במערכת פוליטית שצמצמה את שיח לכן ביבי לא ביבי, לפעמים מגיע משב רוח מרענן שבא להזהיר את כולנו שאם חלילה הימין יעלה לשלטון כך יגיע גם קץ הדמוקרטיה. אי אפשר לשכוח את השלטים שהשוו את נתניהו לארדואן, את "מזימת אפריל" של גנץ שטען שנתניהו שואף לפגוע בשלטון החוק, הטיעון השחוק שהעדר תקציב משמעותו פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ואי אפשר בלי הפגיעה של נתניהו בעולם המשפט ע"י רפורמה עתידית שלפיד בא למנוע.
כל אלה ביחד ולבד הם ניסיון לגרום לבוחר לחשוב שבחירה באחת המפלגות במחנה הלאומי תהיה במקרה הטוב פגיעה בדמוקרטיה ובמקרה הרע הריסתה לחלוטין. כאזרחית מודאגת, יצאתי השבוע לבדוק את התנהלותם של מגיני הדמוקרטיה, מה הם עשו למען חיזוקה של המדינה היהודית ודמוקרטית שלנו, בשנה וקצת בהם הם קיבלו את המפתחות למדינה.

המעשה הדמוקרטי הראשון שבחרה הממשלה לעשות היה, להמליך ראש מפלגה עם 6 מנדטים לרשות הממשלה, זה לא משנה שהעם לא תמך בו, הוא הסכים לקבל את התפקיד תמורת מכירת חיסול של ערכים ואלקטורט, העדר אמון הציבור לא פקטור – הקמת ממשלה בכל מחיר כן, נשמור על הדמוקרטיה באמצעים לא כשרים.
המעשה הדמוקרטי השני של הממשלה היה להרחיב את החוק הנורבגי, החוק הורחב כך שכמעט כל שר בממשלה יוכל להתפטר מהכנסת ובמקומו ייכנס חבר כנסת מהרשימה שלא זכה למקום בכנסת. למשל, מפלגה עם שלושה שרים וחמשה מנדטים תוכל להכניס 8 אנשים לממשלה ולכנסת והכל על חשבון משלם המיסים.
למעשה, כיום בכנסת מכהנים מעל 20 חברי כנסת נורבגים, שהן בובות על חוט של השרים שהתפטרו מאחר והם מחויבים להתנהל בהתאם להוראת השר שהתפטר ופינה להם את מקומו בבית המחוקקים, כלומר כל הזכויות של חבר כנסת רק בלי החובות לבוחר. הייתה כאן כוונה ברורה לנטרל את הכנסת כך שהיא תהיה שלוחה של הממשלה ולא חלק מאבני היסוד של הדמוקרטיה שהוא הפרדת רשויות בין ברשות המחוקקת לרשות המבצעת שהיא הממשלה.

כמובן שזה לא נגמר בזה, המעשה הדמוקרטי השלישי שהממשלה קידמה – לראשונה בהיסטוריה של ועדות הכנסת הייצוג לא עלה בקנה אחד עם גודל המפלגה כפי שהיה תמיד נהוג, חלוקת הועדות נעשתה באופן ששמר שוב, על כוחה של הממשלה בלבד. מפלגה כמו הליכוד עם 30 מנדטים ומפלגה כמו המשותפת עם חמשה מנדטים, זכו לרוב בייצוג שווה. לא נראה שהגנה על הדמוקרטיה היא בנשמת אפה של הממשלה הזאת ששומרת על כוחה בכל מחיר, כולל במחיר פגיעה בדמוקרטיה, באמת שאפשר להפסיק כבר בשלב זה, אבל לצערי החמור ביותר עוד לפנינו.
הממשלה הזאת, שלא באשמתה, ירשה את המדינה בתקופת מגפה עולמית, ללא ספק אירוע מאוד מורכב שהיה מאתגר פוליטיקאי ותיק וצעיר כאחד, אלא שהממשלה הזאת לא ממש רצתה לעסוק בקורונה, הם המשיכו עם הדרכון הירוק שפגע בחופש התנועה של אנשים שבחרו לא להתחסן, דרשו מאנשים להציג ניירת בכניסה לכל מקום שתוכיח שהם אכן חוסנו ולא מסוכנים ליתר האוכלוסייה חלילה.

בתי קפה ומסעדות, מוסדות תרבות, אוניברסיטאות לא אפשרו לאנשים לא מחוסנים להיכנס בכותליהם. הממשלה במדינת היהודים, בחרה לראות בקבוצה אחת באוכלוסייה פגע רע המסכן את יתר האוכלוסייה כטקטיקה לטיפול במגפה עולמית. נכון, גם בממשלת נתניהו היה דרכון ירוק, אבל הממשלה האמינה בסגרים שהיו תקפים לכולם ולא יצרו הפרדה בין סוגי אזרחים ובטח לא שלחה אזרחים לריב זה עם זה כפי שראש הממשלה הציע כפתרון למגפת הקורונה.
ראש ממשלת המעבר, יאיר לפיד, שממשלתו כוללת 59 חברים בלבד, ביצע את הפועלות הבאות: יצא למבצע בלי אישור הממשלה כקבוע בחוק, הצהיר שהוא בעד פיתרון שתי המדינות כאשר אין לכך רוב בעם ואין לו סמכות מתוקף היותו ראש ממשלת מעבר, ויתר על מים טריטוריאליים בהסכם עם לבנון והעברתם כמעט ישירות לחיזבאללה, בניגוד לחוק היסוד משאל עם הקובע שהסכם מדיני בו תוותר מדינת ישראל על שטחים בריבונותה מחויב משאל עם.
ואי אפשר בלי להתייחס לניסיון של לפיד, כראש ממשלה מכהן, לסגור ערוץ תקשורת כי הביקורת בערוץ לא נעימה לו. אקט זה ללא עוררין, הוא התנהלות שמתאימה למשטרים חשוכים ולא למדינה דמוקרטית, צדע מפליא במיוחד ממי שהגיע מהתקשורת ומתיימר להגן על הדמוקרטיה על כל במה אפשרית.

כל זה ועד לא מעט דברים שנפלו בשולחן העריכה אירעו רק בשנה האחרונה, בשנה הקרובה הממשלה העתידית של לפיד וגנץ מתכננת חקיקה שתאפשר הקמת ממשלת מיעוט (ממשלה של פחות מ-61 חברי כנסת), שתוכל להתקיים ללא תקציב ולא ניתן יהיה להפילה בשנתיים הראשונות לכהונתה.
במילים אחרות, תהיה כאן חקיקה שתתעלם מהפתק שהריבון ישלשל לקלפי ביום הבוחר, תנטרל את הכנסת, תפגע בעיקרון הפרדת הרשויות, ותעצים ממשלה שלא מייצגת את מרבית העם ורומסת ביד גסה את שיטת הממשל הקיימת וכל זה בחסות אלה שטוענים שהם באים להגן על הדמוקרטיה.
