בפוסט שכתב אתמול (שבת) הזמר, השחקן וחתן פרס ישראל לזמר העברי יהורם גאון, התייחס לשונות בין ארץ ישראל של "שעות הבוקר" לבין זו של "שעות הצהריים". "ארץ ישראל של הליכת הבקר היומית שלי, היא ארץ ישראל אחרת ,ארץ של צינת בוקר וחום של מאור פנים, בה כל הבאים למולך אומרים שלום חייכני, נעים ונלבב וזו ישראל יפה שמאוד שונה ואחרת מזו של שעות היום כשהשמש קופחת וצינת הבקר מתאדה אל תוך החום היוקד ואל העצבים שבעקבותיו", פתח את הפוסט.
1+"שעה אחרי ההליכה הנעימה של הבקר משנָה כבר הארץ את פניה ואותו אדם נָעים שאמר לי שלום כל כך יפה במסלול ההליכה, יוצא עכשיו לעבודת יומו במכוניתו העצבנית כמותו, ואני שעודני בדרכי חזרה הבייתה נבהל מפגיעתו הדורסנית, כי אני עוד שרוי בארץ ישראל היפה של הבוקר", הוסיף ועמד על ההבדלים לדבריו.
בהמשך, הביע גאון את דעתו על תקופת הסליחות, בה רבים מתפללים בכותל המערבי – "למול האבנים הגדולות", שכן לדעתו מדובר בתקופה בה כולם מסבירי פנים, ותרנים, ורחומים לעומת תקופת היום יום, אותה כינה "המסוכסך אצלנו בינו לעצמו".
1+"בארץ ישראל של סליחות, אלפים נוהרים לכותל להתחנן שם בִּצְקון לחשם וכולם מסבירי פנים, כי כולם חשים שם למול האבנים הגדולות, שהם לא הדבר הכי חשוב בתבל, יש מישהו או משהו גדול מהם, נשגב מהם ומבינתם, מאות רבות בנחלאות, הולכים מבית כנסת לבית כנסת לשמוע פיוטים, הנוגעים במקום הכי צורב מגעגוע, הכי רוטט שבלב, (גם אם אתה חילוני)", כתב בנושא.
את הפוסט חתם בנימה ביקורתית כשטען כי ארץ ישראל של "איילת השחר" שונה בתכלית מזו של צהריי היום, ש"הופכת את האנשים לשונאים". בדבריו אף התייחס לרעיון של ממשלת אחדות: "אין שום דמיון בין ישראל של האשמורת השלישית ואיילת השחר, בה שרים :קמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי וְנַפְשִׁי שְׁחַרְחֹרֶת מִפְּנֵי רֹב זְדוֹנַי לזו של צהריי היום ההופכת את האנשים לשונאים, לו יכולנו לשאול מישראל של "הסליחות" כמה רגעי חסד של סבר פנים, של מודעות לָקוטן וּלשפלות הרוח של יצורי האנוש, אולי היינו מסוגלים לברוא לנו יש מאין בלתי אפשרי ממשלת אחדות".
