עתודאי בן 20 שהתעקש שלא להסתפר ביום חיולו, נשפט בסוף יומו הראשון בצה"ל למחבוש בגין סירוב פקודה. מפקדי הצבא, שנדחקו לפינה או אם תרצו נפלו למלכודת צפויה, נדרשים להבין כי מדובר בסוגיה שבכוחה לעורר סערה נרחבת ומהותית יותר מאורכה של שערה.
העתודאי שהוכשר מטעם הצבא כהנדסאי בכדי לשרת כמפעיל טכני על ספינת טילים בחיל הים, הגיע ביום חמישי ה-25 באוגוסט ללשכת הגיוס על מנת להתחייל, אך סירב להסתפר בטענה שאין שום הבדל בין חייל לחיילת. ניסיונות המפקדים והקצינים לשכנעו עלו בתוהו, וכך גם הצעת גורמים בכירים באגף כוח אדם (אכ"א) לדחות את שירותו בכדי ש"יתאפס" על עצמו ויחזור מסופר מהבית. באותו יום נכלא החייל בגין סירובו.
היסטוריה משפטית קצרה
אין מדובר במקרה הראשון מסוגו בו נתקל הצבא בסרבן תספורת. ב-30 בינואר 2013 נשלח עמרי דובוסק כהן למעצר לאחר שסירב להסתפר בבסיס הקליטה והמיון. החייל הטרי דאז עתר לבג"ץ בטענה כי פקודות התספורת בצה"ל מפלות בין גברים לנשים ובין חיילי מילואים לחיילים סדירים. עורכת-דינו של החייל, מירה סלומון אמרה ש"דרישות הפקודה פוגעות בזכויות היסוד של משרתי הסדיר" והסבירה כי "מדובר בפגיעה שאינה סבירה או מידתית בכבודם וגופם" של החיילים. השופטת אסתר חיות, לימים נשיאת בית המשפט העליון, דרשה משלטונות הצבא להשיב בתוך שבוע לעתירה ושחררה את החייל לביתו עד להתבהרות הדברים בעניינו.
4+לבסוף הכריעה השופטת וקבעה, בהתבססה על עתירה דומה בעניין שהוגשה כמה שנים קודם לכן, כי אין מקום להתערבות בית המשפט בהסדרים הנהוגים בצה"ל בכל האמור לתספורות חיילים: "העתירה אינה מגלה עילה להתערבות בהוראה שנקבעה על ידי רשויות הצבא בדבר אורך שיערם של חיילים, נוכח היותן של רשויות הצבא הגורם בעל הידע והמומחיות לעניין שמירה על המשמעת בצה"ל ומשההחלטה בעניינים מעין אלו מצויה בלב שיקול דעתם המקצועי", כתבה השופטת חיות. בצה"ל טענו בתשובה לאותה העתירה: "ערך המשמעת הצבאית מחייב כי החיילים ישמרו על מראה אחיד ומסודר ומכך נובעת, בין היתר, הדרישה להקפיד על תספורת קצרה לחיילים". בכל האמור לטענות ההפליה בין גברים לנשים אמרו בצבא כי אין בהן ממש, שכן ההבדלים הקיימים בין המינים בכל הנוגע להופעתם החיצונית "מהווים שוני רלוונטי המצדיק הוראות שונות בעניין אורך שיערם של חיילים וחיילות".
דובוסק כהן אמנם נאלץ להמשיך בהליך הגיוס שנקטע בזמנו עם שיער קצר, אך האם יש ממש בטענת "השוני הרלוונטי" לדברי השופטת חיות, בהקשר תספורת החיילים והחיילות המשרתים יחדיו באותו תפקיד ויחידה לוחמת, תומכת לחימה או מנהלה, גם בחלוף עשור? תקופה בה השתנו פני הדברים וחדרו אי אילו אג'נדות לא בהכרח רלוונטיות לצבא.
