המו"מ בין ישראל ללבנון סביב סוגיית שרטוט הגבול הימי בין המדינות קיבל דחיפה משמעותית במהלך סוף השבוע שחלף, כשהצעת המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין הגיעה לירושלים ולביירות. בשני הצדדים משדרים אופטימיות בנוגע לסיכויי החתימה על הנוסח המוצע.
גורם מדיני בכיר טען היום בתדרוך שקיים לכתבים המדיניים, כי "זו תוצאה של עבודה אינטנסיבית של המתווך איתנו ועם הלבנונים. אנחנו עשינו את כל הדברים עד כה כדי להגיע למצב כדי שעד הרגע שבו תהיה הצעה כזו, היא תהיה מקובלת על כולם". בכך התכוון בין השאר למו"מ המקוטע שמתנהל בין הצדיים באמצעות מתווכים שונים עוד משנת 2011.
אז מה יש בהצעת המתווך?
– נסיון לעגן את האינטרסים הבטחוניים של ישראל: בין השאר יעוגן בהסכם "קו מצופים" שישראל פרשה בחמשת הק"מ מהחוף לים, על בסיס קו 1 – צפונית מהקו שהוסכם לתוך הים, לכיוון האסדות. קו המצופים הזה קיים,
– הויתור על מאגר הגז הפוטנציאלי 'קאנא': במסגרת ההסכם המסתמן ישראל תפוצה על איבוד הזכויות שלה במאגר הגז הפוטנציאלי 'קאנא', שחלקו הדרומי יישאר בחלק ישראל, כך לפי גורם מדיני בכיר. כאמור, כפי שפרסמנו בעבר, פרסמנו בחדשות 14 שישראל תוותר על המאגר לטובת לבנון.
– עקרון התחלתי: תהיה הסכמה כלכלית בתוך איזור המחלוקת. ישראל תפתח מקורות גז מדרום לקו 23, שדרומי לקווים אחרים כמו 29, או 1. המשמעות ברורה: ישראל תפיק גז מאסדת כריש.
בנוגע למעורבותה של חיזבאללה בשיחות, ולאיומים שנשמעים מנסראללה, מסר גורם מדיני בכיר ש-"מהצד הלבנוני, מובילים את המו"מ הנשיא, רה"מ ויו"ר הפרלמנט. ארגון הטרור חיזבאללה משפיע עליהם, לוקחים את נסראללה בחשבון אבל הוא לא הגורם שמנהל את המו"מ באופן ישיר".
אותו גורם גיבה את הודעת היועמ"שית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה לפיה היא עדיין "בוחנת" את הצורך באישור הכנסת להסכם. לפיו, "ההסכם בידינו 48 שעות – מתוכן שבת, זה לגיטימי שהפרטים עדיין אצל היועמ"שית".
