רבים נוטים לחשוב שחודש פברואר הוא תמיד הקצר שבחבורה בגלל סיבות הקשורות בטבע, או במחזור הסיבוב של כדור הארץ. אבל למעשה הכל נעוץ באנשים שפיתחו את לוח השנה הלועזי – הרומאים. הלוח הכיל בהתחלה 10 חודשים בלבד. זאת כיוון שהרומאים החשיבו את תקופת החורף כתקופה שאין צורך לסמן. מסתכלים בחוץ ורואים כי חורף! אז למה בכלל צריך שיהיו גם חודשים?!
כך עמד וקם לו לוח שנה הקדום והמקוצר. עד שקם במאה השביעית קיסר רומי עשיר ומהפכני בשם נומה פומפיליוס, שהחליט לקחת את תקופת החורף המכילה 57 ימים ללא חודש, ולבצע שינוי קטן. אותו קיסר גם החליט שמספר הימים בכל חודש לא יהיו זהים, מחשש לעין הרע. כך קם לו חודש ינואר, שקיבל 31 ימים לתפארת ואילו פברואר – אשר הרומאים ראו בו חודש בלי מזל (ככל הנראה בעקבות מקרי מוות רבים שהתרחשו בזמנו).
ומה קורה בזמנים בהם חודש פברואר משמין מעט ומקבל בונוס של יום אחד? כאן יש נוסחה מעט מסובכת, כדאי שתהיו ערניים:
בכדי שלא ייווצר עיוות בלוח השנה, שנה שמספרה מתחלק בארבע ללא שארית היא לפי הלוח הלועזי שנה מעוברת ולכן יהיו בפברואר 29 ימים, אך בשנה שמספרה מתחלק במאה פברואר הוא בכל זאת בן 28 ימים בלבד אלא אם כן המספר מתחלק גם בארבע מאות.
1+משכיל אחד בשם יוהנס, כתב בספרו שחודש פברואר היה במקור בן 29 ימים, אבל קיסר בשם אוגוסט – שקרא את חודש אוגוסט על שמו, החליט להעביר יום אחד מפברואר לאוגוסט כיוון שחודש אוגוסט יהיה ארוך יותר מיולי. כן, הקיסרים של פעם בהחלט היו חמדנים. בכל מקרה אין לסברה הזו כל ביסוס, כך שככל הנראה חודש פברואר מאז ומעולם היה בן 28 ימים.
את שמו קיבל החודש מפסטיבל רומי בשם "פברואה" (Februa), הנחגג באותו הזמן בשנה.
עם כל הסיבוכים האלו, נותר לנו רק להודות על לוח השנה העברי שבו החודשים אשר הם בני 29 ימים ו30 ימים, מתחלקים ברוב המקרים בדיוק חצי חצי. ככה צריך.
אהבתם את המושג? תרצו לקרוא מושגים נוספים? אל תשכחו לספר לנו בתגובות!