4+השופטת חיות הסתמכה על החלטת הרכב קודם של שלושה שופטי בג"ץ אשר דן ב-13 במרץ 2001 בעתירתו של אביחי סבן, דוגמן בשעתו, שצה"ל סרב לגייסו עד שיספר את מחלפות ראשו, מהן מיאן להיפרד. השופט יעקב טירקל דימה במהלך הדיון את העותר ל"שמשון הגיבור", אך ציין: "בצבא צריך משמעת. מחר יבוא חייל אחר ויגיד 'אני חפץ ללכת עם חצאית'. גם אנשי המילואים נראים כפראי אדם. אני אומר לכם שאם הייתי קצין משמעת בצה"ל, הייתי מטפל גם בזה". השופט אליהו מצא שאל את נציגת המדינה, עורכת הדין דינה זילבר, לימים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, במה שונה שיער ראשו של חייל משיער הזקן אותו מותר לגדל: "מדוע פה הנורמה שונה?". בתגובה אמרה זילבר כי רק במקרה של בעיה רפואית יסכים צה"ל לגייס חייל עם שיער ארוך. לאור הדברים, הציע השופט טירקל פתרון לבעיה הסבוכה: סבן יביא אישור רפואי שיעיד על פגיעה נפשית שתיגרם לו מגזיזת שיערו, ובעזרת הפטור הרפואי יגויס לצה"ל, מבלי שיהיה צורך לשנות את הנהלים בצבא. דווקא נציגו של העותר לא התלהב מהפתרון הזה, ואמר כי אינו רואה כל סיבה לכך שמרשו ייאלץ להצהיר על בעיה נפשית. בתום הדיון הורה בג"ץ למדינה לנמק תוך 45 יום מדוע לא תגייס חייל שמסרב להסתפר. ב-26 ביולי 2001 דחה הרכב שופטי בג"ץ את עתירתו של אביחי סבן, בקבעם שהיענות לעתירתו תגרור גל עתירות נוספות שיפגעו באחידות בצה"ל: "זה ירצה לשרת בסנדלים, זה יסרב לחבוש כובע ויהיה לנו צבא של פרטיזנים", כהגדרת ראש ההרכב- השופט אליהו מצא. האם אפשר כיום לקבוע שהשופט טירקל באמירתו היה גם נביא?
בחזרה להווה
האם כוחו של צה"ל נבחן עתה על שערות ראשו של עתודאי צעיר ש"מורה לא יעלה על ראשו" בהשאלה לשמשון הגיבור, או שמא שערות ראשו של העתודאי מהוות רק עבורו מכשול כפי שהיה בעבור אבשלום?
למען הסר ספק אבהיר כי צבא חייב במשמעת ועל כל חייל מעת גיוסו למלא אחר פקודות הצבא, כל עוד אין "דגל שחור" מתנוסס מעליהן. אלו הם דברים ברורים, שלצערי אינם נמצאים עוד בקונצנזוס משום תהליכים חברתיים שונים ומעורבות אג'נדות וגורמים זרים בשיקולי הצבא, שהביאו לבלבול יוצרות וחוסר שוויון, דווקא בשם השוויון למרבית האבסורד, עמו צה"ל משתף פעולה במקום לקבל הכרעה ברורה.
בג"ץ הלוחמות – הטקטיקה נחשפת | אל״מ במיל׳ טל בראון
צה"ל נוהג בסוגיית השוויון המגדרי כשבשבת רוחות המושפעת מרוחות השינוי הפרוגרסיביים, ללא שמנווט הוא ושומר על דרכו באמצעות מצפן ערכי. הצבא נמנע מלהכריע בסוגיות מגדריות ומאמץ מילים נשגבות כ"שוויון" מבלי שנתן את דעתו בהן לאשורן, במובנן הרחב ולא הצר והנקודתי. משעה שבחר הצבא לנקוט במדיניות מבולבלת ומבלבלת זו, בל ייפלא הדבר כי יקומו חיילים כדוגמת העתודאי וידרשו שוויון מגדרי מעשי לא רק בתספורתם אלא גם בדברים מהותיים לא פחות כדוגמת משך השירות. הרי אין שום סיבה גלויה לעין ומתקבלת על הדעת, לפיה בשנת 2022 גבר ואישה המבצעים תפקיד זהה לחלוטין ישרתו משכי זמן שונים, יתקדמו באופן שונה, יזכו לדרגה בזמן שונה, יתוגמלו כספית באופן שונה וכיו"ב. ההסבר היחיד והארכאי להבדל נעוץ בחוק שירות בטחון (נוסח משולב), תשמ"ו-1986 שחברי וחברות כנסת ישראל החרוצים והערכיים לא טרחו לבחון, לשנות או להתאים למציאות. סעיפים 15-16 לחוק מגדירים ומבחינים בין משכי שירות שונים לגברים ונשים רק משום מינם- מדובר בלא פחות משערורייה בימינו נוכח דרישתן של נשים לשוויון בשירות ובעבודה באזרחות! תמה אני בפני המחוקק שבסעיף 16א לחוק העוסק ב"שוויון בשירות (תיקון מס' 11) תש"ס-2000 "- בחר במודע, כפי הנראה, להתעלם מסוגיות שוויון מהותי ולהשאירן לפתחו של צה"ל ה'מוטרל' על ידי מי שבוחרים לאתגרו מעת לעת בנסיבות אלו ואחרות.
