השבת פרשת בראשית – בריאת העולם, הגיעה העת הראויה לכך, ובורא עולם מחליט לעשות עולם מדהים ומושלם במקום התוהו ובוהו והחושך ששלטו.
לאורך שישה ימים הקב"ה פורש את הבריאה.
ביום הראשון, בורא את השמים את הארץ וגם את האור, וכשרואה את מעלת האור מחליט להפריד בין האור ובין החושך. ביום השני, הקב"ה יוצר חציצה בין המים העליונים למים התחתונים על ידי רקיע שמבדיל בין מים למים.
ביום השלישי, לאחר שהובדלו המים העליונים לתחתונים, היו המים שטוחים על פני כל כדור הארץ והקב"ה מקבץ את המים התחתונים למקום אחד כך שתראה היבשה, וביבשה מתחיל להעלות ניצנים של דשא ועשבים ועצים שמוציאים פירות.
ביום הרביעי, הקב"ה תולה ברקיע השמיים את המאורות, המאור הגדול שהוא השמש – משמש ביום, והמאור הקטן שהיא הלבנה – משמשת בלילה. ביום החמישי, הקב"ה בורא את כל השרצים והנפשות החיות אשר במים ואת כל בעלי הכנף שנמצאים באויר.
1+ביום השישי, בורא את הבהמות והחיות ואת כל השרצים שמתהלכים על האדמה ללא אפשרות לעוף. ולאחר שברא כל זאת הביט בורא עולם ושמח על הבריאה והחליט לברוא את האדם אל תוך העולם המושלם הזה.
בואו ונעצור לרגע, ילד בונה קפלה או לגו כמה הוא שמח ומתרגש מכך? ואם יהרסו לו את זה כמה יהיה עצוב? נער חסך כסף לאופניים וקנה וטיפח אותם כמה הוא שמח? וכמה יהיה עצוב אם יהרסו לו? אדם גדול בונה בית שהיה לפסגת חלומותיו כמה הוא שמח מכך? וכמה יהיה עצוב אם יהרסו לו זאת? ומה בורא עולם?
יצר עולם מאין ליש, עולם מופלא בפלאים שלא ניתן להגדיר במילים, עולם שעיננו לא יכולים להביט בכולו ומה שעיננו כן רואות זה – פשוט מושלם!! כמה הוא שמח מכך? ודאי שהרבה מאוד, הרי כמה פעמים נאמר במעשה הבריאה – וירא אלוקים כי טוב. וכמה הוא יהיה עצוב אם ישחיתו לו אותו? אם ילד או נער ואפילו מבוגר עצובים מהשחתת מעשה ידיהם, אז מה בורא העולם?!
אז כעת נלך כמעט אל סוף פרשת בראשית, וכך כתוב – וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל ליבו ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי ניחמתי כי עשיתים.
הקב"ה רואה שהבריאה שברא היא יפה אמנם, אך היא נשחתת בידי אנשים מושחתים שאיבדו כל צלם אנוש ועושים כפי איך שעולה להם לראש, וללא כל מחשבה שהייתה בתחילת המעשה, והוא פשוט נהיה עצוב מאוד, עד כדי כך שהוא אומר לעצמו – למה בראתי את האדם? והחליט בורא עולם פשוט להרוס את מה שבנה כי הכל כבר הרוס, ופשוט רק צריך לפנות את ההריסות מהיקום.
אך לפתע, בין כל ההריסות הקב"ה מוצא איזה יהלום זוהר ויפה במיוחד ושמו – נח, היהלום הזה מצא חן בעיניו של ה' כל כך עד שאמר בורא עולם – אם יש אחד כזה בעולם שהוא מתנהג בצורה כה טובה על אף הסביבה הנוראית, שווה לי להשאיר את העולם קיים!! וכנאמר – ונח מצא חן בעיני ה'. שומעים? על בן אדם אחד!! לא בית ולא בנין ולא שכונה ולא עיר ולא ארץ, בן אדם אחד!! בעבורו נשאר העולם קיים.
אנחנו מבינים איזה כוח יש לנו? וכל שכן אם אנחנו מתאגדים יחד לעשות את הטוב למען בורא העולם אנחנו יכולים להבין באיזה כוח עוצמתי מדובר? חברים, כך זה גם בתוך האדם עצמו, פעמים שהאדם מרגיש שכל כולו חורבן והריסות ואין בו שום דבר טוב, והיצר אף דואג לתת לאדם חותמות על מחשבות כאלו שמאוד עוזרות לו לפתח את התחושת ריחוק וניתוק, חלילה לנו להתעמק ברעיונות היצר הרע, אלא נקשיב ליצר הטוב שאומר לנו – נבראנו בצלם אלוקים ונלמד ממנו, הוא השאיר את כל העולם בעבור אחד שמצא חן בעיניו, כך גם אנו נחפש את הנקודה הטובה בנו – שדרכה נוכל להפריח חיים חדשים בתוכנו.
ונסיים בעוד מסר אדיר ממעשה בראשית, הרי הקב"ה הוא כל יכול, ואם כך למה הוא לא ברא את כל העולם כולו מוכן תוך שניה או לכל הפחות ביום אחד? למה צריך שישה ימים?
אלא, הקב"ה בא להעביר מסר – אדם לעמל יולד, תלמדו ממני שנבראתם בצלמי – אומר בורא עולם, בשביל להגיע לשלמות עשיתי זאת על ידי תהליך שהתקדם בכל פעם קצת, כך גם אתם תתקדמו בהדרגה ובתהליכים, והעיקר שיהיה בהתמדה עד שתגיעו אל ההצלחה הגדולה. וגם לאחר שהשגתם את המטרה יכולה להגיע נקודת שבר ופי שקרה אצלי, אך החייתי עצמי שוב על ידי הנקודה הטובה שמצאתי בתוך התהליך הזה.
