מזה כשנה רץ על הבימות ברחבי הארץ המופע המשותף של יהודה פוליקר וגידי גוב וכתמיד, הוא מלא עד אפס מקום. השניים, שיצאו למופע משותף אי אז בשנת 1989 רגע אחרי שגוב הוציא את "דרך ארץ" ופוליקר היה אחראי לרוב שירי האלבום. השניים חרכו את הבמות ומעל לשלושים שנה אחרי הם נפגשו שוב על הבמה במופע של שני ענקי תרבות.
בשישי בצהריים, הם הופיעו על בימת היכל התרבות שהיה מלא מפה לפה בקהל אוהד, המופע שנפתח ב"איך קוראים לאהבה שלי" של פוליקר, הוא למעשה מין פינג פונג דמיוני ביניהם כשפעם זה שיר של גוב ובפעם האחרת זה שיר של פוליקר.

הם נוגעים בכל תחנות הקריירה שלהם במשך למעלה משעתיים, מאלבומי הסולו המופלאים של גוב הרומנטיקן, דרך שירי השואה של פוליקר והלחנים היוונים כשהוא פורט על הבוזוקי, מהשירים של להקת "דודה" ו"גזוז" בהם היה חבר גוב, דרך הלהיטים של "בנזין" אותם ביצע פוליקר והקהל- מוחא כפיים, מצטרף לפזמונים ומתמוגג.
שניהם גיבורי תרבות, גלדיאטורים של הפופ הישראלי אם תרצו ועל במה אחת הם יוצרים סינרגיה מופלאה, עם לא פחות מ-9 נגנים ושתי זמרות ליווי שמלווים אותם לאורך המופע עם כל כלי נגינה שתרצו, כך שההפקה המוזיקלית של לואי להב עשירה מאוד ומביאה את השניים לביצועים בלתי נשכחים.

די למנות את הביצוע המשותף ל"כשתגדל" האלמותי של פוליקר ואז את "נאחז באוויר" של גוב, את הסיפור המופלא מאחורי עיניים שלי, שבמקור יועד לגידי גוב, ולבסוף בוצע על ידי פוליקר עצמו, ובמופע הוא זוכה לגרסת דואט, או ל"פנים אל מול פנים" שגם יצא כסינגל לרדיו כשיצאה ההכרזה על המופע המשותף.
ברמה הקולית, הם מתאימים מאוד, גוב עם הקול המחוספס למול פוליקר עם הקול העבה יותר, פוליקר הרציני למול גוב שמרשה לעצמו להשתעשע על הבמה ולהביא פן מעט קומי מה שהופך את המופע לחגיגה ענקית על במה שתלווה אתכם גם ביום שאחרי.
המופע הבא של השניים יתקיים ב-17 לספמטבר ואם עוד לא השגתם כרטיס זה הזמן למהר.
יהודה פוליקר וגידי גוב – היכל התרבות בתל אביב. על הבמה: אסף רייז – תופים, אמיר פינטו – כלי הקשה, יוני פוליקר – גיטרות ובוזוקי, יונתן לויטל – בס, שמוליק שמיר, ערן וייץ – גיטרות, עמית הראל, אלעד אדר – קלידים ואקורדיון, ניקי – כינור, סלעית להב – כלי נשיפה ואקורדיון, יעל ארז ואורית שלום – שירה וקולות.