4+מדוע זה יש הבדל במשך השירות לפיו פקיד שלישות ישרת 8 חודשים יותר, במשכורת חייל סדיר, מאשר פקידת שלישות? מדוע תקבל הפקידה אפשרות לצאת לקורס קצינות לפני החייל ולהיכנס לקבע בתום שנתיים סדיר, בעוד מקבילה הגבר יכנס לקבע רק בתום שנתיים ושמונה חודשים? להבדל זה ישנה משמעות כלכלית אדירה על המשרתים המסתכמת בעשרות אלפי שקלים (כ-82 אש"ח לפחות) והטבות הנובעות מעצם הכניסה לקבע, מאפשרויות קידום בתפקידים ודרגות ועוד. על כך יש להוסיף ולתהות מדוע 'צמד החיילים שלנו' המשרתים יחד באותו תפקיד מוגדר, באותה יחידה ואף באותו משרד כפקידים, נהגים, מש"קי מודיעין ועוד מגוון רחב של תפקידים – אין נוהגים כלפיהם באותה מידה כשנוגע הדבר לכללי ההופעה החיצונית והלבוש? מדוע הפקידה יכולה ללכת עם שיער ארוך, עגילים, טבעות, צמידים, סנדלים, גרביים שונות וכו' בעוד החייל מנוע מכל אלו?
מצטרף הדבר לשונות המבחינה בין ספי מבחני הכושר הקרבי וההישגים הגופניים הנדרשים מנשים לעומת גברים המשרתים בתפקידי לחימה בצה"ל. דבר שערורייתי משום פגיעתו בכושרה וכשירותה של יחידה מבצעית. כלוחם ומפקד הייתי שמח לראות יותר לוחמות משתלבות בחמאס ובחיזבאללה- ייתכן ותרומתן העיקרית, אילו היו משתלבות שם, הייתה דווקא בעבורנו בעת לחימה.
בחזרה לעניין השיער- לא בכדי קיימות פקודות בצבאות שונים לאורך ההיסטוריה האנושית לקצץ את שיער הראש. ההיגיון המסדר העומד מאחורי הדבר אינו נוגע רק למראה אחיד, לסדר ולמשמעת הנדרשים ממסגרת צבאית, אלא גם לסוגיות מעשיות להן השפעות על בריאות הצבא ומבצעיות.
4+כל מי שעסק בקרב מגע או "הלך מכות" בשכונה יודע היטב ששיער ארוך מהווה נקודת תורפה בגוף האדם. שיער ארוך עלול להיתפס במנגנונים וחלקים נעים של מכונות ומערכות נשק שונות המסכנות את חייו של האדם ששערותיו ייתפסו בהם. כך גילתה ממש לאחרונה, ביום שלישי האחרון, צעירה שעבדה בשדה תעופה בארה"ב ונהרגה בתאונת עבודה מחרידה לאחר ששערה נתפס במסוע המזוודות עת העבירה מטען מבטן המטוס בו עבדה. האם בצה"ל מחכים ששיערה של חיילת ייתפס במערכת נשק או מכונה בבסיס מסוים או ספינה?
המלצות
פקודות הצבא נועדו כדי לקיימן על ידי כלל המשרתים. זאת ללא הבדלי דת, גיל, דרגה, מין, מגדר וכל השאר, בכדי שהצבא יוכל לתפקד כמערכת משומנת, כשירה וערוכה למלחמה באויב ולא באג'נדה הזויה או חו"ח האחד בשני.
