היום (ראשון) י' באב התשפ"ב, מציינים את הצום החמור ביותר מבין ארבעת הצומות לזכר המקדש – צום תשעה באב, שהשנה נדחה ביום כדי שלא נצום בשבת. לאור הרצון לציין את יום זה, נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל קיימו היום אירוע בבית הנשיא שעסק באחדות עם ישראל ובאתגרים הניצבים בנוגע ללכידותנו כעם וכמדינה. עוד השתתפו באירוע נציגי תנועות הנוער, ארגוני הנוער ומועצת התלמידים הארצית. במסגרת האירוע, התקיימה שיחה פתוחה בהנחיית ג׳קי לוי ובהשתתפות חן ארצי סרור, רינו צרור והרב יובל שרלו.
2+הנשיא התייחס גם למצב הביטחוני במסגרת מבצע "עלות השחר": ״אני מבקש מכאן לשאת מילות עידוד, תמיכה וחיזוק לאזרחי ישראל כולם ולדרום הארץ במיוחד, וכמובן לתושבי עוטף עזה, אלה הנמצאים תחת הפגזות כבדות, השוהים במקלטים ובממ"דים, אלה ששגרת חייהם מופרעת, אלה שהחרדות פוקדות אותם. צעירים רבים מהעוטף תוכננו להיות כאן איתנו ונבצר מהם". עוד הוסיף: "אני מבקש לעודד אותם, את כולם ולאמר להם שעם ישראל כולו עמכם, מחבק אתכם ועומד מאחוריכם. ברגעים אלה הסולידריות הישראלית עולה על כל דמיון ואהבת ישראל מנצחת!".
הוא גם ביקש לחזק את ממשלת ישראל וצה"ל, שירות הביטחון הכללי, המוסד, זרועות הביטחון וההצלה, משטרת ישראל והרשויות המקומיות. הוא ציין כי הוא סומך על חיילי צה"ל ומפקדיו וכן אנשי השב"כ, ומשוכנע כי המבצע יעבור בהצלחה.
בהתייחסות לחורבן בית המקדש ולתשעה באב, אמר: ״האסונות הגדולים שאירעו לעמינו בתשעה באב נבעו משנאת חינם, מפילוג ולכן חשוב שנלמד מהם ונפיק מהם לקחים. מיכל ואני עוסקים באתגר הזה יומם וליל, ותקופת בחירות היא מקום לסכנות גדולות שסופם מי ישורנו".
רעיית הנשיא המדינה נשאה גם היא דברים: ״חורבן הבית היה חורבן רב מערכתי, רב מימדי. בעולמו של היחיד, חרב המקום בו היה יכול למצוא נחמה, מחילה, תחושת שייכות וקשר ממשי, פתוח, לאלוהיו. ועבור העם, חרב ההקשר, חרב ה"יחד", חרב הבית הלאומי; וכל זה – בגלל פילוג ושיסוע, בגלל אותה שנאת חינם ידועה. זכינו ואנחנו חיים בדורות של תחיה, בנייה ותקומה, אבל עדיין אנחנו נושאות ונושאים בלבנו את פצעי החורבן. בתוך כל הברכה והטוב שסביבנו, ויש המון טוב; אנחנו נזכרים שוב ושוב בכל פעם שקוראים עיתון או מאזינים למהדורת חדשות, מציצים באחת הרשתות החברתיות, שעוד יש הרבה לאן לשאוף, ויש הרבה לתקן. במציאות שלנו, אחרי רצף אתגרים ומשברים לאומיים, וכן, אנחנו לא שוכחים – בתוך מערכת בחירות נוספת, על הלב מתיישבת עננה, שחלילה, לא נשכח כמה יקר וחשוב הבית הזה שבנינו. כמה צריך להיאבק ולשמור עליו שלם, פועם ואיתן, וכמה אנחנו מוכרחים לעשות בו מקום לכולם, כי זה הבית של כולנו״.
