accessibility-icon
share-icon
צילום: לע"מ
צילום: לע"מ

הרצוג בגרמניה: "מודה על המחויבות לצדק היסטורי בפרשת ספורטאים"

אבירם בן מרדכי

אבירם בן מרדכי

ח אלול ה'תשפב (04.09.22)

0

like

0

dislike

נשיא המדינה יצחק הרצוג התקבל היום, בטקס קבלת פנים ממלכתי על ידי משמר כבוד בארמון הנשיאותי שלוס בלוויו אשר בברלין, בירת גרמניה: " רגע שבו מתמזגים יחד, עבר ועתיד, כאב וגאווה, זיכרון ותקווה"


נשיא המדינה יצחק הרצוג החל היום (ראשון) את ביקורו בגרמניה והתקבל בטקס קבלת פנים ממלכתי בארמון הנשיאותי שלוס בלוויו. נשיא המדינה התקבל על ידי נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר. בהמשכו, נוגנו המנוני שתי המדינות בעוד הנשיאים סקרו את משמר הכבוד. כמיטב המסורת, חתמו נשיא המדינה ורעייתו בספר האורחים של הארמון הנשיאותי.

בהמשך, התקיימה פגישה מדינית בין השניים. בפגישתם דנו הנשיאים בחשיבות שמייחסות המדינות ליחסים הבילטרליים, ובהרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות. נשיא המדינה הודה לנשיא שטיינמאייר על ידידות האמת ומחויבותו האישית ליחסים בין המדינות ופיתוחם. לאחר הפגישה, התקיימה פגישה בילטרלית מורחבת בהשתתפות שתי המשלחות. לאחר מכן נשאו נשיא המדינה ונשיא גרמניה הצהרות משותפות לתקשורת.

maximize-image
images-count1+
צילום: לע"מ

הרצוג: "מכובדי נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר, אני גאה לעמוד כאן, לצידך, בביקורי הממלכתי הראשון כנשיא מדינת ישראל, על אדמת גרמניה. זה רגע שבו מתמזגים יחד, עבר ועתיד, כאב וגאווה, זיכרון ותקווה. כמו רבים אחרים בעם היהודי, הביקור הזה הוא עבורי מסע שורשים, אישי ולאומי גם יחד. משורשיי המשפחתיים בגרמניה, ועד הפעם הראשונה בה דרך אבי – הנשיא השישי של מדינת ישראל – חיים הרצוג, על אדמת גרמניה, כקצין יהודי גאה, וממשחררי מחנות המוות, שבאחד מהם – ברגן-בלזן – אחתום את ביקורי הממלכתי בגרמניה, יחד איתך, כבוד הנשיא, בעוד יומיים"

הוא הוסיף: "חודשים ספורים לאחר שחרור ברגן-בלזן, באוקטובר 1945, ביקר במחנה העקורים ברגן-בלזן מי שהפך לימים לראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל – דוד בן גוריון. עם סיומו של הביקור, הוא חתם על פתק ובו כתב מילים ספורות: "עם ישראל חי". אני ניצב כאן היום, כשבפי אותו המסר, אותה הקביעה: עם ישראל חי. נצח ישראל לא ישקר".

כזכור, לפני כשבוע הושג הסכם פיצויים בין משפחות י"א חללי מינכן לממשלת גרמניה בסך 28 מיליון יורו. הנשיא הרצוג בירך על ההסכם בנאומו ואמר: "בחודשים האחרונים עסקנו יחדיו, אתה ואני, לא מעט, בטרגדיה של הטבח בספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972. אני מודה לך על מחויבותך המוסרית והבלתי נלאית לצדק היסטורי, מחויבות שבאה לידי ביטוי במעורבות האישית שלך, שהביאה בסופו של דבר לפריצת דרך, אשר בעיקרה: נטילת אחריות מצד ממשלת גרמניה לכשלים באבטחה ובחילוץ, חקירה היסטורית ממצה, ופיצוי, עבור המשפחות האבלות. אני מעריך ומוקיר את מאמציך להביא את הפרשה הכאובה הזו לכדי ריפוי; ומקווה שמכאן ואילך נמשיך לזכור, להזכיר, ובעיקר להנחיל את לקחי הטרגדיה ובהם חשיבות המאבק בטרור – לדורות הבאים".

maximize-image
images-count1+
צילום: לע"מ

"ידידי הנשיא, אני ניצב כאן היום כשארבע מילים עומדות לנגד עיניי: בשם העבר, למען העתיד. הבסיס למערכת היחסים בין ישראל לגרמניה הוא אמנם מורכב, מאתגר, כואב לפעמים, אבל הוא יצר קשר עמוק וברית איתנה וחשובה. לעד נועדנו להיות אחוזים זה בזה, בקשר של עבר ולא פחות מכך – בקשר של עתיד ושל תקווה. היום אנו יודעים, שהקשר בין ישראל וגרמניה, הוא נכון, הכרחי, וחיוני. עבור ישראל, ועבור גרמניה" הוסיף הנשיא.

עקבו אחרינו גם ב-Google News