תגלית היסטורית ומרגשת במצרים: ארכיאולוגים חשפו יישוב עתיק בן כ-3,500 שנה באזור אסמאעיליה. האתר, הממוקם בלב האזור הגיאוגרפי המזוהה עם "ארץ גושן" המוזכרת בספר בראשית, כולל מבני מגורים ענקיים, אולמות בישול ואפייה, מתקני אגירה ואפילו קברים שמורים – ומספק עדות מרתקת לחיים המשגשגים באזור שהיה צומת חיבור מרכזי בין מצרים לארץ כנען.
החפירות באתר חשפו מכלול מגורים מרשים בשטח עצום, המוקף בחומת לבני בוץ עבה ביותר. המבנים שנמצאו מעידים על תכנון מוקפד וכוללים חדרים רבים, אולמות גדולים ואזורים ייעודיים להכנת מזון ולאחסון בקנה מידה נרחב. לצד מבני המגורים נחשפו גם עשרה קברים שנבנו מלבני בוץ ובתוכם כלי חרס וכלי עבודה, המעידים על קהילה מבוססת שלמדה לשלב בין התרבות המצרית לתרבות הכנענית.
האתר מתוארך לתקופת "ההיקסוס" – עידן שבו שלטו בחלקים ממצרים שבטים שמיים שהגיעו מאזור כנען. תקופה זו חופפת לפי מחקרים רבים לתקופה שבה ירדו בני יעקב למצרים והתיישבו בארץ גושן. הממצאים שנחשפו בשטח מוכיחים כי באותם ימים פרחה באזור קהילה ענפה שעסקה במסחר, בחקלאות ובמלאכה, והיוותה גשר חי בין התרבויות.
החוקרים מציינים כי חשיבותה של התגלית טמונה בכך שהיא אינה מתמקדת רק בארמונות של הפרעונים או בפירמידות, אלא מעניקה חלון נדיר לחיי היום-יום של האנשים הפשוטים שחיו באזור הספר המצרי. הגילוי מאפשר למדענים ולחוקרים להבין טוב יותר את המציאות הפיזית והתרבותית שבה צמחה התרבות השמית באזור באותם ימים יציבים.
לפי המסופר בספר בראשית, כאשר יוסף כלכל את אחיו ואת אביו יעקב בעת הרעב, הוא הושיב אותם ב"ארץ גושן" – אזור הדלתא המזרחית של מצרים, הידוע באדמתו הפורייה. האתר שנחשף ממוקם בדיוק במסדרון הגיאוגרפי ששימש כמעבר הראשי בין כנען לרוחבה של מצרים. התגלית הארכיאולוגית מחזקת את העובדה ההיסטורית כי בתקופה זו חיו באזור גושן קהילות כנעניות ושמיות ששמרו על קשרים רציפים עם ארץ כנען.
