כל מי שביקר את סוכתה של שורדת השואה, יהודית פרלמן, בקנדה, הבחין בקישוט מיוחד במינו. בין הלולב והאתרוג, ציורי הנכדים והכרזות, נתלה בד מרופט ובלוי מאוד, אשר נראה כמו כתם עכור בסוכה הצחורה והחגיגית.
אותו בד נראה תמוה מאוד, אך לאחר ששומעים את הסיפור שעומד מאחוריו, איש אינו מפקפק עוד בנחיצותו. אותה פיסת בד היא למעשה הסוכה אותה בנו יהודית וחברותיה לדרגש במחנה אושוויץ, בזמן השואה.
לא לרבים מהאסירים היהודים באושוויץ התמזל המזל לחלוק את ייסורי המחנה עם חברים קרובים. ליהודית דווקא כן. דרגש צר ונוקשה חלקה עם לאה, בלומי, רבקה וחנה, חברותיה הטובות מחייה הקודמים. הן שכבו באפיסת כוחות אחרי צום יום הכיפורים וכמעט שעיניהן נעצמו לפני שחנה הרימה את ראשה וירתה שאלה לחלל הצריף.
1+"מה עם סוכות?" תהתה, והביטה בחברותיה, שלא האמינו למשמע אוזניהן. מי חושב על חג סוכות בזמנים קשים כל כך, שאפילו כח לעבוד בעבור הנאצים כבר אין?
אז נזכרה יהודית בכל חגי הסוכות שציינה עם משפחתה. ההכנות הנרגשות לחג, האתרוגים המהודרים, והסוכה שנבנית מסמר אחר מסמר בידיהם החזקות של אחיה.
מסתבר שגם האחרות נזכרו באותן תמונות כיוון שבאותו הערב הסכימו שעליהם לבנות סוכה.
אז איך בונים סוכה באושוויץ? לאה, הוציאה שלל שהצליחה להבריח למחנה – ערכת תפירה עם מעט חוטים ומחטים. היא קרעה פיסת בד מהחולצה הבלויה שלבשה, והסבירה כי כל יום יתפרו מעט בלילה, וביום ינסו להשיג עוד ועוד בדים, עד שתהיה להם סוכה כשרה למהדרין. למחרת כבר התאספו בצריף קרעי בדים מסוגים שונים, חולצות וסדינים שנזרקו לפח.
הן אף הגדילו לעשות וביקשו מהקאפו של הצריף מעט בדים. זו הסכימה להשאיל להן, ואפילו לא שאלה לצורך מה. כל זמן פנוי שהיה להן, הוקדש לתפירת הסוכה. המלאכה השכיחה מהן את הרעב הקשה, המחלות שארבו מכל פינה, והתנאים התת אנושיים שהיו במחנה. המטרה הייתה להן לדלק ואנרגיה שהחזיקו אותן חיות.
בערב חג סוכות, כאשר הסוכה הייתה מוכנה, נכנסה הקאפו לצריף ויצאה מכליה כאשר הבינה שהאסירות בונות סוכה. היא הצעידה אותן שעות ארוכות בקור ובשלג, רמסה את הסוכה ברגליה, ואף דרכה על האסירות המסכנות, עד שהן נפצעו קשות ודם רב נזל מהן.
הקאפו לא ויתרה אפילו אז, ולאחר שהתעמרה בהן, הכריחה אותן להידחס יחד לסוכה הקטנה שהייתה לא יותר מצרור בדים שבקושי מספיק להכיל אדם אחד.
הבנות הרימו יחד את הסוכה, והתכסו בה חמישתן יחד, כאשר כל אחת אוחזת בפינה אחרת. בתוך הסוכה, ברכו את ברכת 'ליישב בסוכה' ובכו בכי קורע לב. יהודית פרלמן סיפרה שהתרחש נס גדול בצריף באותו הרגע. הקאפו החליטה להניח להם והן נשארו מתחת לסוכה, מתייחדות בתוכה.
זו הסוכה, אשר הייתה תלויה שנים לאחר מכן בסוכתה הגדולה של יהודית, וסימלה את ניצחונה האמיתי. ניצחון הרוח על החומר, והקדושה על החורבן.
אהבתם את המושג? תרצו ללמוד מושגים נוספים? אל תשכחו לעדכן אותנו בתגובות!
