בעתירתה, טוענת "יש עתיד" כי הליכוד הפיץ מסרון המהווה תעמולת בחירות שאינה מזוהה, ובכך הופרה דרישת השקיפות המחייבת זיהוי של מפרסם תעמולת בחירות. תוכן המסרון, כפי שהובא בעתירה, הוא הזמנה להשיב על סקר קצר, בזו הלשון: "האם לדעתך גנץ ולפיד צריכים לפעול ביותר נחישות מול הסכם הגרעין המסוכן עם איראן? בואו להשתתף בסקר? https://go.netaniyahu.org.il/dxwv"
עוד נטען בעתירה, כי הלחיצה על הקישור המצורף למסרון מובילה לדף בו ניתן לענות על הסקר ובו שלוש אופציות: "כן", "לא" ו"לא יודע". לאחר המענה על הסקר, מועברים העונים לדף הטלגרם של יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, העומד בראש הליכוד. "יש עתיד" טוענים שהסקר מהווה תעמולת בחירות, כאשר המסר הוא, שהממשלה הנוכחית אינה פועלת בנחישות מספקת בנושא שנמצא על סדר היום החדשותי והפוליטי.עוד נטען, כי היות והמסרון מהווה תעמולת בחירות, הוא לא עומד בדרישת ההזדהות הקבועה בחוק.

בהחלטתו מציין השופט עמית: "בתגובתה הרחיבה המשיבה על כך שהחוק אינו מפרט במפורש את הכללים לגבי הפרטים הנדרשים כדי לענות על דרישת ההזדהות. על כן, לטענתה, יש לראות במכלול הפרטים והרמזים שקיימים במסרון ובקישור המצורף אליו ככאלו העונים על הדרישה. אין בידי לקבל טענה זו. ההזדהות צריכה להיות מפורשת וברורה, שלא על דרך הדרש, הסוד והרמז, ואין להפוך סוגיה פשוטה ובהירה למורכבת ומסובכת שלא לצורך. החוק דורש שמודעת בחירות הכוללת תעמולת בחירות תישא את שמו של מי שהזמין את המודעה. כך, חלק ופשוט. בענייננו, הליכוד עומד מאחורי שליחת המסרון ושמו נפקד מהמסרון כמי שהזמין אותו".
הוא הוסיף: "לשון החוק ותכליתו ברורים – מסר שעניינו תעמולת בחירות חייב להיות מזוהה על ידי שולחו. הבוחר לא נדרש לתור ולחפש את זהות המפרסם, ולהסיק מכתובת דף האינטרנט או מתנאי השימוש בדף נפרד (שטעון כמובן הקשה על קישור – שעלולות להיות לו משמעויות בהיבט של מאגרי מידע) מיהו השולח. המסרון עצמו נדרש לשאת את שמה של רשימת המועמדים באופן ברור".
העתירה ותוצאותיה היו יכולות להימנע לו המסרון היה נחתם בשתי מילים בלבד: "מטעם הליכוד". המשיבה בחרה להימנע מכך ותחת זאת הכבירה טענות בנוגע לפרשנות חוק ברור ומפורש. יש להצר על כך, ואציין כי אין זו הפעם הראשונה וגם לא השנייה, במערכת הבחירות הנוכחית, שמצאתי כי המשיבה הפרה את דרישת ההזדהות הקבועה בחוק. הליכוד חויב בהוצאות העותרת בסך 20,000 שקלים.
