הייעוץ המשפטי במשרד הבטחון מתיר לבני גנץ לקדם הקלות לייצוא בטחוני לחו"ל, על אף הגילויים החדשים בארה"ב כי חברת המימד החמישי בראשה עמד גנץ ניסתה לכאורה למכור את טכנולוגיית החברה לקטאר – ללא אישור משרד הביטחון. על פי מסמך שהגיע לידי 'עכשיו 14', בלשכה המשפטית של משרד הביטחון מגבים את גנץ, וטוענים כי אינו מצוי בניגוד עניינים, שכן לגרסתם ההקלות המתוכננות "לא נועדו להיטיב עם גורם ספציפי כלשהו". בתגובה ל'עכשיו 14' מוסיפים במשרד הביטחון כי הם "דוחים כל ניסיון לייחס מניעים שאינם מן העניין בעבודת הדרג המקצועי".
לצד זאת, במשרד מבהירים כי על אף שגנץ הניח את טיוטת התקנות בתקופת הבחירות – המשך קידום ההקלות יתרחש רק בכנסת הבאה. יצוין כי התקנות אמורות להיות מובאות בפני ועדת חוץ וביטחון, שהיו"ר הנוכחי שלה, רם בן ברק, שימש גם הוא כבכיר ב'מימד החמישי', לצד גנץ.
עמדת משרד הביטחון נמסרה במענה לפניית עו"ד זהבה גור, ובעקבות פרסום של אבי וייס. מדובר בטיוטת תקנות שהניח שר הביטחון גנץ להערות הציבור ב-21 באוגוסט, ועיקרן הקלה על יצואנים ביטחוניים ישראלים לשווק מרכולתם (נשק, טכנולוגיה, ידע וכו') בחו"ל. לפי התקנות המוצעות, "תורחב רשימת פעולות השיווק שעבורן לא יידרש רישיון", ובנוסף מוצע להרחיב את רשימת המדינות שלגביהן יחולו תקנות הפטור. המדינות המאושרות יחולקו לשתי קבוצות (במקום אחת כיום), וזהותן תישאר חסויה – בדומה למצב כיום.
המשמעות היא כי הציבור הישראלי לא יוכל לדעת אילו מדינות יתווספו לרשימה האקסקלוסיבית של מדינות הפטור. בד בבד, ביוני האחרון נחשף בארה"ב שחברת ההזנק 'המימד החמישי', בראשה עמד גנץ לפני הצטרפותו לפוליטיקה, ביקשה לשווק את תוכנת הריגול שלה לקטאר – מממנת טרור מהגדולות בעולם. המידע נחשף במסגרת חקירה המתנהלת נגד הגנרל האמריקני לשעבר, ג'ון אלן, הנחשד ע"י ה-FBI כי פעל כסוכן של קטאר מבלי לדווח על כך.
אלן היה חתום על חוזה עם המימד החמישי, בראשות גנץ. על פי צו החיפוש של ה-FBI, בנובמבר 2016 נשלח מייל מאלן מייל בו הצהיר: ״תמיד ראיתי בחזוני שתפקידי במימד החמישי ישמש כמנוף לידידות ולקשרים בינלאומיים כדי להביא את המימד החמישי לפני קליינטים פוטנציאליים וקניינים". אלן ציין כי הקטארים ביקשו ממנו להביע תמיכה במוצר של המימד החמישי – לפני ראש המודיעין הקטארי ושר הביטחון הקטארי – שני בעלי תפקיד רשמיים אותם פגש אלן בדוחא ביוני 2017.
חוות דעתו של אלן היתה שהתמיכה ״קרוב לודאי תביא להחלטה סופית ותגרום לתוצאה שקטאר תחליט לקנות את המוצר של המימד החמישי״. על פי ההצעה של המימד החמישי, השווי של השלב הראשון בעיסקה היה 72 מליון דולר – ואם היתה יוצאת לפועל, אלן היה מקבל עמלה של מעל למליון דולר. ב-FBI לא יודעים עדיין האם ממשלת קטאר הסכימה להצעה של המימד החמישי או האם אלן קיבל את העמלה כתוצאה מכך.
יצוין כי לפי עמדת משרד הביטחון, חברת 'המימד החמישי' "אינה ולא היתה רשומה כיצואן ביטחוני באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) וכך גם לא עובדיה או מנהליה. החברה לא רשמה מוצרים באפ"י". במילים אחרות, אם אכן המימד החמישי ניסתה לסחור עם קטאר – היא עשתה זאת בניגוד לחוק. יצוין כי לא מן הנמנע שהמימד החמישי הציעה מוצריה למדינות נוספות – שאין אנו יודעים זהותן.
