● צביקה גרינגולד נולד ב10 לפברואר 1952 בקיבוץ לוחמי הגטאות, כבן ללוחמים במרד לגטו ורשה. מאז ילדותו התחנך על ערכי הלחימה וההגנה על מדינת ישראל. כשבגר התגייס לחיל השריון ובהמשך נעשה לקציון בגדוד 74 של חטיבה 188.
● ביום כיפור, ה6 לאוקטובר 1973 שהה גרינגולד בחופשה בין תפקידים לאחר שסיים להיות מפקד פלוגה. למרות זאת, כאשר שמע על המלחמה שפרצה הוא לא היסס לרגע ומיהר לנסוע ליחידה שלו, לפני ששובץ לתפקידו החדש. בעיצומה של המלחמה הוא תפס פיקוד על כח מאולתר של טנקים שנפגעו.
● לקראת אותו ערב צביקה והצוות שלו החלט לנוע על כביש הנפט שברמת הגולן, יחד עם עוד טנק (השלישי הושבת לגמרי). בעוד הם מגיעים לגבעות המשקיפות על אזור הצומת, גילה צביקה למרבה האימה חטיבת שריון סורית בעלת מאות טנקים שקרבה אל שני הטנקים הפגועים ולמעשה מתקדמת לעבר מרכז הגולן. הוא לא איבד את עשתונותיו והחל לירות עליהם תוך תמרונים שיצרו אשליה כי מדובר בטנקים רבים היורים עליהם מהגבעה. בנוסף, צביקה צעק פקודות אל 'הכח' שלו, בזמן שהיה מדובר למעשה רק בטנק יחיד.
● על אף שנותר עם טנק אחד ואפילו נפצע, במשך יומיים הצליח צביקה לעצור שתי חטיבות שריון מלהתקדם לעבר נהר הירדן, עד אשר הגיעה תגבורת משמעותית של כח מילואים שהדפה את החטיבות ומנעה מהם לכבוש שטחים נרחבים בישראל. הוא קיבל את עיטור הגבורה. סיפורו נכנס ללימודי מורשת הקרב של צה"ל, ונעשה לאחד הסיפורים הבולטים של מלחמת יום הכיפורים. למרות זאת ישנם הטוענים כי הסיפור נופח והוגזם, ועיטור הגבורה כלל לא הגיע לו. ב-2008 הוציא ספר על זכרונותיו מהקרבות, שנעשה רב מכר.
● לאחר המלחמה שירת גרינגולד בצבא הקבע למשך שנה ולאחר מכן שב לקיבוץ והחל לעבוד בגידול דגים. הוא סיים תואר ראשון בכלכלה ועבר עם משפחתו ליישוב קורנית. את שירותו בחיל השריון הוא המשיך במילואים והשתחרר בדרגת אלוף משנה. הוא התמחה בניהול ושימש בתפקידי ניהול שונים כמו מפעל טבעול, ובתי הזיקוק לנפט בחיפה. ב-2016 רכש יחד עם משה לוי והיזם ישראל לנג את יקב ססלוב וקיבל את אות "יקיר משגב" ואת אות המועצה לארץ ישראל יפה. הוא אף התנסה בקריירה פוליטית, והתחרה על ראשות המועצה האזורית משגב. הוא התחתן והוליד 3 ילדים.
