ערוצים וכלי תקשורת בלבנון מדווחים היום (חמישי) כי ישראל צפויה לשחרר בזמן הקרוב חמישה מחבלים ועצורים לבנונים ולהעבירם בחזרה לשטח המדינה דרך מעבר ראש הנקרה – א-נאקורה בצד הלבנוני. בדיווחים הוגדר המהלך כ"מחווה של רצון טוב", ובמקביל נחשף שמו של אחד מחמשת המשוחררים הצפויים: מאלכ כמאל ע'אזי, צעיר לבנוני בן 20. על פי דיווחים ערביים ייתכן כי האסיר כבר הוחזר.
לפי המקורות בלבנון, ע'אזי צפוי להימסר לידי הצד הלבנוני במסגרת המהלך. בשלב זה לא נחשפו שמותיהם של ארבעת העצורים הנוספים, וגם לא פורסמו פרטים מלאים בנוגע לנסיבות שחרורם או להסדר שבמסגרתו התקבלה ההחלטה.
המדינה שחתמה עם ישראל על הסכם צבאי – ומיד רצה לתמוך בלבנון
על פי הדיווחים שנמסרו בנוגע לע'אזי, הצעיר "נעלם" באוקטובר 2025 באזור עין עטא-ראשיא שבמזרח לבנון. לפי הגרסה הלבנונית, הוא יצא מביתו לצורך אימון כושר ולא שב. בהמשך התברר כי נלכד בידי כוחות הביטחון הישראליים והועבר למעצר ולחקירה בישראל.
כעת, חודשים לאחר היעלמותו, שמו של ע'אזי עולה מחדש בעקבות הדיווחים על השחרור הצפוי. מקורות שצוטטו בלבנון מסרו כי ישראל תעביר אותו דרך א-נאקורה, והמהלך הוצג כ"מחווה של רצון טוב".
בישראל מבהירים כי האזרחים הלבנונים שישוחררו היום עברו חקירה, שבסיומה נקבע כי לא עסקו בפעילות טרור. עוד נמסר כי שחרורם מתבצע כחלק ממהלך משמעותי ורחב יותר, שאת פרטיו לא ניתן לפרסם בשלב זה.
לאחר הפרה נוספת של חיזבאללה: צה"ל תוקף בדרום לבנון
העברת עצורים דרך אזור ראש הנקרה אינה תקדים. במרץ 2025 שחררה ישראל חמישה עצורים לבנונים והעבירה אותם ללבנון באמצעות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום. לפי הנציבות הלאומית לזכויות אדם בלבנון, באותו מהלך שוחררו ארבעה אזרחים וחייל בצבא לבנון.
סוגיית הלבנונים המוחזקים בישראל הפכה בשנים האחרונות לאחד הנושאים שמעלה ביירות במסגרת הדרישות המופנות לישראל. בלבנון מתפרסמות מעת לעת רשימות הכוללות עצורים, נעדרים ואנשים שמקום הימצאם אינו ידוע, כאשר חלק מהמקרים חדשים ונוגעים לפעילות הישראלית בשטח לבנון, ואחרים נמשכים שנים ואף עשרות שנים.
סיבה לדאגה? שיתוף הפעולה בין לבנון לסוריה עולה שלב
ברשימה לבנונית מעודכנת שפורסמה בסוף אוגוסט נכללו גם אנשים שלפי הגורמים שערכו אותה נעצרו במהלך פעילות ישראלית ב-2025 וב-2026. בין המקרים שתוארו נמצאים לבנונים שנעצרו באזורים הסמוכים לגבול, במהלך תנועה בכפרים בדרום ואף בים מול א-נאקורה. לצד אלה מופיעים ברשימה גם נעדרים שתיקיהם נותרו פתוחים במשך עשרות שנים.
הדיווח על השחרור מגיע בתקופה רגישה במיוחד ביחסי ישראל ולבנון. למרות הפסקת האש שהוכרזה ביוני, המתיחות הצבאית נמשכת סביב מוקדים בדרום המדינה, ובראשם רכס עלי א-טאהר. חיזבאללה ממשיך לפעול באזור, בעוד ישראל מפעילה עליו לחץ צבאי ומזהירה שלא תאפשר לארגון להתבסס באופן שיסכן את כוחותיה.
במקביל מתנהל ויכוח פנימי בלבנון סביב יישום ההסדר שנועד להביא לנסיגה ישראלית הדרגתית בתמורה לפירוק חיזבאללה מנשקו והרחבת שליטת צבא לבנון. נשיא לבנון ג'וזף עאון ממשיך לתמוך במסגרת ההסכמות, בעוד חיזבאללה מתנגד לה ודורש לבטלה.