"רק על יסודות התבונה יכון השלטון… רשאי אני לדרוש משמעת משום שפקודותיי הן הגיוניות" – כתב אנטואן דה סנט-אכזופרי בספרו "הנסיך הקטן". תגובות מפקדי צה"ל כלפי סירובו של חייל להסתפר ביום גיוסו נתלות בכללים המופיעים בהוראות הקבע ופקודות הצבא, השואבות את כוחן מהחוק במדינת ישראל. אך משעה שבפקודות ונהלי הצבא נבקעו בקיעים עמוקים מאשר רק בסוגיית אורך השיער גרידא, המטילים צל כבד על אופן התנהלותו השוויונית והרציונלית לכאורה- מוטב לצה"ל לגבש בהקדם האפשרי מדיניות ברורה ואחידה ביחסו לנושא ולהבחנה בין נשים לגברים בעת שירותם בתפקידים זהים ביחידות אלו ואחרות.
טוב יעשו חברי הכנסת הבאה אם יעדכנו את חוק שירות הביטחון ויבהירו לצבא כיצד נראה אותו שוויון מהותי בשטח, מאז נפרצו המוסכמות בבג"ץ אליס מילר המפורסם, ומושג השונות הרלוונטית המוזכר בו הפך לאות מתה לכאורה בעבור הצבא בפרט והחברה ככלל.
"דין אישה כדין גבר" הינה בגדר סיסמא חסרה, מפלה ומטעה שאינה משקפת בהכרח את ההוויה הקיימת בצבא. זאת כל עוד לא מוסדרים הנושאים המהותיים המסתתרים מאחורי הדרישה לשוויון במגוון התפקידים והיחידות בצבא ולא רק לפתיחת תפקידי לוחמה לנשים, הבוערת בעבור תומכי האג'נדה הצבועים.
אילו היה העתודאי מזדהה כטרנסג'נדר או מבקש שיפנו אליו בלשון רבים ולא כגבר במחילה, האם הייתה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם) מסייעת לו להתגייס מבלי להסתפר או לעבור במתקן כליאה צבאי תחילה? הרי מצופה הדבר ממנה ואף נובע מתוקף הגדרת עיסוקה: "עיסוק ומתן מענה בפניות, קבילות ובקשות שעניינן אפליה מגדרית ושירות משותף. בנוסף עוסקת בתחום שילוב הטרנסג'נדרים בצה"ל בכלל זאת קביעת מדיניות, נהלים והתאמות לשירות"?
הצבא נקרא להתמודד נכוחה עם הסוגיה שהציב העתודאי, במובנו הרחב של האתגר כבר עתה. מוטב שיעשה כן באופן מושכל יותר משהתמודד בעבר עם הבג"צים שהגישו אליס מילר לפני 27 שנה, הטנקיסטיות והחי"רנקיות לאחרונה, בטרם יידרש לדבר על ידי בג"ץ בהיקף נרחב ובפומביות רבה מכפי שהבין או ציפה.
במסמך הרמטכ"ל שכותרתו: "מצפן הרמטכ"ל בנושא גברים, נשים וכבוד האדם" כתב רא"ל אביב כוכבי בפתח דבריו: "כשחייל או חיילת קוראים 'אני נשבע!', הם מתחייבים לעשות הכול למען המדינה, אך באותה נשימה מצפים ליחס הוגן, מכבד ושוויוני". בהמשך הדברים כותב הרמטכ"ל בהקשר ההחלטה להדיר קצינה מהנחיית טקס השבעה בכותל המערבי כך: "ההחלטה פוגעת בערכים הבסיסיים ביותר שעליהם מושתת צה"ל ובראשם ערך כבוד האדם, שבמרכזו עיקרון השוויון בין כולם ושוויון בין נשים לגברים. בצה"ל, אבחנה בין אישה לגבר יכולה להתקיים רק על בסיס מקצועי וענייני". עוד מבהיר הרמטכ"ל חזור והבהר כי: "מוטלת עלינו החובה לכבד את התפיסות ואת ההשקפות של כל חייל ומפקד, אך בה בעת לשמור על כבודם של המשרתים האחרים ולפעול לאור הערכים של צה"ל. צה"ל עושה מאמצים רבים לתת מקום לכולם ובה בעת לכבד את כולם, אך גם גוזר על עצמו אחידות המתחייבת מארגון צבאי מגובש וממלכתי".
