זה סכסוך מדיני ואלים שכמעט והתפוצץ בשבועות האחרונים בגלל סיבה מפתיעה במיוחד: לוחיות רישוי, כן, אלו שעל הרכבים.
קוסובו היא מדינה קטנה בבלקן שהכריזה על עצמאות בשנת 2008, מסרביה, לאחר שנות שלטון ארוכות ומרות על ידי הממשל מבלגארד, על גלגוליו השונים. בעוד ארצות הברית תמכה במהלך, וכך גם ישראל – הגוש הרוסי, שמנהל גם את נשיא סרביה ווצ'יץ', התנגד. המתיחות עלתה, וירדה – וכמעט והגיעה לנקודת שיא כשקוסובו דרשה ממכוניות סרביות לכסות את לוחות הרישוי הסרביות שלהן כשהן נכנסות לשטחה, דרישה שסרביה מקיימת בנוגע לרכבים מקוסובו שנכנסים לשטחה.
"המצב קצת נרגע, וכעת קוסובו בצומת דרכים: מתיחות נוספת או הסכם סופי עם סרביה", אומר לנו ד"ר היסן בארישה, חבר פרלמנט בקוסובו, גנרל בצבא המקומי בעברו. "אנחנו מצפים מארצות הברית לנהל את המצב בעזרת הסכמים שנחתמו בעבר. ברור שאף אחד לא רוצה לחזור למציאות הקשה של מלחמת קוסובו משנות ה-90; אנחנו מבקשים מממשל ביידן ליישם חלק מההסכמים שכבר נחתמו, על מנת להשיג רגיעה ויציבות".
לדברי בארישה, איש למוד נסיון, יש קשרים עמוקים בין ארצו הקטנה למדינת היהודים, ישראל – "יש לנו הרבה דברים היסטוריים במשותף. הייתי שמח לראות יוזמות שישפכו אור על נושאים היסטוריים המגבירים את הקשרים הישנים והחדשים שלנו כאומות, כמו העזרה של העם האלבני – שתושביו הם אלו שגרים בקוסובו, ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. שני העמים צמחו דרך החוויות ההיסטוריות שלהם, חלקן הגדול מהמאה הקודמת".
"גם כיום יש דמיון בין המדינות", הוא מוסיף. "הייתי רוצה לראות שיתוף פעולה צבאי, למשל. ישראל שלטה על רצועת עזה, והידע שיש לכם יכול לשרת את צבא קוסובו לשלוט בפשע המאורגן בצפון הנתמך על ידי המדינה הסרבית, לדוגמה".
עוד הוסיף חבר הפרלמנט המקומי, פרטים על המאבק של קוסובו באיזור, ועל נסיונה לייסד צבא. נכון להיום אלו חיילים של הברית הצבאית הצפון- אטלנטית נאט"ו שמגנים על גבולותיה, כשלמדינה הצעירה מותר, לפי הסכמים, לנהל רק כח משטרה מקומי. "קוסובו חייב לפעול כמדינה עצמאית, כמו ישראל, בין השאר על מנת שתוכל להגן על אנדרטאות התרבות שנבנו במשך מאות שנים יחד עם הנכסים והאנשים שלה. אנחנו נקים צבא כדי להגן על עצמנו. סרביה מנסה לפגוע בשלמות הטריטוריאלית שלנו כל הזמן".
