשיו 14 (@Now14Israel) October 23, 2022
זה לא מפתיע, ולא חדש, אבל בכל פעם זה מטלטל ומדהים בעוצמה ובהיקף. הפוסלים – במומם פוסלים. לוחמי חופש הביטוי הם סותמי הפיות הקיצוניים ביותר. לוחמי זכויות המיעוט להפגין ולהתבטא, הם הדוקטורים המדופלמים לחרמות; הפרופסורים למאבק בהדרת נשים, הם המומחים הכי גדולים להדרת נשים, אם אלה מהליכוד, או רחמנא לצלן – עטויות כיסוי ראש; האנשים שמחזיקים בכיס האחורי שלהם ארגונים ותנועות למען ״איכות השלטון״, ו״ישראל חופשית״, הם הראשונים להצדיק את ביטול האופוזיציה במשחק הדמוקרטי. ככה זה. וזה ככה. וזה מה שזה.
אני רוצה גם להודות לך, טל. בשם הרבה מאד אנשים שעבורם את – ובן-זוגך, רועי, ואנשים נוספים וטובים – יוצאים לרחובות ולגשרים ולצמתים, כדי להילחם עבור הדמוקרטיה. כי המאבק שלך, טל, אינו על השבת נתניהו לשלטון, כי אם על הזכות להפגין בכלל בעד הדבר הזה. המאבק הזה הוא מאבק שאת ופעילים נוספים מנהלים בשם ציבור ענק ומושתק, אשר שומע על עצמו דברים מזעזעים מדי יום ביומו, ולהוציא את וחברייך והערוץ הזה, 14, אין מי שישיב בשמו, שייטען בזכותו ושיילחם את מלחמתו. והמחיר שאת משלמת בחייך האישיים, ובפרנסתך, ובמוניטין שלך – הוא מחיר שרבים מכירים, אבל מעטים מבינים באמת לעומק.
אז בשם הרוב הדומם והמבוהל, שמעדיף לא להסתבך עם המשטרה; ולא לדבר בקול גדול את דעתו במקום העבודה ובמעגלים חברתיים, מפחד שיוחרם ויסומן ויושתק ויושם ללעג ולבוז; בשם הרוב של הציבור כאן, שמביט בארצו ובמדינתו ובכל מוסדותיה נלקחים בני ערובה על ידי פוליטיקאים ציניים ופרופסורים למשפטים ולפילוסופיה שמסבירים לנו מדוע ליכודניקים אינם ראויים לזכויות דמוקרטיות; בשם הציבור שיודע שאם הוא ייצא להפגין הוא זה שייאזק ויחטוף מכות ויבלה יום במעצר; בשמו של הציבור הזה, שמפחד להזדהות – אלא רק מאחורי הפרגוד – אני רוצה לומר לך תודה.
בדיוק כפי שהקדשת את חייך הבוגרים למאבק עבור זכויות בעלי החיים, אני יודע, מהיכרות, שאת נלחמת עבור הצדק שבו את מאמינה, כי את פשוט לא יודעת לשבת מהצד ולעצום עיניים ולהסתפק בציוץ בטוויטר, או בפוסט בפייסבוק. את עושה, טל, בזמן שמרביתנו מדברים. את מסתכנת, בזמן שאנחנו מעדיפים לא להסתכן. את נלחמת בגופך הצנוע בשם רבים שרגליהם לא מוצאות את העוז לצאת מהבית.
אז תודה, טל. לא רק בשם הציבור שעבורו את נאבקת. תודה לך בשם כלל הציבור בישראל. כי רגע לפני שמציאות האבסורד כאן הופכת לנורמה ולהרגל, את מתעקשת להזכיר לנו שישראל היא מדינה דמוקרטית, ושהדמוקרטיה הישראלית מצויה בסכנה אמיתית; לא בגללך, כי אם בגלל אלה שמנסים להשתיק ולהעלים ולעצור ולאזוק אותך. גם את מאבקם את מנהלת, שעה שהם בכלל מקללים אותך; עיניים להם ולא יראו. אוזניים ולא ישמעו. אבל עינינו פקוחות לראות ואוזנינו כרויות לשמוע. ואנחנו רואים ושומעים וגם זוכרים, מי מסתכן ומקריב ונלחם בשם כולנו. והמינימום שמגיע לך מכולנו הוא תודה. מכל הלב.