4+הרמטכ"ל שמודע להשפעות החיצוניות על צה"ל ולדילמות המפקדים כותב: "רק המפקדים בצה"ל קובעים את הערכים ואת הנורמות ביחידה, ורק הם קובעים מהם הכללים ביחידה. אסור למפקדים בצה"ל להיות מושפעים מקבוצות לחץ או מגורמים חיצוניים לשרשרת הפיקוד. מפקדים ומפקדות יקרים, אני ער לדילמות המקצועיות והערכיות שאתם ניצבים בפניהן לא פעם. עליכם להכריע, זהו תפקידכם, ולכל החלטה שתקבלו יהיו השלכות. זה טבעה של דילמה, אך כשאתם ניצבים בפני החלטה, מסייעים לכם בהכרעה ערכי צה"ל, הפקודות והנהלים, וגם הניסיון שצברתם והשכל הישר. כל אלו נקראים בצה"ל "שיקול דעת המפקדים". הפעילו את שיקול הדעת באופן מעמיק ומנומק ועשו זאת תוך גילוי כושר עמידה ומנהיגות". בסיום דבריו פונה הרמטכ"ל למפקדים בזו הלשון: "עליכם מוטלת החובה לייצר סביבה בטוחה, הוגנת ושוויונית, שתכבד כל משרת ומשרתת, סביבה שמבטאת את ערכי העם היהודי, רוח צה"ל והחברה הישראלית שעליה אנו מגינים. אני סומך עליכם ובטוח שנמשיך לפעול על־פי עקרון 'האדם יקר', שבמרכזו כבוד האדם, כבוד הדדי ואהבת האדם". לתשומת לב הצבא!
לסיכום
ראש ענף המשטר והמשמעת בצה"ל כותבת בסיכום איגרת לחיילי צה"ל כך: "המשמעת בעלת חשיבות מרבית להבטחת פעילותו התקינה של צה"ל והיא תנאי הכרחי לביצוע מלא ויעיל של המשימות המוטלות עליו. על מפקדים וחיילים כאחד חלה החובה להקפיד על הופעה תקנית ומסודרת שהינה מרכיב חשוב בכללי המשמעת בצבא".
הרמטכ"ל כתב במסמכו על השוויון בין גברים לנשים שצוין קודם לכן שכל חייל וחיילת בצה"ל "מצפים ליחס הוגן, מכבד ושוויוני" והבהיר כי "בצה"ל, אבחנה בין אישה לגבר יכולה להתקיים רק על בסיס מקצועי וענייני". במצבים בהם מתעוררת דילמה פיקודית וסוגיה מהותית הדורשת החלטה, אין מדובר בדין תורה בהכרח, אלא לרוב בהחלטות מפקדים בשר ודם ומשום כך "רק המפקדים בצה"ל קובעים את הערכים ואת הנורמות ביחידה, ורק הם קובעים מהם הכללים ביחידה".
כל שנישאר הוא לשלב בין קביעות השניים ולהתאים את הנאמר והנכתב למציאות כיום בצה"ל, ולא לזו שעמדה לזכותו בעתירות הקודמות לפני עשור ושניים בבג"ץ. יש לתקן את הדרוש בחוק שירות הביטחון, כמו גם בפקודות, הוראות והנחיות הצבא, כך שיעשו צדק עם המתגייסים על בסיס מקצועי וענייני, ובעיקר יכבדו אותם במענה ראוי שאינו מסתתר מאחורי האמירה הנדושה "אלו פקודות בצבא". הרי כל אלו נכתבו בידי אדם בשר ודם עם דרגות על הכתפיים ולא מלאך עם כנפיים, על כן המפקד הוא האחראי לעדכנן מבלי לגרום עוול בשם אג'נדה זרה, במזיד או בשגגה.
שורה תחתונה – יש לשפר באופן משמעותי את המשמעת בצבא. למנוע או לצמצם ככל הניתן כל אפליה שאינה מוצדקת מתוקף שונות רלוונטית. במסגרת זו על חיילים ככלל, לוחמים ותומכי לחימה בפרט, להיות מסופרים ומסודרים בהתאם לפקודות שאינן מפלות. יש להשוות את התנאים ומשך השירות בין המשרתים בתפקידים זהים ביחידות דומות ולתגמלם באופן זהה ללא קשר למינם, אמונתם ונטייתם.
בקצרה- נדרש ליישם את האימרה: "הצבא אינו תכנית כבקשתך".