בימים אלו נחקרת פרשת המימד החמישי בפרקליטות מחוז ירושלים, לאחר שנחקרה ברשות התחרות. גנץ כיהן בין ספטמבר 2015 עד סוף 2018 כיו"ר דירקטוריון 'המימד החמישי' – שפיתחה מערכת בינה מלאכותית למודיעין צבאי ואזרחי. החברה הציעה שירותיה גם למשטרת ישראל וקיבלה מיליוני שקלים מהמשטרה לפיילוט, אך על פי מבקר המדינה הזינה את המשטרה בנתונים שגויים על מנת לפאר את עצמה. יצוין כי גנץ מראש הוגדר כמי שאינו חשוד בפרשה – על אף היותו יו"ר החברה.
אם התקנות החדשות שביקש גנץ לקדם יעברו, ייתכן שהן יוכלו 'להלבין' עבירות על חוק הייצוא הבטחוני שבוצעו קודם לכניסת התקנות לתוקף: ע"פ פסיקת בג"ץ מ-1997, לפיה חוק חדש המבטל או מקל על עבירה יסייע רטרואקטיבית גם למבצע העבירה לפני כניסת החוק לתוקף. המשמעות היא כי אם יצואן בטחוני שיווק ציוד בטחוני למדינה מסוימת בניגוד לחוק, אך בעקבות התקנות החדשות אותה מדינה תיכנס לרשימת המדינות הפטורות – לא מן הנמנע שהעבירה שלו תתייתר.
במשרד הביטחון שוללים על הסף אפשרות כי גנץ מצוי בניגוד עניינים בקידום התקנות, אך כאמור לא ניתן לדעת אילו מדינות זכו להיכנס לרשימת הפטור. "התקנות מבוססות כאמור על עבודה מקצועית, ולא נועדו להטיב באופן ספציפי עם גורם כלשהו", נכתב. במשרד הביטחון ציינו כי "לא מצאו פגם בטיוטא".
עוד צוין כי "אין ולא היתה כוונה להניח את התקנות על שולחן הכנסת הנוכחית בתקופת בחירות, והמשך קידום התקנות מתוכנן לכנסת הבאה". לאור זאת, לא ברור מדוע היה דחוף לפרסם את טיוטת התקנות בתקופת בחירות, ע"י שר ביטחון שעמד בראשות חברת ייצוא בטחוני המצויה בימים אלו בחקירה, ולא להמתין לממשלה והכנסת הבאות.
ממשרד הביטחון נמסר: "התקנות המוצעות פורסמו להערות הציבור בתום עבודת מטה ארוכה ומקצועית, שהוביל משרד הביטחון בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים השותפים בתהליך הפיקוח על היצוא הביטחוני. התקנות נועדו למקד את הפיקוח בנושאים רגישים או מסווגים על ידי הפחתת הנטל הרגולטורי בשיווק מוצרים בלתי מסווגים. אין ולא הייתה כל כוונה להניח את התקנות על שולחן הכנסת הנוכחית בתקופת בחירות, והמשך קידום התקנות מתוכנן לכנסת הבאה. אנו דוחים כל ניסיון לייחס מניעים שאינם מן העניין בעבודת הדרג המקצועי".
מעו"ד זהבה גור, שהגישה את התלונה למשרד הביטחון נמסר: "אין בתשובת משרד הבטחון התייחסות עניינית לטענות החמורות המפורטות בתלונתי בקשר עם פרשת ״קטארגייט״, טענות המקימות חשד לכאורה לביצוע עבירות פליליות חמורות של חב׳ המימד החמישי ומי שעמדו בראשה במועד הרלוונטי בני גנץ שר הבטחון ורמטכ״ל לשעבר ורם בן ברק המשנה לראש המוסד ויו״ר וועדת חוץ ובטחון בכנסת היוצאת.
הדברים מקבלים משנה תוקף עת מדובר בגורמים בטחוניים מרכזיים שבחרו לקיים קשר עסקי (מכירת תוכנות ID) עם קטאר, מדינה תומכת טרור (חיזבאללה וחמאס) כמו גם משטר האייתולות באיראן. אין נפקות בין אם הדבר נעשה במישרין ו/או בעקיפין. המדובר בעבירות חמורות לכאורה על בטחון המדינה ועל כן יש לפתוח לאלתר בחקירה נגד המעורבים בפרשה . כך מצופה לפעול במדינת חוק מתוקנת ללא משוא פנים וללא שיקולים זרים".