2+הרב שרלו נשא דברים בנוגע למחלוקות: ״המילה מחלוקת צריכה לעבור מהמילים השליליות למילים החיוביות. זה דבר מסוכן מאין מכמותו שכולם חושבים וסוברים את אותו הדבר. העובדה שאנחנו חלק מתרבות מחלוקת היא נפלאה. אלא שלכל אור יש את הצל באותה עוצמה של האור. ברגע שאתה עובר לשלב הזה שהצד השני הוא לא לגיטימי, התפקיד שלך הוא להכיל אותו. לא להקשיב לו, לא לשמוע לו, לא להתברך.
השפה של המחלוקות ב-20-30 השנים האחרונות הולכת ומתפתחת לא לכך שאנחנו לא מתווכחים, אלא לעובדה שאתה לא רשאי בכלל להביע את עמדותיך, הן מחוץ לתחום לחלוטין. ופה האסון קיים. עלינו להחזיר את העובדה שזה שאתה חושב אחרת, שהאמת לא נמצאת רק אצלי, אלא היא נמצאת גם אצלך, העובדה שאני יכול ללמוד משהו זו נקודה אחת.
על כל אחד לאמץ כלל מאוד פשוט: תציג את עמדת הצד השני, כפי שהצד השני היה רוצה. אחר כך תחלוק עליה, תתמודד איתה ועוד. אבל קודם כל שהשפה תהיה שפה של הגינות לפני שאנחנו מדברים על אחדות והיסודות האלה אנחנו נרוויח הרבה מאוד מהחברה במחלוקת. על איחוד לא מדברים, איחוד עושים. ואיך עושים איחוד? ברגע שאתה מתייחס לשני בהגינות, ברגע שאתה מקשיב ומכיר בחשיבות קיומו, עשית אחדות בלי לדבר עליה.״
אביב גפן: "ביאת המשיח תגיע כשנדע להבין שאהבה זה המפתח להכל"
לאחר מכן, קיים הזמר והיוצר אביב גפן שיחה עם נשיא המדינה. גפן פתח ואמר: ״אני בבגרותי הכרתי בדרך שלי הרבה אנשים, והבנתי שהמפתח הוא לדעת להכיל אחד את השני. ביאת המשיח תגיע כשנדע להבין שאהבה זה המפתח להכל.״
הנשיא השיב: ״איך אנחנו יכולים להטמיע מכאן בתודעה הלאומית שיש גבול לכמה נוקשות אידיאולוגית, רעיונית או אישית אפשר להגיע? כמה אפשר לפסול את האחר? לאיזה רמת סיכון נגיע לפסילה הדדית? לא בכדי הזכרתי את תקופת הבחירות. אני מאוד מודאג מתקופת הבחירות, אני חושב שהיא מוציאה משכבה מסוימת בציבור איבה ושנאה ויצרים אפלים שמסכנים ומאיימים לשרוף הכל. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להרגיע. ויכוח בוודאי הוא לגיטימי, להפך – צריך ויכוח. ויכוח לשם שמיים הוא בוודאי דבר מבורך, אבל בגבולות הסביר, בגבולות האפשר. זה כל מה שהציבור צריך לבקש, ובמיוחד הדור הצעיר.״
2+גפן הוסיף: ״אדם שלא משתנה ונהיה יותר בוגר ודעותיו משתנות – הוא אדם די סטטי. בבגרות שלי הפכתי לאדם הרבה יותר קשוב וסובלני. בישראל יש היום הרבה יותר כוח, בדור הצעיר קיים הכוח הגדול ביותר בעיניי. אני כרגע עושה פרויקט מאד יפה עם משרד החינוך, אנחנו לוקחים בתי ספר דתיים וחילוניים, ומחברים אותם יחד למשימה לעזור לגורם שלישי – אם זה לקשישים, לסיוע באוכל ובניקיון. זה נורא יפה לראות ששני הקצוות האלה יודעים לעזור לגורם שלישי שנצרך, זה מקסים בעיניי. הבשורה תבוא מהצעירים – אין ספק.״
